כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בשביל הזהב

    ביקורת: אבדון

    3 תגובות   יום שישי , 26/4/13, 19:36

    ''

     

    בשבוע שעבר, הודיעה נאס"א על מציאת שלושה כוכבי לכת שיכולים תאורטית לקיים תנאי מחיה דומים לאלה של כדור הארץ. אם מורידים את ההסתייגויות ומחפשים את הכותרת המרעישה, נמצאו שלושה כוכבי לכת שנוכל לגור עליהם בעתיד! ווהו! במציאות, אנחנו אפילו לא סגורים על איך כוכבי הלכת האלה נראים, מה טמפרטורת השטח שלהם, איך כח המשיכה אצלם וכמה דברים באטמוספירה של כל אחד מהם יכולים לא להרוג אותנו. גם אם היינו יודעים שאפילו אחד מהם מתאים לקיום חיים, אין לנו את הכסף להשקיע בטכנולוגיה שתוכל להביא אותנו אליהם בעתיד הנראה לעין. הכי רחוק שהגענו עד עכשיו זה לצייר זרגים על מאדים וגם זה, כנראה, בטעות.

    למרות זאת, כל עוד לא ידוע לנו איך נראים ומתנהגים פני השטח שלה הפלנטות הנ"ל, אפשר לנחש. תמונות ממוחשבות הממחישות את מראה כוכבי הלכת פורסמו וכולם מזכירים את כדור הארץ, רק גדולים יותר ועם כמות מדהימה של אדמה לא מנוצלת. למעשה, הם נראים כמו שכדור הארץ היה נראה לולא היה מיושב בידי גזע אינטליגנטי שמנצל את משאביו ומשנה את פני השטח ללא הרף.

     

    ככה נראה כדור הארץ ב"אבדון". הסרט מתרחש בשנת 2077, שישים שנה אחרי מלחמה עם פולשים מהחלל שהפגיזו את הירח והביאו חורבן לכוכב הלכת שלנו. הרס הירח גרם לשטפונות ולרעידות אדמה (אני לא לגמרי בטוח איך), אבל למין האנושי היה נשק לא כל כך סודי. מתברר שגזע חייזרי מספיק מתוחכם בכדי להשמיד ירח בגודל... ירח, לא טרח להשקיע בתחקיר ולא ידע שבני האדם מצויידים בנשק גרעיני. הפגזנו את האם-אמא של פני האדמה ונצחנו במלחמה. החייזרים הובסו, אבל במחיר כבד גם לצד שלנו.

    כדור הארץ זרוע קרינה ובני האדם הנותרים מתארגנים לעבור למושבות על טיטאן, הירח הגדול ביותר של שבתאי ושוהים בינתיים בספינת חלל ענקית בשם טט. למרות החורבן, כדור הארץ אינו נטוש לחלוטין. חיים בו, בגובה של כמה קילומטרים מעל פני הקרקע, טכנאים המתחזקים ומאבטחים מתקני שאיבה ענקיים, האוגרים מים במטרה לנצלם לאנרגיה עבור טט. הסיכון העיקרי למתקני השאיבה הם "Scavengers", חייזרים ששרדו את המלחמה ומשוטטים על פני הקרקע ללא יכולת לאיים ישירות על בני האדם. הם תקועים על כוכב לכת שומם וחבלה במעט הטכנולוגיה האנושית שעוד פועלת בו, היא הדרך היחידה שלהם להרגיש שלא הובסו לחלוטין. ג'ק הארפר, טכנאי מספר 49, יורד מדי יום מביתו במרומים בכדי לטפל בתקלות, לראות שהכל כשורה ולנסות להבין את פשר החלום החוזר שלו אודות נקודת תצפית בבניין האמפייר סטייט. בבית, ממתינה לו בת זוגו ושותפתו לעבודה, ויקטוריה, המדווחת לבוסים בטט על כל התרחשות ומבטיחה שהיא וג'ק צוות יעיל.

    את ויקטוריה מגלמת אנדראה רייסבורו, שחקנית בריטית מפורסמת חלקית שלא בולטת במיוחד גם כאן. את ג'ק, לעומת זאת, מגלם שחקן שעצם השתתפותו בסרט עשויה להכריע האם ראוי ללכת אליו או לא. טום קרוז נראה בגיל 50 בערך כמו שנראה בגיל 25 וגם משחק אותו דבר. הוא תמיד עם מבט משולב של מהורהר ומנסה להבין איזה יום היום ועם תספורת שבזה לפגעי הזמן. לעתים רחוקות, כמו ב"ראיון עם הערפד" ו"רעם טרופי", שמים עליו מספיק איפור בכדי שנשכח לרגע שמדובר בקרוז ונתרכז בדמות, אבל הוא לרוב נראה ומתנהג אותו דבר בכל תפקיד. מהסיבה הזו, מי שלא סובל את טום קרוז, עדיף לו שיתרחק מאבדון, כי הבן אדם נמצא כמעט בכל סצנה ולא מוסיף שום הבעה חדשה לרפרטואר שמלווה אותו מאז שנות השמונים.

    מכל בחינה אחרת, אבדון הוא ממתק לעין. הנופים של צפון אמריקה החרבה, אשר צולמו בחלקם באיסלנד, מרהיבים ומשולבים היטב עם גרסאות פוסט-אפוקליפטיות של אתרים מפורסמים. עבודת אפקטים מדהימה מערבבת כנדרש בין מציאות ליצירי מחשב ודגמים מוגדלים ונותנת תחושה שלא נותרה פינה אחת ברחבי כוכב הלכת שלא הושפעה בצורה כזו או אחרת מהמלחמה. עם זאת, ישנם מספר גליצ'ים שמופיעים בעיקר במחצית השניה של הסרט, בה מל"טים שדווקא נטמעו יפה ברקע לפני כן, בולטים באופן מורגש על פני הנופים המצולמים. אין לי הסבר מקצועי לכך. החל מנקודה מסוימת בסרט, חלק מהאפקטים כאילו מאבדים טיפה מרמתם ומזכירים שמדובר בכל זאת בעבודת מחשב ולא בכלים מעופפים הנמצאים בסביבתם הטבעית.

    מבחינת סיפור, אבדון הוא מסוג הסרטים שלא טוב להם לעודד את הצופים לחשוב. יש בו חורים עלילתיים שקשה להתעלם מהם והוא מאוד לא עקבי לגבי מידת הסכנה שבלהסתובב על פני כדור הארץ. חלק מהדברים שלא מסתדרים בהתחלה, מוסברים בשלב מאוחר יותר, אבל בשום שלב לא מובהרת החוקיות לגבי אמצעי הבטיחות נגד קרינה הנדרשים על פני כדור הארץ ולגבי האופן בו ניתן לעקוב אחרי ג'ק בעבודתו. נדמה שיש קפיצות בכללים בהתאם לדרישות הסיפור ולצורך להראות את טום קרוז כמה שיותר ללא מיגון שיסתיר את פניו, קפיצות שלא מקלות על הערכת היצירה.

    הבמאי ג'וזף קוסינסקי היה שותף לכתיבת הרומן הגרפי עליו אבדון מבוסס, כך שאי אפשר להאשים אותו שלא הבין את הסיפור. סרטו הקודם (והיחיד לפני אבדון) הוא "טרון: המורשת" שהתאפיין גם הוא בעיצוב ואפקטים מרהיבים, לצד סיפור חסר הגיון פנימי או חיצוני. מי שיעסיק אותו בעתיד, כדאי שיקח לתשומת לבו שמדובר בבמאי שעובד היטב עם הצד החזותי של הסרט ומצדיק צפיה בו על מסך ענק, אבל לא חזק במיוחד בכל הנוגע לעקביות ועומק.

