כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ספרים שאהבתי

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    האדון שנפל לים, הרברט קלייד לואיס, הוצאת "זיקית"- ביקורת מאת ענת מחלב

    0 תגובות   יום שבת, 6/7/13, 14:23

    האדון שנפל לים/הרברט קלייד לואיס ביקורת מאת ענת מחלב

     

    גל כחול וענקי התרומם ממעמקי האוקיאנוס והעלה ממצולות השכחה את הסופר הרברט קלייד לואיס. אנשי הספרות כמעט ולא הכירוהו, הסטודנטים אפילו לא שמעו עליו, הוא מעולם לא שכן בחברתם של הספרים הנוצצים המונחים על מדפיו של בית כלבו ענקי. שנים ארוכות הוא צפן בין כריכותיו הכחולות אדם אלמוני בשם הנרי פרסטון סטנדיש. הוא הגן עליו מהשחיקה המתמשכת של גלי הים ויחד הם התנודדו לאן שהרוח נשאה אותם, מחכים לשמוע את צפירת ה"ארבלה " ואולי לראות גם את חרטומה המתקרב המגיע להציל אותם ולהחזירם הביתה.

    ואכן הנס התקיים והם חזרו. שניהם נמצאים עכשיו חבוקים בחנויות הספרים. מנצנצים בגאווה ברשימת רבי המכר. מבקרי הספרות כותבים עליהם, אוהבי הספר קוראים אותם.  אפשר לקרוא לזה "תחיית המתים" של העולם הספרותי.

    גדולתו של סופר ניכרת ביכולת שלו להראות לנו את המראות, להפיח בקרבנו את הניחוחות, לתת לנו להרגיש את מה שקורה בספר. הרברט קלייד לואיס אכן עשה זאת בהצלחה רבה.

    במהלך קריאת הספר הרגשתי שאני מתנועעת על גלי האוקינוס, עוצרת את נשימתי לבל יכנסו המים המלוחים אל קירבי, מביטה בדאגה על ספינת ה"ארבלה" המתרחקת... וצוחקת ,כן,  מאוד צוחקת מהמחשבה של להחליק על כתם שמן וליפול למים. חשתי שליבי פועם בחזקה ואני מנסה להחזיק את המוט ובכל זאת לא ליפול למים וכאשר נפלתי הבנתי בדיוק על מה סטנדיש חושב.. רגעים בודדים אפילו הרגשתי קנאה בבדידות הזאת, בדידות ושקט שרק הים יכול להעניק.

    אבל היו אלו רק רגעים מעטים כי ה"ארבלה" החלה להתרחק ולהתרחק עוד יותר. ומה יהיה אם היא תעלם ולא תשוב?

    אם נהייה מספיק כנים, אדון סטנדיש נמצא כמעט בכולנו, השחיקה שהוא סבל ממנה כל כך ידועה בעולם החדש שלנו. תפקיד טוב, מקצוע טוב, עבודה טובה וזוגיות בריאה הם דברים שכל אחד מאתנו מאחל לעצמו, ולמרות שאלת המזל האירה את פניה וזיכתה אותו בכל אלו הוא הרגיש שחוק .תחושה שעדיין חסר משהו באישיות, משהו שהוא ייחל למצוא על סיפונה של ה"ארבלה"-

    אנשים שאפשר לשוחח איתם ללא מטרה, מקום בו הזמן עומד מלכת. מקום שאין ממהרים בו אפשר לשבת שם שעות על הסיפון ולהתבונן בזריחה וגם בשקיעה. לחשוב ולהרהר במה שהיה ובמה שיהיה . אינני מכירה אדם אחד בחברתנו שאינו מייחל זאת לעצמו מידי פעם.

    והסופר הצליח להעביר את כל התחושות האלו, את כל הדקויות הקטנות שאדם חושב עליהן רק עם עצמו.

    הספר מעורר גם את הביקורת החברתית –תמונה של אדם הצף על גבו כאשר מסביבו רק מים והוא נתון כולו לחסדי החברה. אם יספיקו להרגיש בהעדרו בזמן יוכלו להציל אותו. אדם התלוי במידת אחריותו של הטבח שראה אותו בבוקר, של הגברת ששוחח עמה שיחת נימוסין. אולי גם של גבר ואישה שאינם חברתיים במיוחד והגיעו לשייט על מנת להתבודד. הוא צף לו שם במעמקי הים ואם ימשיך לחיות זה יהיה בגלל שאחד מהם יהיה מספיק ערני ונחוש בדעתו לחפש אותו. אם כולם ביחד כקבוצה ידעו לפעול מהר, ואם הקברניט יקבל את ההחלטה להסיט את הספינה ממסלולה ולהחזירה. אם ניקח את המצב הזה, שנראה לנו שהוא הזוי וכמעט בלתי אפשרי, ונתרגם אותו למצבים אחרים בהם אנו כל כך תלויים בחברה שאנו נמצאים בה, נוכל לקחת לנו הרבה חכמה שנמצאת כאן במעמקי האוקיאנוס בתוך הספר הזה ולהשליך ממנה על החיים שלנו ועל הסביבה שלנו. ללמוד עד כמה חייו ומציאותו של אדם אחר יכולים להשתנות בזכות מילה אחת או התנהגות מסוימת שלנו, עד כמה אנחנו יכולים להשתפר בעצמנו ולשפר את הסביבה שלנו.

    ספר המעניק לקוראיו  חווית קריאה יוצאת דופן, חייבת לציין שלאחר קריאתו עדיין הרגשתי את תנודת הגלים, עדיין חשבתי וממשיכה לחשוב כמה אפשר ללמוד ממנו ועדיין ממשיכה  ליהנות מהשפה העשירה ומשיבוצן  של המילים הכתובות.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ביקורות נוספות

      עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

      ארכיון

      פרופיל

      ענתמחלב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין