כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    "טראנס", ביקורת

    2 תגובות   יום שלישי, 20/8/13, 01:18

    ''

     

    "טראנס", בימוי: דני בויל, תסריט: ג'ון אהרן וג'ון הודג'.

     

    זמן רב אני מנסה לפצח את דני בויל. זהו במאי מן המדרגה הראשונה, בעל כשרון ענק והבנה של המדיום הקולנועי, שהביא את עצמו להתנסות בכמעט כל ז'אנר אפשרי. אך מן העבר האחר, ככל שאני נחשף ליותר מסרטיו, אני מרגיש שיש משהו מעט מזויף בבויל. אני לא בטוח כיצד להסביר הרגשה זו, אך היא קיימת. הרי בכל סרט שהוא מביים יש את הטאץ' הסגנוני המרהיב שלו, אך במקום מסוים אני מרגיש שהקולנוע שלו הפסיק לרגש אותי, כאילו עליתי על הבלוף שלו. ההרגשה הזו רק התחזקה בסרטו החדש, "טראנס", שהשאיר אותי עם הרבה זעם כלפי הבמאי. 

     

    אני חושב שהזעם מגיע מכיוון שבמקום מסוים אני מאוד אוהב, ואפילו מעריך, את בויל. הצפייה הראשונה של בסרטו הפולחני "טריינספוטינג" הייתה כמו אגרוף בבטן, סרט שהיה ונשאר אחד מהאהובים עליי ביותר. מבריק בעשייתו, חכם בכל-כך הרבה רבדים. בז'אנר האימה בויל הצליח גם כאן להרהיב אותי עם "28 ימים אחרי", אחד מסרטי הזומבים הטובים שנעשו, מהסוג שכל אחד שרוצה לעשות סרט או סדרת זומבים צריך לראות כדי לדעת איך עושים את זה נכון. אלו הם היצירות המוקדמות, הנועזות יותר של בויל. שני סרטיו האחרונים, אלו שלפני "טראנס", הם הרבה יותר במיינסטרים, סרטי אוסקרים. סרטים שבכל סצינה מהם נדף ריח של "עשיתי את הסרט הזה בשביל האוסקר". ואולי כבר שם החלה הרגשתי כי בויל מזויף, למרות ש"נער החידות ממומביי" הוא סרט מצוין לכל דבר ועניין. "127 שעות" הוא כבר סיפור אחר לגמרי, סרט שהיה לי קשה להתחבר אליו בהתחלה, אך שהתגלה כיצירה שיש בה לא מעט הברקות וחכמה. 

     

    הגעתי עם מטען רגשי ל"טראנס", כי מצד אחד זהו במאי שאני אוהב מאוד, אך שעדיין יש לי לו מעט חילוקי דעות וקשיים עמו. מה גם שהביקורות לא עשו עמו חסד. אך ההחלטה נפלה ומצאתי את עצמי צופה ביצירתו החדשה של דני בויל. הסיפור מתחיל עם סיימון (ג'יימס מקאבוי), מומחה לאומנות במקום בו נערכות מכירות פומביות של פיסות אומנות חשובות מההיסטוריה. במהלך מכירה פומבית בה נמכרים ציורים בשווים עשרות מיליוני דולרים, חבורה של שודדים גונבת את אחד מהציורים, שנמצא בתוך תיק שחור. עם פתיחת התיק, הם מגלים שהציור נעלם. הם פונים לאדם היחידי שיודע היכן נמצא הציור, סיימון. אך הוא, לא זוכר מאומה. במהלך השוד הוא קיבל מכה בראשו, וזכרונו מהימים האחרונים נעלם. מנהיג השודדים, פרנק (וינסנט קאסל) שמו, שולח את סיימון למומחית בהיפנוזה (רוסריו דוסון), שתנסה להוציא ממוחו את מיקום התמונה הנעלמת.

     

    בתום השעה וארבעים דקות של הסרט, לא יכולתי שלא להרגיש זעם רב כלפי דני בויל. כמו שחזרתי ואמרתי עד כה, למרות הכל, הוא במאי מבריק שאני מאוד אוהב, שבמקום מסוים אני מצפה ממנו להנפיק יצירה ראויה, ו"טראנס" רחוק מלהיות יצירה ראויה לרפרטואר של בויל. זהו מסוג הסרטים שהייתי מצפה לראות בשעות המאוחרות של הלילה, בהוט אקשן, כשאני חצי ישן. סרט שממש רוצה להיות חכם ומתוחכם, וממש לא מצליח. הבעיה של "טראנס" היא כמובן בתסריט המסורבל שלו, שממש מקווה להיות "התחלה 2". התסריטאים היו בטוחים שעם התעסקות בנושא המפוקפק אך עדיין מרתק שהוא היפנוזה, הם יצליחו להראות מסע אל תוך נבכי מוחו של אדם, רבד אחרי רבד, בניסיון למצוא דבר מה שאבד. אך התוצאה רחוקה מכך שנות אור. יש כאן מסע, יש כאן התעסקות בהיפנוזה ובמשמעויות שלה, אך הכל נעשה ברישול ואף בזלזול מסוים. 

     

    כל הסרט היה לי קשה שלא להרגיש שהסרט נכתב רק כדי להראות חכם ומבריק, אך שאין בו באמת שום חכמה והברקה, שהוא לא מצליח לעניין בשום צורה ושהוא חסר מעוף ורגש. שהתחכום שבו הוא שקרי, מזויף. "טראנס" מנסה יותר מדי, ובמקום מסוים הוא לא מנסה כלל. הוא חושב שהוא חכם, יש בו הרצון להיות אך גאוני כמו כמה יצירות מופתיות אחרות, אך הוא חושף את עורו כריקני ופשטני, מקושקש והאמת, די דבילי. ובסופו, רק הרגשתי שדני בויל העליב אותי באופן אישי עם יצירת סרט שכזה. גם בסרטיו של אהבתי, הרגשתי שהבמאי סוחף אותי, פה אפילו את זה הוא לא הצליח לעשות. 

     

    לפי הביקורות שקראתי על הסרט עוד לפני שצפיתי בו, ניתן היה להסיק שהצד החזק של הסרט הוא יותר הויזואליה שלו, ופחות התסריט. וכן, מהבחינה הזו הסרט הוא לא פחות ממרהיב. בויל מצליח לייצר בסרט כמה אימג'ים מטרידים ומהפנטים, הוא משחק בתעוזה רבה עם צבעים והעמדת המצלמה, והתוצאה היא תענוג לעיניים. בויל לוקח את התסריט המפוספס הזה ומלביש עליו סגנון מרהיב וקיצוני. אז כן, במקום מסוים בויל עשה את עבודתו נאמנה, אך הזעם שלי כלפיו נשאר במקומו, כי בויל היה יכול לבחור תסריט ראוי ומוצלח יותר, שמכבד את צופיו ולא מעליב אותם.

     

    יכול להיות שהתגובה שלי מוגזמת כלפי הסרט, אך ברובו ישבתי מול המסך וסבלתי. רק ייחלתי שיגיע הסוף שייגאל אותי מייסוריי. שום דבר בתסריט של "טראנס" לא עובד, הכל בו נראה מגוחך, ויש בו יומרה מעצבנת. האנשים מאחוריו בטוחים שהם יודעים מה שהם עושים, והתוצאה היא בלתי נסבלת. "טראנס" הוא כמו הבחורות היפות שאתה רואה בחנויות ספרים, עם  חולצה של לד זפלין, אוזניות. היא נראית מתוחכמת ויפהפייה, אך ברגע שאתה מתחיל לדבר עמה אתה מגלה שהאימג' הוא שקרי. אז למרות היופי והעאלק תחכום, "טראנס" הוא סרט די רע.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 1 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/9/13 00:27:
      אכן התגובה שלך קצת מוגזמת. דווקא ראיתי את הסרט ולא זוכר שסבלתי.
        20/8/13 02:01:
      אויש זה סרט כ"כ גרוע אני פשוט שונא אותו

      ארכיון

      פרופיל

      רוי יודקביץ'
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין