כותרות TheMarker >
    ';

    ביקור לילי בכנסיה

    ביקורת על כנסיית השכל במופע חשמלי בבארבי, 7/3/13

    ביקור לילי בכנסיה

    1

    מוזיקה  כנסיית השכל, בארבי, הופעות חיות

    1 תגובות   יום ראשון, 10/3/13, 13:10

    עוד מעט קט ותתחיל עונת השייט. עוד מעט ויתייצב מזג האוויר, ואפשר יהיה לקבוע הפלגות והשכרות יאכטה ביומן מבלי לבטל אותן. עד אז, יש לנו זמן לשרוף. ואם אין לך הזמנה לששי בבוקר, מה יותר מתאים מלשרוף את הלילה בבארבי..? ואם כבר לשרוף, אז למה לא עם כנסיית השכל? כבר שנתיים מאז הפעם האחרונה שראינו אותם, אז לרגל השקת "שורות של אנשים" והיום סתם ככה, לאחר סיום המופעים עם האנדלוסית ולפני הוצאתו לאור של האלבום החדש.

    הכנסייה היא סוג של חידה. היא מאותן להקות מופלאות שפרצו לקדמת הבמה בשנות ה-90, ומאז ממשיכה לחדש ולהוציא שירים מצויינים. יש לה קהל קבוע שמלווה אותה הרבה שנים, והקהל שלה מבוגר יחסית לממוצע קהלי להקות הרוק, ובוודאי בבארבי. המופע אליו הלכנו באותו ליל חמישי היה אחד המופעים בהם היו על הרחבה יותר רוקדים מעומדים, צעירים ומבוגרים, עם דגש למבוגרים. ולמה חידה? משתי סיבות: הקול של יורם חזן ומילות השירים. הקול של חזן כמו נולד לשירי יאוש ודיכאון. הוא מגיש שירים שנשמעים עטופי כאב וצער, וזאת רק מלהקשיב לקול ולהגשה שלו. ואם כבר נכנסים למילות השירים - רובם לא מהז'אנר השמח, נאמר זאת כך. כשהוא שר על "היינו עושים אהבה" אתה מתרשם שאין מדובר באהבת נעורים קלילה, אלא במקרה סבוך של אהבה קשה. כשהוא שר "תנו לי לשמוח", אתה שומע בקולו שמה שהוא באמת רוצה זה לשתות עד אבדן הכרה, בעיקר כדי לשכוח.

    אז מה סוד הקסם של הכנסייה? מה מאפשר לה להקפיץ ולהרקיד קהל שאינו מורכב מילדים עם שירים שאינם פופ-שמח-קופצני? יש משהו במוזיקה. יש כימיה טובה בין חברי הלהקה, יש שירים מנצחים, ויש מרכיב סודי. המרכיב הסודי, כמו כזה שיש לבשלנים, ושלעולם לא יגלו מהו, יישאר כנראה סודי, אלא אם לכם יש רעיונות, ואשמח לשמוע אותם בתגובות.

     

    הנה "מעל הים", הסנונית הראשונה מהאלבום החדש, כשכבר בראשיתו תוכלו לשמוע השפעות מהעבודה המשותפת עם האנדלוסית:

     

    ''

     

    והנה קטע נוסף, לא שגרתי במחוזות הבארבי - "קאנא וואחדה" , שהושר בערבית מרוקאית, לאו דווקא פרי העבודה המשותפת עם האנדלוסית היות והופיע כבר באלבום שלהם מ-1999.

     

    ''

     

    וכל מי שלא מכיר עדיין את כל הרפרטואר העשיר של הכנסייה - הנה פלייליסט מסכם:

     

    ''

     

    הקהל שבא לכנסייה קיבל בדיוק את מה שבא עבורו. מופע אנרגטי מצוין, פה ושם עיבוד שונה ופתיחה שונה לשיר כזה ואחר, והפעם עם תוספת:  עפ"י צו האופנה, גם הכנסייה החליטה להצטייד בצ'לנית, ומי אם לא מאיה בלזיצמן נבחרה לשם כך. היא התאמצה מאד להישמע, כשבחלק מהשירים זה הצליח לה, ותרומת הצ'לו לשיר הודגשה והורגשה, ובחלק מהמקרים היא נבלעה מעט בהמולה הכללית. עמדנו במקום החביב עלינו, לצד הבמה, והבטנו בקהל לא פחות מאשר לעבר הבמה, זה היה מרתק לא פחות. חשבתי להסריט ולהעלות את הסרטון לכאן, אבל נהניתי יותר מדי, וחוץ מזה, קצת פרטיות..

    הכנסייה מסיימת את המופע מעט אחרי חצות, וביציאה אין את התור הרגיל של המוניות הממתין מול הפתח בדרך כלל. נראה שהסדרן של התחנה בקיא במוזיקה ישראלית, או שהוא שועל בארבי ותיק, אחרת, איך אפשר להסביר את העובדה שנהגי המוניות ידעו שמדובר בקהל מבוגר, שיגיע ברכבים, לא ישתכר ולא יזדקק למוניות..?

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/3/13 11:24:
      כייף אמיתי!

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין