כותרות TheMarker >
    ';

    רווית ביקורות קולנוע

    בלוג ביקורות סרטים וקולנוע.

    0

    לא - לדיקטטורה, כן לאושר!

    9 תגובות   יום שישי , 10/5/13, 11:36

    ''

     

    הסרט היה מועמד לסרט הזר הטוב ביותר בפרס האוסקר, ולא לקח אותו. לא מפתיע. הסרט "לא" הוא כל מה שההפך מסרט אוסקר. הוא סרט שונה, הוא לא שגרתי. זאת חוויית צפיה שונה ומאתגרת. הבעיה היא שהחוויה הזאת לא ממש נעימה. 

     

    ב98, בזמן הדיקטטורה היה משאל עם האם הם רוצים להחליף את השלטון או להשאר איתו. לעם היה שתי אפשרויות- כן או לא. לרנה, אדם בעל אינטלגנציה יש פרוייקט אחד גדול- ליצור סרט קצר, של רבע שעה אשר ישודר בטלוויזיה, שינסה לשכנע את האנשים להצביע לא, לעומת זאת על פי הסקרים רוב העם יצביע כן, ולכן יש לו עבודה קשה.

     

    למרות הפוטנציאל הרב של הסרט, הסרט לא נותן לצופה עצמו לבחור אם הוא רוצה כן או לא. אנחנו רואים שאנשים מעדיפים כן, ואנחנו פשוט לא מבינים למה. הסרט בעצם מנסה גם את הצופה להצביע לא, וזה טעות, כי הצופה לא צריך להיות מודרך על ידי הסרט במה להצביע, על הסרט להציב בפני הצופה דילמות ושאלות כדי לפתור לו אותן בסופן. אבל לא, לא מתמקד בדברים אחרים. 

     

    את הסרט מחזיק גאל גרסיה בראנל בתפקיד רנה, שחקן מצויין, מזכיר את בן אפלק "מארגו", שמצליח לעורר את הקהל ולהציל את הסרט הזה מריקנות יתר. בכללי, רוב השחקנים על הקאסט עושים הופעה נפלאה ומשכנעת בצורה לא שגרתית בהתאם לסרט לא שגרתי. "לא", למרות הנושא הכבד כתוב ועשוי בצורה שמנסה להיראות סימפטית וקלילה- הסרט מלא בשירים, פסקול עליז, צילומים בהירים וסרט שלא נותן לך רגעים כבדים או רציניים. הכל מאוד קליל, כדי להראות על האושר שאליו  הם מכוונים. מלבד הטעות של אי הצבת הדילמה בפני הצופה, הסרט עושה עוד המון בעיות בדרך.

     

    לצפות ב"לא" זוהי חוויה קולנועית לא שגרתית, חוויה שעוד לא צפינו בה. הסרט משתמש בצילום מיוחד, שערוך בצורה של מובי מייקר ומצולם באיכויות של הום-מובי, ומצליח בכל זאת לעורר עניין. השאלה היא- למה הוא עושה את זה? אה, כמובן, כדי לתאם את האווירה שהייתה בשנות ה90.

     

    אז זהו, שלא!  האווירה בשנות ה90 בכלל לא הייתה כזאת. כולנו ראינו סרטים משנות ה90 וכולנו  

    יודעים שבשנות ה90 הסרטים היו מצולמים הרבה יותר במקצועיות ופחות בצורה כזאת מרושלת. כולנו יודעים שהעריכה בעבר הייתה מעולה ולא כזאת שונה מהעריכה כיום. הסרט התיימר היראות מיוחד, כ"כ מיוחד, כ"כ "להדגיש את העבר" שהוא הלך יותר מידי אחורה- התלבושות כמו באייטיז, הצילומים כמו בסוונטיז, העריכה כמו בסיקסטיז והתפאורה של הסוונטיז. שום דבר לא נראה כמו שנות ה90 בסרט הזה, למרות שהוא מנסה, הוא פשוט לא מצליח. הוא כ"כ מנסה, וכ"כ רוצה להכניס אווירה מקורית ושונה לסרט, שבסרט נוצרת אווירה שלילת. 

     

    הסרט לא הוא לא סרט מהנה לצפיה. הוא סרט שצריך להתאמץ כדי בכלל להבין מה אתה רואה. זה סרט יומרני בצורה קיצונית, למרות הכתיבה הנהדרת, למרות שהוא מעניין, ולמרות שהסרט מנסה להיות סימפטי וקליל, מדובר בסרט פשוט טרחני, שתצטרכו לחשוב האם אתם רוצים לעבור את החוויה הקשה הזאת או האם להסתפק בלקרוא את הביקורת וללכת על סרט אחר, שיותר ישתלם לכם לבזבז עליו את הזמן. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 1 מתוך 5

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/5/13 18:00:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2013-05-16 11:13:12

      אני לא מאמין שיש דבר כזה טירון בסרטים. 

      לגיטימי לחלוטין שאתה תאהב ו/או תתחבר לסרט מסויים ואני פחות. הרי אם כולם היו אוהבים בדיוק את אותם סרטים היה משעמם. טעות תפישתית רווחת אומרת שאם אתה "מבין" בקולנוע אתה חייב לאהוב את אותם סרטים וזה השקר הכי גדול שיש. זה גורם לאנשים להיות מוטים בתחושות ובחוויה שלהם. כמו מסעדה שמקבלת יח"צ טוב וכל מי שהולך חוזר על דברי המבקרים. זו בעיה מאד גדולה.

       

       

      כן, אבל תאמין לי, כשאתה צופה במלא סרטים בקצת זמן, וזה נהיה העבודה שלך כמבקר קולנוע כמו יהודה סתיו או דובדבני, מן הסתם הטעם שלך בסרטים כבר לא משנה. כבר לא איכפת לך אם אתה אוהב את הסרט או לא, אם אתה מתחבר או לא, כל מה שאיכפת לך זה אם הסרט טוב וזה מה שאתה כותב- ואם הסרט טוב או לא זה כמו טבלת סימונים שהיא זהה בקרב המבקרים ולכן מן הסתם הביקורות שלהם יהיו זהות. אלה ה"מבינים" בקולנוע. חוץ מזה, טירון זה כאלה שאוהבים רק סרטי אקשן כמו מת לחיות ולא נפתחים לסרטי דרמה, לא שאי פעם הייתי כזה (נולדתי לתוך עולם הקולנוע ) אבל חברי הם כאלה ואני זה שסובל מזה...

        16/5/13 11:13:

      אני לא מאמין שיש דבר כזה טירון בסרטים. 

      לגיטימי לחלוטין שאתה תאהב ו/או תתחבר לסרט מסויים ואני פחות. הרי אם כולם היו אוהבים בדיוק את אותם סרטים היה משעמם. טעות תפישתית רווחת אומרת שאם אתה "מבין" בקולנוע אתה חייב לאהוב את אותם סרטים וזה השקר הכי גדול שיש. זה גורם לאנשים להיות מוטים בתחושות ובחוויה שלהם. כמו מסעדה שמקבלת יח"צ טוב וכל מי שהולך חוזר על דברי המבקרים. זו בעיה מאד גדולה.

        16/5/13 02:23:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2013-05-15 22:46:12

      אל תלך לקולנוע כדי לחפש סרטים "מהנים". את זה תשאיר לחברים שלך.

       

      תלך לקולנוע לחפש סרטים מעניינים, סרטים שגורמים לך לחשוב, סרטים שגורמים לך לרצות ליצור סרטים בעצמך, סרטים שיגרמו לך לבכות, סרטים שיגרמו לך לחשוב על החיים, סרטים שיגרמו להיות אדם טוב יותר ואדם חושב יותר ואדם ביקורתי יותר ואדם פתוח יותר ששואל יותר שאלות ומנסה לרדת כל פעם לרובד עמוק יותר 

       

       

       

      אני שומר את הסרטים המהנים בצד.  אני אוהב סרטים טובים. אני מאמין שאתה צודק, ויש המון סרטים שאני מסתכל עליהם כהשראה, כסרטים שאני צריך ללמוד מהם שיעור, אני אוהב כאלה. למשל "אהבה" הוא בעיני סרט מעולה וחשוב לצפות בו כדי לדעת מהי נאמנות אמיתית בין אדם לאהובתו, בלי קשר לזה שהסרט עשוי נהדר עם שטיקים פסיכולוגים של הנקה כמו בכל סרט, או למשל מלנכוליה, מלהולנד דרייב או אינלנד אימפייר, סרטים ממש לא מהנים אך כל אחד מהם לימד אותי משהו בקולנוע והותיר בי השראה. "לא" היה בעיני בזבוז זמן, כי השראה לא תצא לי מזה, והסרט היה פשוט... בינוני. הוא חכם מאוד מבחינה רעיונית, אבל הביצוע של הסרט מאוד זול ויומרני. לא אהבתי. 

      מה שמפתיע, זה שאת הסרט החכם (שאומנם ראיתי כטירון) "שטח פראי" עם המסר הפילוסופי המפתיע אתה דווקא שנאת. 

        15/5/13 22:46:

      אל תלך לקולנוע כדי לחפש סרטים "מהנים". את זה תשאיר לחברים שלך.

       

      תלך לקולנוע לחפש סרטים מעניינים, סרטים שגורמים לך לחשוב, סרטים שגורמים לך לרצות ליצור סרטים בעצמך, סרטים שיגרמו לך לבכות, סרטים שיגרמו לך לחשוב על החיים, סרטים שיגרמו להיות אדם טוב יותר ואדם חושב יותר ואדם ביקורתי יותר ואדם פתוח יותר ששואל יותר שאלות ומנסה לרדת כל פעם לרובד עמוק יותר 

        15/5/13 15:41:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2013-05-14 23:49:06

      אני חושש שהסרט היה קצת גדול עליך הפעם.

      ראשית, הסרט מדבר על 88 ולא על 98.

      הסרט לא מנסה לחנך את הצופה או להציע לו אתגרים, אלא לספר לו סיפור ולהכניס אותו לאווירה.

       

      האמצעים הטכנולוגיים שהיו בצ'ילה באותם ימים כן תואמים את הסרט ואת הצילום והעריכה. אגב, בסרט משולבים חלק מהסרטונים המקוריים. יהיה לך מעניין להכנס ליוטיוב ולראות את הסרטונים עצמם.

       

      דווקא מנסים להסביר מה עמד מאחורי המחשבה שהתוצאות יהיו: "כן". לא רצון העם, אלא חשש שמשאל העם מכור והתוצאות יבושלו.

       

      לי היה חסר מאד כל הממד הפסיכולוגי של עבודת הפרסום והבחירות והמחשבה האמיתית מאחורי הקמפיין וכו' דווקא מהבחינה הזו היה כאן פספוס עצום.

       

      סרט זר באוסקר הוא לא סרט כללי, ולרוב מדובר על סרטים יוצאי דופן ושונים ולא "אוסקריים" במהות שלהם. לכן זוכים סרטים איראניים וכו' דווקא זו הקטגוריה לסרטים קטנים ולא שגרתיים שאינם פונים לקהל האמריקני השבע.

       

      הסרט בשורה תחתונה באמת לא מספיק טוב, אבל הנושא לכשעצמו מעניין מאד והניסיון הקולנועי בהחלט מעניין

       

       

      אני סוג של מסכים איתך, אולי באמת הסרט היה גדול עלי. את הסרט הזה אפשר להגדיר ככה- הוא סרט טוב, אבל הוא לא סרט מהנה.  לא הייתי מבזבז עליו כסף.

        14/5/13 23:49:
      אגב, השיר מתוך הקמפיין מדבק ואני מזמז אותו כבר כמעט 10 ימים בלי הפסקה.
        14/5/13 23:49:

      אני חושש שהסרט היה קצת גדול עליך הפעם.

      ראשית, הסרט מדבר על 88 ולא על 98.

      הסרט לא מנסה לחנך את הצופה או להציע לו אתגרים, אלא לספר לו סיפור ולהכניס אותו לאווירה.

       

      האמצעים הטכנולוגיים שהיו בצ'ילה באותם ימים כן תואמים את הסרט ואת הצילום והעריכה. אגב, בסרט משולבים חלק מהסרטונים המקוריים. יהיה לך מעניין להכנס ליוטיוב ולראות את הסרטונים עצמם.

       

      דווקא מנסים להסביר מה עמד מאחורי המחשבה שהתוצאות יהיו: "כן". לא רצון העם, אלא חשש שמשאל העם מכור והתוצאות יבושלו.

       

      לי היה חסר מאד כל הממד הפסיכולוגי של עבודת הפרסום והבחירות והמחשבה האמיתית מאחורי הקמפיין וכו' דווקא מהבחינה הזו היה כאן פספוס עצום.

       

      סרט זר באוסקר הוא לא סרט כללי, ולרוב מדובר על סרטים יוצאי דופן ושונים ולא "אוסקריים" במהות שלהם. לכן זוכים סרטים איראניים וכו' דווקא זו הקטגוריה לסרטים קטנים ולא שגרתיים שאינם פונים לקהל האמריקני השבע.

       

      הסרט בשורה תחתונה באמת לא מספיק טוב, אבל הנושא לכשעצמו מעניין מאד והניסיון הקולנועי בהחלט מעניין

        14/5/13 19:17:

      צטט: levana feldman 2013-05-14 17:24:16

      חשבתי ללכת, אבל הביקורת שלך לא מעודדת אותי...

       

      לכי תדעי, אולי תאהבי כמו בפעם הקודמת שאהבת סרט שלא אהבתי .. 

        14/5/13 17:24:
      חשבתי ללכת, אבל הביקורת שלך לא מעודדת אותי...

      ארכיון

      פרופיל

      נהוראיגורן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין