יש המון סיבות לאהוב את סרט הקיץ החדש "הפרש הבודד". הבמאי הוא במאי הרפתקאות מובחר שביים את שודדי הקאריבים, הסרט קיצי, יש בו אקשן, הרפתקאות, עלילה, ואפילו את ג'וני דפ. מה צריך יותר? מסתבר שהבמאי חשב שזה לא מספיק לנו ונתן לנו הכל. כפול. אין שום בעיה בפרש הבודד מבחינה קולנועית. הסרט הוא סרט הרפתקאות מהוקצע ומהיר, מלא באקשן והרפתקאות, אפקטים ויזואלים לא רעים בכלל, צילום ויזואלי מרשים ומהנה, וסרט מערבון בסגנון קלאסי עם שירים קלאסיים שכולם אוהבים לזמזם. יש אפילו את הלנה בונהם קרטר. ובאמת, שאם תצאו מהסרט אחרי שעה וחצי, אתם תצאו מסופקים ומלאי חיוך. אם תמשיכו את הסרט אתם תצאו מבואסים. זאת הבעיה היחידה.
הפרש הבודד לא מספק את הסחורה כמו שצריך. הוא מספק אותה יותר מידי. הוא לא משחק נכון במינון של האקשן והמתח בסרט, שבאופן מפתיע אף במאי לאחרונה לא הצליח לעשות את זה. נראה שהסרט פשוט לא היה בשביל הצופים. הוא אומנם כלפי חוץ נראה שהוא נועד לבדר בלבד, אבל זה טעות. הסרט הוא בשביל הבמאי, שאוהב ליצור ולעשות קטעי אקשן מדהימים והרפתקאות בצורה מבדרת. הסרט הוא בשביל הצלם והעורך שיודעים לעשות את עבודתם היטב ולצלם הכל בצורה מקצועית והפסקול הנהדר שלקוח מן הסדרה הקלאסית. הסרט בשביל ג'וני דפ שפשוט מאוהב בדמות שלו למרות שיש בה לא מעט בעיות. הסרט לא בשבילנו.
ג'וני דפ, מה עם ג'וני דפ? ג'וני דפ הוא השחקן האהוב עלי. בכל סרט אחר הוא יודע לעשות דמות אחרת, להתחבר אליה בצורה שונה ואפילו לא תגלו שזה הוא- ובאופן מפתיע מצליח לשמור מעט מוטיבים הומוריסטיים בכל סרטיו. הדמות שכמובן הכי מאפיינת אותו היא קפטן ספארו מסדרת שודדי הקאריבים המצליחה. וכאן, זה פשוט לא עובד. ג'וני דפ כבר עייף, הדמות שלו מאוד קצרה במילים וחסרת מוטיבים מוצלחים כמו דמויותיו הקרובות, פשוט לא מאפשרת לו להראות את כישורי המשחק המוצלחים שלו, וחבל. כי זה היה אפשרי.
התסריט שנוי אצלי במחלוקת. מצד אחד, אי אפשר לומר שאין עלילה כי יש, והיא אפילו נוחה, קלילה, ולא רצינית או כבדה מדי. מצד שני, בחצי השני של הסרט שגם הסרט וגם הקהל אבודים, העלילה מתחילה להסתבך ולהתפרק, ובאמת שאין צורך. עוד דבר שאשמח לציין הוא שהסרט לא לוקח את עצמו ברצינות ומצליח ליצור סרט הרפתקאות אפי ורחב יריעה שלא לוקח את עצמו ברצינות. זה יפה, זה לא שגרתי, זה לא מספיק.
באיזה שהוא שלב הסרט נמאס וחוצה את הגבול. הוא מתחיל לשדר את אותם הקטעים שוב ושוב באופן אקראי וזה לא נגמר. האקשן ה"מרהיב" חוזר על עצמו שוב ושוב וקטעי העלילה מסתרבלים ומסתבכים בצורה שכבר גורמת לנו להוריד את הראש. הוא לא משעמם. אין בו רגע אחד של מנוחה. כל שניה קורה משהו. הבעיה היא שקורה יותר מידי. יש גבול לכמה העין האנושית מסוגלת לקלוט ולעכל, ובאיזה שהוא שלב הצופה פשוט אומר- די. הבנו. אחלה סרט. אולי מספיק? ולא. ואולי עכשיו? עדיין לא. עד הסוף שכבר נהיה פרצוף מר והסרט הופך למיותר. אפשר לומר שהסרט הזה הוא סרט מצויין, אך הבעיה היא שהוא נמרח יתר על המידה ובשורה התחתונה מרדפי רכבת, יריות וקרבות, לא משנה כמה הם מרהיבים באיזה שהוא שלב נמאסים. הסרט מתעסק בעיקר בווירטואז'יות ובבזבוז התקציב הכה גדול בו הופק ולא מתעסק בדבר הפשוט ביותר- לעניין את הצופים מההתחלה ועד הסוף.
|
הציון שלי: 3 מתוך 5