    הצפיה באבדון היא מהנה בסך הכל. הוא לוקח את הזמן ומאפשר להישאב בנוחות אל תוך העולם שאחרי המלחמה. רק לאחר הקדמה משמעותית, מתחילה העלילה האמיתית וטוב שכך. כשבוראים עולם מאפס, רצוי לתת לצופה קצת זמן לערוך איתו הכרות. בכל פריים הושקעו מאמצים כבירים לשמר את האשליה שמדובר בצוהר לעתיד קודר, אבל פסטורלי להפליא. הסרט כמעט גורם להצטער שהמין האנושי לא נכחד באמת בכדי לפנות מקום לכל היופי שיש לטבע להציע. בהתחשב בכך שלפי אבדון, נמשיך לנצל את משאבי הטבע גם אחרי שנסתלק מכאן, אני תוהה אם לא מדובר בביקורת מרומזת על אופיו ההרסני הבלתי נמנע של היצור המכונה אדם. האמת היא שלא כל כך, הסרט נמנע מביקורת על ההווה ומשקיע בעיקר בהתרפקות על קדמוניות העבר דרך השחתת העתיד. יש בזה משהו יפה, אבל גם נאיבי להחריד, שמבסס את הדמויות הראשיות כבעלות מעט יותר ידע על העולם משל אנשי מערות.

    פרט לטום קרוז, הדבר שהכי קשה להתעלם ממנו זה שלמרות פוטנציאל למקוריות, אבדון שואב המון השראה מסרטי מדע בדיוני אחרים שעוסקים בעתיד פוסט-אפוקליפטי. הוא מזכיר במיוחד את "אני האגדה" ואת "וול-E", אבל גם סרטים כמו "מחוז 9", "פרומתיאוס" ו"ירח" ובאופן מוזר את "ונילה סקיי" ולא רק בגלל הנוכחות של טום קרוז. כפי שנדמה לפעמים ששוכחים שאפשר ליצור סרטי פנטזיה שאינם מתרחשים בעולם דמוי ימי הביניים, גם אבדון הולך על לא מעט ברירות מחדל בכל הנוגע לעיצוב ולהתקדמות העלילה בעולם מדע בדיוני. יש כל כך הרבה כיוונים אליהם ניתן ללכת עם סיפור המתרחש בעתיד, אבל אבדון בוחר דווקא ברעיונות שהופיעו כבר בהרבה סרטים אחרים. גם המל"טים מעוצבים ונשמעים כמו הרובוטים ממשחק המחשב "פורטל". אם שחקתם בו, אני מבטיח שלא תצליחו שלא לדמיין אותם אומרים "Hello, friend".

    את אבדון צריך לראות בקולנוע. הוא לא מציג בתלת-מימד, אבל ניתן להיסחף בקלות לתוך העולם המעוצב בקפידה. העלילה נדושה וטום קרוז הוא בחירה בעייתית לתפקיד הראשי. עדיין, אפשר קצת להתעלם ממנו ולהתייחס בנפרד לעיצוב ולאפקטים המרשימים. ככל שהסרט מתקדם, הוא נעשה בו זמנית יותר מובן ופחות מתקבל על הדעת. זה לא סרט לחשיבה עמוקה, אף על פי שגם לא מדובר בסרט אקשן עם יריות ופיצוצים כל סצנה שניה. זה חקר של עולם שדווקא אחרי הריסתו, יוצא יפה מתמיד בעיני המצלמה.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/4/13 22:31:
      מת לראות אותו.... נראה מדהים, שמעתי עליו (בשונה מכולם) דווקא ביקורות טובות. חוץ מזה, אני מת על סרטים מושקעים וויזואלית.
      קראתי ביקורות די גרועות על הסרט...
        27/4/13 08:31:
      סרט גרוע. עשית איתו חסד רב מדי. האם אנחנו עדיין צוות אפקטיבי?

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין