כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל הבחורות ההן

    3 תגובות   יום שישי , 9/8/13, 23:30

    אולי בגלל המופע של כוורת בפארק, אולי בגלל המופע של j-viewz בשוני, אולי בגלל צפיפות המופעים בקיץ, אולי בגלל שכולם ברחו לחו"ל, אולי בגלל הכל ביחד, ואולי בגלל שהפרסום לפסטיבל התקיים רק בפייסבוק, לא היה צפוף בפסטיבל. וכשאני אומר לא היה צפוף אני מתכוון שיכולנו לפרוס מחצלת על הארץ ולשבת בלי שיסתירו לנו בארבע השעות הראשונות של הפסטיבל, עד בוא הנינט. וכשאני אומר שאולי זה בגלל הפייסבוק, אני מתכוון לכך שמאז שהתחלנו לשווק את השייט שלנו בפייסבוק, גילינו שמדובר בעולם וירטואלי, שחיים בו אנשים שאוהבים להיות מנותקים מהעולם האמיתי. מלייקקים ומלקקים זה לזה, עושים אטנדינג ומשתפים, אבל ברגע האמת, כשצריך להכנס לרכב ולנהוג דרומה מתל אביב, שומו שמיים, הם נשאבים בחזרה לעולם הוירטואלי שלהם, שם נוח ונעים. מאז שהתחלנו לפרסם בפייסבוק גילינו שהאנשים שמגיעים דרך הפרסום בפייסבוק לא מדברים בטלפון, רק מתכתבים. ככה אין כל חשש שיצטרכו לצאת מהמחשב אל תוך הדבר האמיתי. כל נסיון להציע להם לדבר אתך בטלפון נענע ב"מייד אתקשר" ובמנוסת בהלה של מי שזה לא היה בחזרה אל מרחבי הרשת.

    פולה היה נסיון יפה לייצר פסטיבל של נשים עבור נשים. פסטיבל מוזיקה נשית משקיעה עד זריחה, שבו כל המופיעים היו נשים, וכמעט כל הקהל. בשעות הראשונות של הפסטיבל הייתי הגבר היחיד במתחם שלא שייך לצוות ההפקה, למשגיחי החניה ולמאבטחים. רק לקראת חצות הגיעו עוד כמה. אבל אם לשפוט לפי הנוכחות של אתמול - לא בטוח שהפסטיבל יתקיים גם בשנה הבאה. וחבל. לוקיישן מושלם - בחצר מוזיאון המים שליד קיבוץ נירעם, מקום מרגיע ומזמין, עם פוטנציאל לעוד הרבה מופעים.

    הגענו בשמונה בערב, ישר למופע של יפעת ישראל, שהיה אמור להתחיל בשבע בערב, וכמובן לא התחיל בזמן. הקהל מנה כעשרים איש, רבים מהם הבנות שתופענה בהמשך ובנות צוות ההפקה. את יפעת ישראל ראינו לפני כשנה וחצי בצוזאמן, והיא נראתה לנו כמו בת שירות לאומי עם גיטרה, ששרה לחבר'ה. הפעם היא כבר היתה הרבה יותר בשלה, ושמחנו לראות שעשתה כברת דרך יפה בהתפתחותה האישית כמוזיקאית. היא שרה פולק אקוסטי ישראלי, וזכרנו כמה שירים מהמופע הקודם שלה, כמו זה:

    ''

     

    אחריה עולה רונית שחר, רק היא והגיטרה האקוסטית, ללא נגנים. הקהל (המצומצם) אוהב, מכיר את מילות השירים ומצטרף כשנדרש, אבל עדין יש במתחם רק כמה עשרות בודדות. אנחנו אוהבים את רונית שחר, כבר הרבה זמן לא ראינו אותה במופע משלה, ונהנינו, אלא שכל הזמן יש תחושת החמצה באוויר בשל הקהל הדליל. הנה "שלום לתמימות" למי שהספיק לשכוח אותה:

     

    ''

     

    אחרי רונית שחר עולה "טרנטינה" - להקת רוק נשית שכבר הספיקה להוציא אלבום ראשון ממש בימים אלה, ושטרם ראינו עד היום. ארבע ירושלמיות (חלקן לשעבר) שעושות רוק'נ'רול לא רע, אפילו בועט לפעמים, אם כי לעתים היה חסר לי לחוש קצת את הכיף שלהן מלהיות יחד על הבמה. היחידה שנראית ממש - אבל ממש נהנית להיות שם - היא המתופפת. הנה הבנדקאמפ שלהן, תבדקו את השירים, הם לא רעים!  חברות הלהקה הן לסביות מוצהרות, כמו גם, כפי שעכשיו אני תופס,  חלק הארי של הקהל בפסטיבל, לפחות בחלק הזה, ובתור גבר יחיד בקהל הרגשתי אפילו עוד יותר חריג: גם המגדר, גם הגיל ועכשיו גם זה... הן מבצעות קאבר ל"שמים הכחולים" של אסף אמדורסקי ומבצעות אותו הרבה יותר טוב מהמקור. טוב, זה לא קשה, אמדורסקי הוא יוצר מוכשר אבל זמר גרוע למדי לטעמי. הנה הגרסא שלהן, תבדקו אותה:

     

    ''

     

    לא רע, נכון? הנה עוד קליפ, ל"אסורים":

    ''

     

    בשלב זה עושה הנהלת הפסטיבל את הטעות ומזכירה לקהל כי קיימת במה נוספת, אקוסטית, אי שם במתחם הפסטיבל. לנו אין כוונה לעזוב את הבמה החשמלית, אבל היו מי שהלכו לבדוק מי ומה קורה שם, ודיללו עוד יותר את השורות, דווקא לקראת הופעת ירונה כספי, הרוקרית האהובה עלינו, עם ההרכב האחרון שלה, "אנחנו ירונה כספי". אמנם הגיעו עוד כמה אנשים, אבל נראה שבכל רגע נתון יש יותר אנשים סביב הבר מאשר על הגדר בקדמת הבמה, ורוב הקהל עסוק בענייניו וכמעט לא מקשיב למה שקורה על הבמה. ירונה מנסה - ללא הצלחה - לגרום לקהל לזוז קצת, להתקדם לכיוון הבמה ובכלל להגיב, כשהיא עושה את מה שהיא יודעת לעשות כל כך טוב, עם ההרכב החדש שלה, שכולל אותה, את הבסיסט אסף פקר והמתופף אושר סבג, להנאתנו אבל מבלי השפעה של ממש על הקהל. חבל. אולי זה לא קהל שמחפש אינדי-רוק? למרות קטעים מצוינים כמו זה, מהאלבום המופלא "אגו" שהפיק אור בהיר?

     

    ''

     

    את התשובה קיבלנו עם עליית המופיעה הבאה - דיקלה. לא, זה לא קהל לאינדי רוק, אבל זה הקהל של דיקלה. פתאום יש עוד כמה עשרות אנשים על הרחבה, אפילו עוד איזה ארבעה גברים, ופתאום כולם על הרגליים, וכולן רוקדות.  כבר יותר מעשור שהיא בשטח, אף פעם לא ראיתי אותה, וההפסד היה כולו שלי. מה אומר לכם צמד המלים "רוק מזרחי"? נשמע כמו אוקסימורון, מה לרוק ולמוזיקה המזרחית כפי שאנו נחשפים אליה דרך הקובי פרצים והדודו אהרונים? התשובה אצל דיקלה, חיית במה שמשדרת אנרגיה וכריזמה מהרגע שעלתה על הבמה, מין שילוב של פיירוז, ריטה ומאיה בוסקילה, שמבצעת שירי פופ ורוק קלאסיים עם מקצבים מזרחיים, שירים בערבית, שירים נפלאים עם הגשה מיוחדת שלה, כל כולה קסם המזרח. היא הסיבה שאנחנו כאן - לקחת את כל הטוב מהמערב עם כל הטוב מהמזרח וליצור משהו חדש ויחודי לנו. היא נפלאה, והקהל מגיב בהתאם. כבר אחרי חצות, ועכשיו הפסטיבל מתחיל להתחמם, כנראה שככה זה בארץ. הנה קטע אחד לדוגמא, לצערי לא מצאתי את הקאברים שביצעה אתמול.

     

    ''

     

    לקראת אחת בלילה מתחיל צוות הבמה להכין את הבמה לקראת בוא הנינט. האמת, לא הייתי עד היום באף הופעה שלה. אני לא חובב גדול של כל הכוכבות-אינסטנט הזו, ולא גיליתי בה עניין. אבל אם כבר אנחנו שם, לא נחכה? הסאונד צ'ק אינסופי, אבל אז סוף סוף היא עולה לבמה. כל כולה חיוכים שנראים מודבקים. לא מפסיקה לעוף על עצמה, אומרת לי אסנת, בעוד שנינו בוהים בתרגילי ההתמתחות המוזרים שהיא מבצעת תוך כדי שירה. איתה בהרכב צ'לנית, בסיסט, גיטריסט ומתופף, ושני הקטעים היחידים שעשו לנו את זה הוא הקאבר ל"crazy" שביצעה כל כך טוב עם הרד בנד, שם גם שיחקה דמות מופתית שאינה מאוזנת נפשית, למי שלא זוכר, ו"מדברים". הנה הם כאן:

     

    ''

     

    ''

     

    אבל אנחנו בדעת מיעוט, הקהל אוהב אותה יותר.. אחרי אחת בלילה אנחנו נשברים, אורזים בצער את הפקלאות, מחר יום עבודה ולא נוכל לראות את אסתר רדא בזריחה, אבל נראה שיהיו שם מספיק בנות בשביל זה. אחת בלילה, המקום נראה כבר יותר כמו פסטיבל, אבל להערכתי עדין הרבה פחות ממה שציפו המארגנים. שוב חבל, הייתי שמח לבקר במקום גם בשנה הבאה - אחרי הכל, פסטיבל מצוין של נשים מופלאות במרחק חצי שעה מהבית.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/8/13 11:50:
      יווווו - נהנית!
        11/8/13 10:36:

      אני מאד אוהב את נינט. אני חושב שהיא המבצעת הטובה ביותר שיש היום בסביבה.
      תיאור ההופעה והקהל מזכיר לי קצת את ההופעה של אליוט (פוליאנה פרנק).

      יש לפעמים פסטיבלים שנראים לי קצת מאולצים בהגדרה שלהם. אולי כמקום היכרות לנשים המחפשות להכיר נשים. 

      העיקר שהיה נחמד

        11/8/13 10:29:
      לקרוא ולבכות? אני מתחיל לחשוד שאם זה לא הקהל הפייסבוקי הוירטואלי שלא מגיע זה פשוט הקהל התל אביבי שלא מוכן לצאת מחוץ לתל אביב וכשאני כותב תל-אביבי אני מתכוון גם לירושלמי ולחיפאי...ובעצם לכל השאר...
      העיקר שנהנית ושכל השאר ימשיכו ללקלייק :)

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין