כותרות TheMarker >
    ';

    הגיהנום הוא הזולת - בעיקר ביקורות סרטים

    הגיגים - מחשבות תוהות ותועות, לפעמים טועות...

    בתמונה - מנהטן דרום

    לא לזקנים בלבד

    3 תגובות   יום חמישי, 14/3/13, 11:36

    יצא במקרה שראיתי את הסרט הזה פעמיים בקולנוע, פעם ראשונה, לפני כשבועיים-שלושה, בלב אלרם עם אמי היקרה ופעם השניה בלב ת"א לבדי אתמול. בפעם השניה נהניתי יותר, לא בגלל הפופקורן. 

    את דסטין הופמן אני אוהבת מאז ששיחק ב'איש הגשם' במאה שעברה. בסרט הזה הוא הבמאי ולא משחק, אבל אחד השחקנים הראשונים משחק תפקיד שהיה מתאים לו לשחק וגם מזכיר אותו חיצונית. 

    מה שנחמד בסרטים הבריטים זה השימוש במילה bloody במקום fucking. בסרט הזה יש שימוש בשניהם. גם פאק יו וגם בלאדי. הכי כיף להגיד בללללאדי, יותר מכרובית אפילו. אוהבת את המבטא הבריטי, כי הוא מזכיר לי את אוסטרליה. 

    השחקנים מבוגרים ובריטים, לא מכירה אף אחד מהם מסרטים אחרים. מבוגרים זה אנדר סטייטמנט, הם קשישים. הם נאים בדרכם המבוגרת והמכובדת. 

    הסרט מתרחש בבית אבות למוזיקאים מבוגרים. בית אבן נאה ופשוט בצורת קוביה בלב אחוזה ירוקה, פורחת, מטופחת, נוף כפרי, שקט, נראה כמו מקום אידיאלי לסיים את תהליך ההזדקנות ולפרוש מהחיים בכבוד. אי אפשר להשוות לבתי האבות שלנו פה ואין מחזות לא נעימים של קשישים סיעודיים חסרי אונים מעוררי רחמים. אם להגיע לזיקנה - רק במקום כזה. 

    הקשישים בסרט הזה נמרצים ומלאי חיים ומוטיבציה. במשך מספר חודשים הם מתכוננים לערב גאלה. כל אחד מהם צפוי להופיע בערב בקטע מוזיקלי כלשהו ובזכות ההכנסות מהכרטיסים, בית האבות ימשיך להתקיים עוד שנה. 

    רג'י הגיע לבית פאג'ט בעקבות חברו ווילף מתוך תקווה להזדקן בשקט ובכבוד. רג'י הוא בריטי, שקט, מאופק, מופנם, מקצועי, מנומס, עצור, מוכה טראומה. ווילף פלרטטן בלתי נלאה, משעשע, שולח ידיים, מחפש מגע בכל הזדמנות, מפשיט במבטיו כל לובשת חצאית, נהנה מהחיים גם בכושר מוגבל.

    סיסי סנילית. היא מבולבלת ושוכחת דברים, (זה משעשע כל עוד זה לא קורה לך), פטפטנית, סימפטית, פעילה ונמרצת, השיכחה לא מגבילה ומשתקת אותה. 

    ג'ין משלימה את הקוורטט, מגיעה אחרונה לבית, חסרת כל, רק תכשיטיה וכבודה העצמי נותרו לה משנים רבות של קריירה מעוררת הערצה. חשוב לה שהזכרונות שיישארו למעריציה ממנה יהיו מכובדים ולא יביישו את המוניטין שלה. 

    ארבעתם שרו ביחד אופרה לפני הרבה שנים, קצרו תשואות ושבחים ועשו חיל. איחוד של ארבעתם בערב הגאלה יתרום רבות להכנסות, צריך רק לשכנע את ג'ין הורטון, הסנובית הזקנה, שתסכים להופיע. 

     

    ספויילר 

    -

    -

    -

    -

    -

    היא בסוף מסכימה. הערב מוכתר כהצלחה, מגויס מספיק כסף כדי לשרוד עוד שנה. 

     

    יש עוד עניין מרכזי עם סיפור אהבה, אבל אני לא רוצה להרוס לקוראיי הנאמנים את הצפייה. 

     

    אפשר לראות בבית. אם אתם לא גולשים ועושים מיליון דברים אחרים תוך כדי כמוני. אם צופים בזה בהסח דעת, מאבדים עניין ומשתעממים. עדיף להיות קשישים לא נמרצים כשצופים בזה.

     

    מתאים לפופקורן, וגם אין עירום, אין מין. בדיחות פיפי ציצי בקטנה לגמרי. 

    תודה לרותם, קפה דה מארקר ולב על הכרטיס.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      נשמע סרט מתוק.
        15/3/13 02:21:
      סרט חביב ורומנטי להרגיש טוב, לא מתיימר אפילו להיות ריאליסטי, גם כאן באוסטרליה, הקשישים במקומות ציבוריים לא עסוקים בפרוייקט שירה ומתאחדים עם אהובותיהן לשעבר. תוחלת החיים מרגע שנכנסים לבית זקנים היא כמדומני 6 חודשים, לדעתי, בעיקר בגלל דכאון
        14/3/13 13:23:
      "בפעם השניה נהניתי יותר, לא בגלל הפופקורן." - ענק!

      ארכיון

      פרופיל

      מיכל-:
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין