בשנים האחרונות האימה ממש מדרדרת. כל סרטי האימה סוחטים קלישאות ומוסכמויות מסרטים אחרים, העלילות הן אותם העלילות והסרטים הם אותם הסרטים. מעטים הפעמים בהם תמצאו יצירה מוצלחת, כמו "דממת המוות" המוצלח או "משפחה זדונית" הענק שבא לקולנוע בקרוב. מאמה, הוא סרט אימה מהסגנון של הדיבוק. הוא פשוט העתק תמונה תמונה מהטכניקה של הדיבוק. הצילום הוא באותו הסגנון, הדמויות הם באותו הסגנון, ואפילו האפקטים דומים להחריד. הדיבוק היה יצירה כושלת וחסרת כל בסיס אימתי עם עריכה גרועה שגרמה לו להדרדר לכישלון גרוע בטעם אנטישמי. מה משותף לשני הסרטים האלה? שהם פשוט מגוכחים.
יום אחד, אבא לוקח את שני ילדותיו במכוניתו לביקתה חשוכה באמצע היער. הוא מדבר דברים בטעם נטיות אובדניות, הוא משתגע, הוא נהיה אדם מדוכא ומשוגע שלא יודע מה לעשות עם חייו. לאחר ששם את הילדות בביקתה הוא מחליט להרוג את עצמו, אך לפני זה להרוג אותן. בשניה שהוא בא ללחוץ על ההדק, באה "מאמה", רוח זדונית ומאיימת שלוקחת אותו וטורפת אותו בסגנון של פארק היורה. הילדות ניצלות. ככה מתחיל הסרט "מאמה". אח"כ, באים שני אנשים מהמשטר האזרחי ומוצאים את שני הילדות. לאחר שהם מוצאים אותם, הילדות עוברות לגור בביתו של הדוד שלהן.יש גם מלחמה בסיפור על הילדות, זה לא משנה את הקונספט הראשי- המאמה לא רוצה לעזוב את הילדות. ולכן, כל מי שיגע בהן, עוד ישלם על זה.
יש לנו את ג'סיקה צ'סטיין אשר מחזיקה את הסרט בתפקיד רדוד אך המשחק שלה ענק כמו בשאר סרטיה. לצד ניקולס קוצ'טר בתפקיד דודיהן, אשר משחק גם לא רע. הסרט מחזיק המון דמויות משניות בסרט כדי להגביר את האימה. אך בהמשך, אנחנו מגלים שאין בדמויות האלה צורך, כנראה שהם תוכננו להגביר את האימה אבל לאחר תקלות טכניות הסצינות בוטלו. כאילו שזה משנה. מאמה הוא סרט אימה מהסוגים החדשים, הסרטים שעשויים היטב אך מלאים באלמנטים של מד"ב. בדומה לדיבוק בו ראינו חדר שלם של פרפרים וחרקים שנהפכים לשד, או שראינו שהשד נראה כמו מעין יצור משר הטבעות בסוף הסרט, מאמה מלא בקטעי מד"ב שלא קשורים לשום מקום. בחלק מהסרט נחשף למעין עולם מקביל של מתים, שנראה כמו העולם המקביל ב"מרטין מיסתרי". חלק מהסרט נחשף ליצורים, למקרים מוזרים, ולהרבה בעיות.
הסרט עשוי מאוד טוב. הצילום הויזואלי מאוד מרשים ויפה, הפסקול נחמד לאוזן והאפקטים יפים לעין. הסרט נמנע מקטעים גסים והוא מרבה לשמור על הצופה במתח רב. אך לשאלה הראשית- האם הסרט מפחיד? לא. הסצינות בהן רואים את מאמה מגוחכות עד צחוק. מאמה מגוחכת. היא נראית כמו איזה גובלין משר הטבעות שערכו עם אפקטים זוועתיים. ההבהלות, לצערי, לא עובדות. זה פשוט בא והלך, בצורה שגרתית וחסרת כל נסיון לגרום לפחד אמיתי. האווירה, לא הייתה קיימת. הסרט היה דל אווירה אימתית ומאתגרת כמו שיש בסרטי האימה. הוא לא היה חשוך, הוא לא היה מיסתורי, הוא היה עם אווירה סטנדרתית ואדיוטית. והסוף? פאקינג מגוחך. בסוף אנחנו מבינים כמה שהסרט הזה חרא, שהוא נהפך מסרט אימה סטנדרתי לסרט שנראה כמו פנטזיה של טים ברטון בו אנו מבינים שאדם לא תלוי בחיצוניות שלו.
לסיכום, הסרט מאמה הוא לא סרט שיעביר בכם תחושה של פחד או אימה באיזה שהוא מהלך בזמן הצפיה. הוא לא סרט שאתם תצאו ממנו עם משהו נוסף. הוא סרט שרואים, מעבירים, מחייכים, ועוברים הלאה. הוא עשוי מעולה, הוא מותח, אבל הוא פשוט מגוחך, ואם אתם אוהבים אימה התוצאה היא ללא ספק אכזבה, כמו סרט אימה שנשבר לרסיסים בעקבות תסריט אינפנטילי בנוסח של השנים האחרונות שלא רוצה לקחת את עצמו ברצינות. |
הציון שלי: 2 מתוך 5