כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נקודת מבט

    0

    תהילה, היום שאחרי - ביקורת על הסרט "קוורטט"

    8 תגובות   יום חמישי, 28/3/13, 01:17

    כנגד ארבעה זמרים דיברה האופרה. אחד תם, אחת דרמה קווין, אחד מצחיק ואחת שאינה יודעת לשאול. האגדה הזו, "קוורטט", נוצרה במוחו של יהודי בשם רונלד הארווד (Ronald Harwood). בתחילה כמחזה לתיאטרון ב 1999 ולאחרונה ב 2012 כסרט. את הסרט ביים יהודי ידוע אחר בשם דסטין הופמן. זהו סרטו הראשון של הופמן כבמאי והוא ממשיך בטרנד של שחקנים שעוברים לצד השני של המצלמה ומנסים את כוחם בבימוי.

    ''

    הסרט מפגיש אותנו עם היום שאחרי התהילה. עם האמנים שנגעו בשמיים ונמצאים עכשיו כאן. חיים את היומיום המשמים עם הריבים הקטנים ופנקס ההתחשבנויות הארוך.

    קוורטט הוא סרט על האמנים הנשכחים. אלה שהיו שם בשיאם במלוא אונם וכוחם ועכשיו, משעבר הזמן, מוצאים עצמם מחוץ לבמה. מחוץ לזיכרון של הקהל. גופם ומוחם מתחיל לבגוד בהם ואין שום דרך חזרה. אז איך מפיקים הנאה מהקיים? איך ממשיכים לחיות עם משמעות מעבר לשיא? אפשר לתת כאן לדוגמא את דודו טופז שלא הצליח לעשות המעבר ואת ההתאמות הנדרשות בשביל לשרוד אחרי השיא.

    ''

    למרות שהבמאי אמריקאי הסרט עצמו הוא בריטי ומתובל בהומור שנון. כמו בכל דרמה גם כאן יש סיפור אהבה שמתגלגל כבר עשרות שנים ומסרב להיעלם. הדלק שמניע את הסרט הוא הנוסטלגיה. הרצון לשחזר עוד פעם את ימי הזוהר, את הקלילות והמקצועות שהיו מנת חלקם של האמנים המזדקנים. להבדיל מג'יימס בונד שבחמישים השנים האחרונות הוא תמיד באותו הגיל, בקוורטט הכוכבים התבגרו והזדקנו והמלחמה הגדולה עבורם זה לקבל ולהשלים עם המציאות.

    אני נותן לסרט ציון 3.5 שזה יותר מ 3 אבל פחות מ 4. יותר מבינוני אבל לא משהו יוצא מן הכלל. סרט נחמד, חביב, משעשע, מצחיק, שנון. OK השתכנעתי, 4. סופי.

    ''

    דודו ישורון

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/7/13 01:24:
      ואני נתתי לו 8-9 כי הוא גרם לי לחייך, לצחוק, ולהיות די מאושרת לדי הרבה שעות.
        2/4/13 00:37:
      השתכנעתי, אלך לראות! ענת
        31/3/13 00:57:
      מקסים כתבת על הסרט הזה. באמת יופי (: חג שמח
        29/3/13 22:31:
      יופי של פוסט. לא ראיתי את הסרט אבל הצורך "להמציא" את עצמנו מחדש, הוא צורך מוכר ובתחום המשחק והבידור הוא הכרח הישרדותי, ומי שאינו צולח את האתגרים נעלם כלה היה מהתודעה הקולקטיבית קצרת הטווח של כולנו. אגב, שינוי קל דווקא היה למר 007, שבגרסה האחרונה בכיכובו של דניאל קרייג הוא הפך לראשונה לג'יימס בלונד. חג שמח
        29/3/13 22:01:
      באיזה חן אתה עושה קישורים לחג ...לאגדה שמנסים להחיות למרות שכולנו יודעים שבשפיץ לא יכולים להשאר לאורך זמן...המדרונות נוחים יותר לישיבה ולהעלאת זכרונות...רוצה ללכת...תודה על כתיבתך:)
        29/3/13 16:01:
      הארותיך הכריעו את בחירתי - כן, אלך. תודה
        29/3/13 13:38:
      אהבתי בעיקר את ההתדיינות שלך עם עצמך שהובילה לציון סופי של 4.
        28/3/13 07:14:
      לפני הרבה שנים ראיתי עם ידידה שלי את הסרט "על תבונה ורגישות". בסוף הסרט פנתה אלי הידידה ושאלה אותי בהתפאלות: "איך זה שבמאי טאיוואני מצליח לביים בכזה דיוק דרמה תקופתית בריטית"? מה הבעיה? עניתי לה. הוא אמנם הטיוואני אבל הוא גם אנג(לי).

      ארכיון

      פרופיל

      מסתכל סביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין