כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים חדשים

    ילדות מקוצרת

    0 תגובות   יום שני, 29/7/13, 11:34

     

    ילדות מקוצרת

     

     

    ''

    מאת: אילה בן לולו

     

    כתוב-סדרה לשירה חדשה


    בעריכת אמיר אור


    הוצאת פרדס


    * * * * * *  


    (64 עמודים, 49 ₪)

     

     

     

    בְּיַלְדּוּת מְקֻצֶּרֶת 

    כְּמוֹ בְּקוּרְס מְזֹרָז לְשִׁירָה 

    תָּמִיד יֵשׁ מִי שֶׁיָּנִיף סַכִּין

    עַל הַדִּמְיוֹן, וִישַׁפְשֵׁף בַּחֲצִי לִימוֹן 

    אֶת הַלֵּב הַמַּשְׁחִיר 

    עַד שֶׁהוּא מַחֲוִיר מְאוֹד. 

     

     

     

    ספר שיריה הראשון של אילה בן לולו, מביא איתו מעוף מרענן של דמיון אל השירה הישראלית הצעירה. המשוררת יכולה לדבר על עצמה דרך הקיפודה שבחצר, לתפוס שיחה עם הירח או להציג כדראמה את המציאות הפנימית של דיירי הבית. היא יודעת למשל איך קופצים ראש לתוך כוס מים, מה מרגישה חתולה שנולד לה עכברוש, או למה כדאי לדבר עם אנשים מצוירים. אולם אין זו רק פנטסיה לשמה, אלא פנס נוקב המאיר מציאות אישית וחברתית. בן לולו אינה חוששת לסמן מחדש את גבולות האני כחלק מסביבתו, וברבים מהשירים לתת קול לרעב קיומי של קבוצות שלמות – בני האדם, הישראלים או  הנשים. "תְּנוּ לָנוּ מוּזִיקָה שֶׁהִיא תְּפִלָּה", היא מבקשת, "הַלְמוּת הַלֵּב בִּמְקוֹם תֻּפִּים... / אֲנַחְנוּ אִשָּׁה אַפְרִיקָאִית / רְעֵבָה..."

     

    "ילדות מקוצרת" מתייחד בדיבור חשוף שמסיר את הגנותיו, והדוברת בשירים אינה נותנת הנחות לעצמה ולרגשותיה גם בשירים הלא קלים העוסקים בבנה או באביה הנוטה למות.  "...כְּשֶׁיּוֹרִידוּ אֶת הַגּוּפָה לַקֶּבֶר / אֲנַסֶּה לָרֶדֶת אִתָּהּ / אֲבָל גֶּבֶר שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה / יֹאחַז בִּי מֵאָחוֹר בְּחָזְקָה. / הוּא יְלַטֵּף אֶת עָרְפִּי / כְּמוֹ שֶׁמְּלַטְּפִים כֶּלֶב רַצְחָנִי / וְאַחֲרֵי הַהַלְוָיָה אֲנִי אֶעֱלֶה / אֵלָיו הַבַּיְתָה וְנִשְׁכַּב..."


    בהרבה הומור עצמי "ילדות מקוצרת" נוגע בכאבי החיים, מבלי להתרפק עליהם. אילה בן לולו נותנת קול גם לרגשות ה"לא תקניים" שלרוב אנו מסתירים, ומתמודדת איתם באומץ יוצא דופן ומעורר השתאות.

     

     

     

     

    אַ קְ וַ רְ י וּ ם


    כְּמוֹ מִישֶׁהוּ שֶׁנּוֹלַד מִן הַיָּם,

    מִתְגּעַגְּעֵ לשֶַּׁקֶט שֶׁל המַַּיםִ,

    חֶצְיוֹ יָם וְחֶצְיוֹ יַבָּשָׁה,

    כָּכָה יוֹם אֶחָד רָאִינוּ אוֹתְךָ,

    יֶלֶד בֶּן שְׁנָתַיִם וָחֵצִי

    בְּתוֹךְ אַקְוַרְיוּם גָּדוֹל שֶׁל דָּגִים,

    נוֹשֵׁם שָׁם בְּשֶׁקֶט.

    וְלֹא הֵבַנּוּ אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל.

    בַּהַתְחָלָה הוֹצֵאנוּ אוֹתְךָ,

    אֲבָל מֵרֶגַע שֶׁנִּסִּיתָ אֶת זֶה

    רַק רָצִיתָ לַחְזֹר —

    אַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה רוֹעֶשֶׁת מִדַּי.

     

     

     

    אילה בן לולו, ילידת ראשון לציון, 1968. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. סיפורים ושירים פרי עטה התפרסמו ב"קשת החדשה", "שבו", "הליקון", "הו!", "מאזנים" ו"מעריב". היא בוגרת מסלול עריכה ותרגום של מכללת עלמא ובוגרת כיתת השירה העברית-ערבית של הליקון 2006.

    כיום מתגוררת בתל-אביב. נשואה+2.

    היא אם לילד אוטיסט ואת השנים האחרונות הקדישה לפיתוח תכנית טיפול ייחודית עבורו.


    "ילדות מקוצרת" הוא ספר שיריה הראשון.

     

    התרשמותי: ילדות מקוצרת הוא אחד מספרי שירה היותר טובים שקראתי לאחרונה. אמירתה השירית חושית ומעניקה לשירים רכות, למרות עיסוקיה בחומרים קשים כמו מוות. הספר בעיני הוא תיאור מסע מהילדות תוך הסתכלות על המציאות העכשווית. איילה בן לולו, מצליחה בשיריה להצית את ניצוץ הילדות. השירים "פתוחים" ומזמינים ויכולים "לגעת" בכל קורא/ת, כפי שנכתב באחד השירים בספר;

     

    לָֹשִיר

     

    "לָֹשִּיר הַזֶּה אֵין דְלָתוֹת וְאֵין חַלּוֹנוֹת..." (עמ' 52)

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ציפי ארצי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין