כותרות TheMarker >
    ';

    רווית ביקורות קולנוע

    בלוג ביקורות סרטים וקולנוע.

    0

    גוף מארח- והנשמה של דמדומים.

    0 תגובות   יום שני, 15/4/13, 19:35

    ''

     

    בעולם אחר, בעוד 2000 שנה, מסתבר שחייזרים ישתלטו על העולם. אבל לא, לא עם חלליות, והם לא יהיו בצבע ירקרק-חום ויגידו "קחו אותנו אל המנהיג שלכם. זמן השליטה שלכם נגמר". הו, לא. הם אפילו לא יתגלו בפניהם האמיתיות. הם יבואו בצורה מכווצת, בתוך קופסה, ואיכשהו ישתלטו על נשמותיהן של בני האדם. נשמע כמו פתרון גרוע למחסור תקציב בולט באפקטים ויזואלים. מסתבר שלא.  הסרט מבוסס על ספרה של סטפני מאייר. מאוד משעשע הרעיון שהחייזרים משתלטים על בני האדם והבני אדם משנים את צבע העיניים. זה לא מצריך שום דבר מבחינת האפקטים שהאולפן וההפקה צריכה להשקיע. האם זה תופס? כל עוד היו בונים את זה כמו שצריך, היינו יכולים לקבל כאן סרט מד"ב עם רעיון חכם ואפילו עם אמירה חברתית. אבל לא, קיבלנו עוד סרט בסדרת דמדומים. חשבתי שהיא נגמרה כבר.

     

    קיצר, מבין כל "בני האדם" אשר השתלטו עליהם ה"חייזרים", נותרה בת אדם אחת שבחרה לא לעזוב את הגוף שלה. קוראים לה מלני. או הנודדת, לא שזה משנה. קיצר, מלאני והנודדת חיות באותו הגוף. בזמן שהנודדת מחפשת מידע על בת האדם כדי לאתר את הקרובים עליה כדי להשתלט גם עליהם, מלאני עוצרת אותם. יש לנו כאן מעין "מפקחת" אשר משוחקת נפלא על ידי רייצ'ל רוברטס אשר היא מפקחת שכל החייזרים יעשו את העבודה שלהם. המטרה שלהם: להשטלת על כדור הארץ. אוקיי, כאן יש לנו הרבה חומר כדי ליצור אקשן מהסוג האיכותי עם מכוניות, חלליות וכל השאר וליצור סרט "השתלטות" על כדור הארץ. אבל התוצאה היא אחרת.

     

    קיצר, הרעיון המדב"י הזה מתבזבז על הדבר הגרוע ביותר- מלאני והנודדת מדברות עם עצמם. כמעט כל הסרט. סוג של מחלת סכיזופרניה לא מובנת שמתפרשת על המסך בצורת סרט מד"ב, צופים בשחקנית אחת שפשוט מדברת עם הראש שלה. מילא היו עושים את זה בצורה נורמלית,אני לא יודע כיצד זה אפשרי, אבל הלקיחה של הסרט את הנושא הזה כ"כ ברצינות יוצרת סרט כ"כ מגוחך שפשוט כל הצופים מתפקעים מצחוק.

     

    עכשיו, למה? למה לעזאזל קורה כל הסיפור הזה? בדומה לדמדומים, בדומה לכל סרטי "סטפאני מאייר", יש כאן קונספט רומנטי זול ומיותר שפשוט הורס את הסרט וגורם לו להיות יותר מיותר ממה שהוא בכלל תיאר לעצמו. איפה ה"סטפני" מתבטא פה? אוקיי, אז מלאני מאוהבת בחתיך אחד, והנודדת מאוהבת בחתיך אחר. וואו. מרגש. איך נחיה עם זה? זאת לא בעיה. אז סצינה אחת היא מתנשקת איתו, סצינה אחת היא מתנשקת איתו, וכל אחת רוצה להתנשק עם מישהו אחר. פשוט מחלת נפש. בנוסף יש לנו כאן סצינות מרוחות שאין לנו ממש מה לעשות איתם- פתאום רואים את ה"פקחית" רודפת אחרי בני האדם, והם נמלטים ממנה. פתאום היא באה למקום מסויים לחפש את מלאני, אבל היא לא מוצאת. סצינות יפות מאוד ויזואלית אבל אם היו מסירים אותם מהסרט באמת שאף אחד לא היה מרגיש..

     

    עכשיו תבינו את הקונספט- לסרט הזה אין מטרה. אין לו מסר, אין לו אמירה, וגם אין לו פואנטה עלילתית שתפתיעה את כולם. הוא סרט רומנטיקה נטו. סרט על אהבה, סרט קיטשי כמו שצריך. בשביל זה צריך להנמיך ציפיות. הצילומים הויזואלים של הסרט מאוד יפים, הנופים המרהיבים, המכוניות, האקשן, המוזיקה, הסרט ערוך ועשוי כמו שצריך בלי שום בעיות. הבעיה היחידה היא שאין לסרט הזה שום סיבה בעולם שהוא יהיה קיים. את "דמדומים" כבר ראינו, ולכן שום קונספט מד"בי חביב לא ישנה את אותה הנוסחה הישנה של משולש אהבה, או מרובע. לא שזה משנה. "גוף מארח" הוא לא סרט רע. הוא לא משעמם, הוא לא עשוי גרוע, הוא אפילו לא כזה פטתי ומגוחך כמו שעשו ממנו. הבעיה היא שהוא גם לא כ"כ טוב, כי הוא לא סרט מד"ב, ואם נתייחס לרומנטיקה נראה שכבר ראינו אותה בסרט אחר. אז הבעיה הגדולה היא שהסרט לא מיועד לאף אחד- לא לחובבי המד"ב, ולא לחובבי הרומנטיקה. אז למה הסרט הזה קיים בכלל?  

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 2 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      זאב גרשטיין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין