כותרות TheMarker >
    ';
    0

    מי מפחד מהזאב הרע

    ביקורת על מי מפחד מהזאב הרע

    מי מפחד מהזאב הרע

    5

    סרטים  סרט, ישראלי

    15 תגובות   יום שלישי, 20/8/13, 04:13

    "מקפיא דם", "עוצר נשימה" , "מטריד, מבהיל", "מורט עצבים", "קורע מצחוק" כל אלה ביטויים ביקורתיים שמשתמשים בהם בכל ביקורת בערך, ולמרות זאת, אותו האדם שכותב מילים אלו נותר כל הסרט באותו ההבעת פנים ולא באמת צחק, הזדעזע, או הביע כל רגש אחר במהלך הצפיה. אנחנו רגילים לסרטים, ובטח שלסרטים מכל הסוגים ולכן קשה להפתיע אותנו. אבל יש לעיתים, בין השורות כאלה שמצליחים באמת לסחוט רגש מהצופה. באופן מפתיע, מי מפחד מהזאב הרע הצליח. צריך לצלם את הקהל במהלך ההקרנה, זה פשוט מטורף- כולם נבהלים, נלחצים, מסירים את העיניים, נקרעים מצחוק, מתנוענעים באי נוחות במושב ומחזיקים את היד של בן זוגם בזמן הצפיה.

     

    ''


    לעומת זאת, עם כל הטוב שבסרט- מי מפחד מהזאב הרע לא הצליח לסחוט ממני שום רגש. זהו הישג גדול לקולנוע הישראלי- מותחן קומי אפל ומצמרר, עשוי ברמה בינלאומית עם מוזיקה מותחת אפלה ומהפנטת, אווירה אטמוספרית מותחת וסוחפת, בימוי מלהיב וצילום יפהפה. כל אלו מעולם לא תמצאו בסרט ישראלי. ואולי גם בגלל זה הסרט בכלל לא מותיר טעם של סרט ישראלי. למרות הפרצופים המוכרים ולמרות הגישה המעט ישראלית של הדמויות אחת לשניה הסרט נותר אמריקאי בכל התנהלותו ובכל מהלכו. הדיאלוגים והדמויות אמריקאיות לחלוטין, משפטים שנשמעים באנגלית נהדר מומרים לעברית ולא תמצאו אפילו משפט אחד "ישראלי" אמיתי במשך כל הסרט.


    העיצוב הקולנועי בהחלט אומנותי ומושקע אך לא מזכיר באיזה שהיא צורה את האווירה הישראלית- הוא לא מנסה ליצור אווירה עוכרת שלווה של עולם בו אנשים מתעללים בנפש הקטנה והתמימה של ילדה קטנה, אלא פשוט יוצר עולם שנפתח כמו עולם מהאגדות- אומנם מדובר באגדת אימה, אך אותו העיצוב פשוט יפהפה לעיניים, ומענג לאוזניים. כולו מורכב ממונטאז'ים לא ריאליסטים כלל וכלל, אך מהרגע הראשון אנחנו מבינים ש"ריאליזם" הוא לא מה שמאפיין את הסרט.

     

    עוד בעיה שיש לי עם הסרט, הוא שכמעט ואין בו רגש בכלל. כפי שכולנו יודעים, מדובר בסוג של אנס-רוצח-פדופיל-חולה נפש אשר מתעלל בילדות מינית ואז מותיר את גופותיהם ללא ראש. מן הסתם לא מוצגת שום סיבה למעשים אלו או שום רקע לעלילה שמתנהלת בקור מוחלט וללא שום רגש. כל זה לא ממש משפיע על הסרט, לא כל סרט חייב להשתמש באמצעים רגשיים או ריאלסיטים. הפעם הקרקע עליה נעמד הסרט היא המתח החזק וההומור שמובילים את הסרט בצורה יציבה ובטוחה.

     

    מכיוון שהעלילה הזויה לחלוטין, ומכיוון שהעיצוב לא ישראלי הסרט אפילו לא מנסה להיות אמין וכולו מורכב מקרבות שורות-מחץ בין השחקנים. לפני כל זוועה מתרחשת, נדחפת בדיחה מאולצת וקוטעת את רצף המתח ששורה בסרט, בצורה די מעניינת. זה בהחלט לא עשוי במינון הנכון והשילוב בין ההומור לזוועות היה די מגוחך, אך חשוב לזכור שבתור סרט ישראלי מתחיל הצופה הישראלי לא רגיל לסצינות אלימות וזה עלול להרגיע מעט מין הרגישים אחרי הקריקטורות האלימות המוצגות בסרט. 

     

    ''


    עכשיו לבעיה של הסרט- התסריט. כמה קל לבוא לישראל עם רעיון חדשני, "מותחן מצמרר ראשון כחול לבן" אחרי שעשו את כלבת המגוחך שכולו היה אלימות לשם אלימות ולא היה בו שום עלילה או פואנטה משמעותית של הדברים. מי מפחד מהזאב הרע ללא ספק מתעלה על כלבת בכל פרמטר. הוא יותר מותח ממנו, יותר מעניין ממנו ויוצר יותר אמפטיה בין הצופה לדמויות ממנו. אבל עדיין, כל העלילה המאוד דלה של הסרט מובילה למהלך אחד שכולנו יודעים עליו- ההתעללות בבחור שחושבים שאחראי למקרי הרצח והאונס. כלבת היה סרט רע, רצף של קטעי אלימות שמבוצעים בצורה נוראית ואין בו שום רצף קוהרנטי של עלילה, וכאן הבמאים התעלו מעל יצירתם הקודמת (לא שזה כ"כ קשה), אך עדיין יצרו סרט שתמציתו העיקרית היא אלימות בלבד.

     

    כל מי ששמע על הסרט הידוע והמוערך יודע שרובו מתרחש במרתף האפל והמאיים שממנו אמורה לצאת התשובה- איפה קבר המואשם את הראש של הילדה שגופה נמצא ללא ראש. בתפקיד המואשם, רותם קינן, שמלבד לצרוח "אתם לא נורמליים" לא עושה הרבה, אך צחי גראד בתפקיד אבי הילדה משחק בצורה פאנומנאלית- והחלק המפתיע ביותר שזו הופעה ששונה לחלוטין מהתנהלותו במציאות. בנוסף אליהם יש גם שוטר שמצטרף לחגיגות הסאדיזם, בתפקידו של ליאור אשכנזי. הסצינה ההיא של השלושה נמשכת ונמשכת ואין בה שום חידוש או הפתעות. במשך כמעט 3/4 מהסרט אנחנו צופים איך לאט לאט הבחורים מתעללים בדרור, המורה המסכן שבכל שלב רק נהיה יותר מגעיל ומעורר רחמים. אין ספק, הרגעים האלימים יחסית לסרטים ישראלים עשויים היטב ומצליחים ליצור מתח, הטרדה ואי נוחות. כפי שציינתי, הם בד"כ נקטעים על ידי מהלכים הומוריסטיים לא מוצלחים במיוחד.

    למרות ההישגים הטכניים בביצוע קטעי האלימות, הם עדיין נשארים "עדינים" ו"רכים" לעומת קטעי האלימות במותחנים האמריקאים, ולכן כל מי שחובב מותחני-נקמה אמריקאים לא יתלהב מרגעי האלימות הרכרוכיים שבסרט שלא הצליחו להלהיב אותי.


    הסרט מאוד קצר בלוקיישני עלילה, וכמעט כולו עוסק בשאלה- האם הבחור שיושב כאן באמת עשה את כל המעשים או לא? והצופה אינו מודע בכל שלב- מיהו הגיבור, מיהו הרשע, מיהו השקרן ומיהו דובר האמת- האם הצופה אמור לשמוח שמתעללים בדמות ההיא או שמא לרחם עליו? דילמה זו מורידה מן המתח בסרט, ובכך הצופה לא סקרן לדעת מיהו הרשע האמיתי- כאן כולם רשעים, והכל מורכב מאגו- אגו גברי וקשוח, שרק רוצה לנצח ולהראות שהוא השולט במושכות- הוא המחליט והוא הצודק. ייאמר שדמויות אלו הם אנשים פרמטיבים, אדיוטים שמשתמשים באלימות לצורך אלימות ואין בהם שמץ של טוב בליבם- ושלמען צורך הנקמה ילכו הכי רחוק שאפשר בלי להתחשב בסובבים אותם- אך לדעת הסרט מדובר בגבר הישראלי הממוצע, הקשוח, שרק רוצה למצוא נקמה, ולעומת זאת מיוצג בסרט הצד הערבי הענוג והנינוח בדמות משנית שבאה לביקור- ערבי פשוט שלמרות התהיות נגדו מתגלה כדמות טובת לב. לא אתעסק בעמדות שלי נגד השקפות הבמאי, אך בסרט שכולו בידור לשם בידור אשמח להתעלם מציון הדעות הפוליטיות שלו, בטח לא כשהן מוצגות בציניות כה מוגזמת ומגוחכת.  

     

    ''

     

    "מי מפחד מהזאב הרע" הוא סרט נקי וחלק, ויחדיו גם מלוכלך ובוטה שלא מפחד מאף אחד. הוא סרט נועז, שלא מתאפיין באלגנטיות או במקוריות רבה אך מתאפיין בסצינות מתח מצוינות שיוצרות סרט מהנה במיוחד שלא משעמם לשנייה. ישראל, שעד היום יצרה רק סרטים פוליטיים או בעלי אמירה, ואם התעסקה בבידור זה התבטא בסרטי בורקס זולים, עכשיו מקבלת את הכלים של הקולנוע האמריקאי- כי מסתבר שאפשר. טכנית, מבחינת הצילום והעריכה מדובר בסרט שמוביל אותנו לרמה הבינלאומית ומוסיף אותנו לשורת הקולנוע המובילה בעולם. הוא יריית פתיחה לסרטים אמיצים שרק בדרך- ואולי בפעם הבאה הם באמת יהיו מעבר לבידור. אם נדבר על הקולנוע העולמי והבין לאומי הסרט לא חידש לנו הרבה, ולמרות שרגעי האלימות מגוחכים, ולמרות שאין בו רגש, ולמרות שהמינון בהומור ובציניות היה מוגזם- זה עדיין תענוג לראות שגם לישראל יש מותחן נקמה כיפי ומרענן שמצליח להצחיק ולמתוח בכל דקותיו. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/9/13 16:39:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2013-09-15 09:36:44

      אני קצת פחות מסכים. השחקנים עושים חלק גדול מהסרט. במיוחד ביכולת שלך להזדהות ולחוש אמינות של סרט.

       

      איך אני אמור לדעת שצחי גראד שכן שלך? מגניב

       

      אני מאד אוהב את הקול שלו. מאד מאד

       

      עד כדי כך שחיפשתי תקופה את הפרומו של תמרות עשן רק כדי לשמוע אותו אומר בסוף הפרומו:"ונתתי מופתים בשמים ובארץדם ואש ותמרות עשן". 

       

      בהזדמנות זו גמר חתימה טובה

       

      במרחק של כמה ימים מהצפייה בסרט אני יכול כעת להגיד שהסרט לא נגע בי, לא השאיר בי חותם ולא גרם לי לחשוב.

       

       

       

       

      כן, זה קצת מבאס לראות בן אדם שאתה רואה ברמזור משחק רוצח. לא כ"כ גורם לי להתחבר. בכל מקרה, גמר חתימה טובה גם לך, אם זה נחשב? ואתה צודק במה שאמרת לגבי המספר ימים אחרי. אני כתבתי את הביקורת הנ"ל שבוע אם אני לא טועה לאחר הצפיה, וגם אני זוכר שכשסיימתי לצפות בו הייתי יותר מסופק מאשר היום בו כתבתי את הביקורת. 

        15/9/13 09:36:
      במרחק של כמה ימים מהצפייה בסרט אני יכול כעת להגיד שהסרט לא נגע בי, לא השאיר בי חותם ולא גרם לי לחשוב.
        13/9/13 17:04:

      אני קצת פחות מסכים. השחקנים עושים חלק גדול מהסרט. במיוחד ביכולת שלך להזדהות ולחוש אמינות של סרט.

       

      איך אני אמור לדעת שצחי גראד שכן שלך? מגניב

       

      אני מאד אוהב את הקול שלו. מאד מאד

       

      עד כדי כך שחיפשתי תקופה את הפרומו של תמרות עשן רק כדי לשמוע אותו אומר בסוף הפרומו:"ונתתי מופתים בשמים ובארץדם ואש ותמרות עשן". 

       

      בהזדמנות זו גמר חתימה טובה

        13/9/13 14:34:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2013-09-13 10:40:56

      אני לא כל כך יודע לענות. צחי גראד הוא השחקן האהוב עליי. גליקמן גם שיחק כאן טוב. מהשאר פחות התרשמתי (כולל הג'ינג'י). מבחינת הסרט עצמו, כאמור, עוד לא הצלחתי לחוות את דעתי

       

       

      שחקנים הם רק שחקנים, סרט הוא מאגר גדול של המון אלמנטים ששחקנים הם באמת הדבר הכי פחות משמעותי כל עוד הם מלוהקים כמו שצריך ועושים את עבודתם היטב. כמו ששמת לב, אני כמעט ולא מתייחס אל משחק בביקורות. עכשיו, אני אתמצת את דעתי על הסרט- לדעתי, בתור סרט ישראלי הוא פורץ דרך. זוהי הפעם הראשונה שיש מותחן אלים, מדמם, וקולנועי בצורה כזאת בכחול לבן. מבחינה הסרט עצמו, הוא פשוט חיקוי של הסרטים האמריקאים, שראינו כמוהם הרבה. בתור סרט ישראלי הוא מוצלח. בתור סרט, חביב ושגרתי.

       

      אגב, אתה יודע שצחי גראד שכן שלי? 

        13/9/13 10:40:
      אני לא כל כך יודע לענות. צחי גראד הוא השחקן האהוב עליי. גליקמן גם שיחק כאן טוב. מהשאר פחות התרשמתי (כולל הג'ינג'י). מבחינת הסרט עצמו, כאמור, עוד לא הצלחתי לחוות את דעתי
        12/9/13 14:58:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2013-09-12 14:01:36

      ראיתי אתמול. עוד לא ממש הצלחתי לגבש דיעה

       

      אהבת או לא? 

        12/9/13 14:01:
      ראיתי אתמול. עוד לא ממש הצלחתי לגבש דיעה
        2/9/13 22:35:

      צטט: ת ה י ל ה 2013-09-02 22:34:16

      כל מה שאני זוכרת הוא שנותרתי ישובה על הכיסא, המומה ונסערת גם לאחר שהאורות באולם נדלקו. וזה לא קרה לי אף פעם!

       

        22/8/13 01:05:

      צטט: ריצ'ארד. 2013-08-22 00:40:51

      ראיתי את "שבעה צעדים" כל-כך הרבה פעמים שכבר איבדתי ספירה, ואני מלא הערכה כלפיו וכלפי הסיפור המבריק שבו, וכלפי העולם הססגוני שיוצר בו פארק צ'אן-ווק. אבל הסרט הקוריאני לא גרם לי לרגשות ש"מי מפחד מהזאב הרע" גרם לי להרגיש. אני מניח שאתה יודע איך זה, אתה לא בוחר במי אתה מתאהב. שוב, תקרא את הביקורת שלי, אני ניסחתי את עצמי קצת יותר טוב מעכשיו. 

      ובכלל, אני חושב שהשוואה אל "שבעה צעדים" היא מגוחכת קצת. אנו מדברים פה על שני סרטים שונים לגמרי, מכל-כך הרבה בחינות. הן בתמתיות שלהם, בסגנון, בסיפור, בטון או בעצם בכמעט כל אספקט אפשרי. אז שניהם מותחני נקמה מדממים ואכזריים, זה לא הופך אותם לברי השוואה. 

       

       

      קראתי את הביקורת שלך והבנתי שמי מפחד מהזאב הרע גרם לך להוציא רגשות, כפי שציינתי לא פעם ולא פעמיים, מדובר בסרט שבאמת כל הביטויים הביקורתיים נכונים לגביו באופן מפתיע. הוא מצליח להטריד, להחריד, ולפעול בצורה עוצרת נשימה ולהוציא מהקהל רגש. מה לעשות, שממני, מלבד הלחץ של "מה קורה עם הילדה של השוטר" שגם היה זמני, הסרט פשוט לא הצליח לעבוד עלי. אני בעד הכנסת רגשות ואפקטיביות לסרט, אבל צריך לעשות את זה עם עלילה טובה. השנה ראינו את המותחן הקריאה שפעל הרבה יותר טוב ממנו לצערי. ועדיין, שבעה צעדים אפילו לא קרוב ברמתו למי מפחד מהזאב הרע החביב.

        22/8/13 00:40:

      ראיתי את "שבעה צעדים" כל-כך הרבה פעמים שכבר איבדתי ספירה, ואני מלא הערכה כלפיו וכלפי הסיפור המבריק שבו, וכלפי העולם הססגוני שיוצר בו פארק צ'אן-ווק. אבל הסרט הקוריאני לא גרם לי לרגשות ש"מי מפחד מהזאב הרע" גרם לי להרגיש. אני מניח שאתה יודע איך זה, אתה לא בוחר במי אתה מתאהב. שוב, תקרא את הביקורת שלי, אני ניסחתי את עצמי קצת יותר טוב מעכשיו. 

      ובכלל, אני חושב שהשוואה אל "שבעה צעדים" היא מגוחכת קצת. אנו מדברים פה על שני סרטים שונים לגמרי, מכל-כך הרבה בחינות. הן בתמתיות שלהם, בסגנון, בסיפור, בטון או בעצם בכמעט כל אספקט אפשרי. אז שניהם מותחני נקמה מדממים ואכזריים, זה לא הופך אותם לברי השוואה. 

        22/8/13 00:16:

      צטט: ריצ'ארד. 2013-08-21 18:56:41

      שוב, קשה לי מאוד להסכים איתך. "7 צעדים" הוא ללא ספק סרט ענק, אבל לעומתך, אני מצאתי את "הזאב הרע" מתעלה עליו, וזה בא מאחד שמחשיב את פארק צ'אן-ווק לאחד מגדולי במאי קוריאה. בדיוק פרסמתי ביקורת על הסרט, אני מניח שבמידה ותקרא אותה תבין את דעתי על הסרט, וגם למה אני חושב ככה.

       

       

      אני ממש מצטער על הזלזול... אבל..... אם אתה חושב שמי מפחד מהזאב הרע פחות טוב מ7 צעדים, זה לא רק נשמע ילדותי, זה נשמע פשוט הסתכלות פשטנית...  מי מפחד מהזאב הרע מספק אלימות בלבד וגם בזה 7 צעדים יותר טוב... כך שזה ברור ממה ההערכה שלך נובעת, אומנם זוהי דעתך אבל זו דעה מאוד מגוחכת בעיני.

        21/8/13 18:56:
      שוב, קשה לי מאוד להסכים איתך. "7 צעדים" הוא ללא ספק סרט ענק, אבל לעומתך, אני מצאתי את "הזאב הרע" מתעלה עליו, וזה בא מאחד שמחשיב את פארק צ'אן-ווק לאחד מגדולי במאי קוריאה. בדיוק פרסמתי ביקורת על הסרט, אני מניח שבמידה ותקרא אותה תבין את דעתי על הסרט, וגם למה אני חושב ככה.
        20/8/13 22:53:

      צטט: ריצ'ארד. 2013-08-20 15:08:16

      הביקורת עצמה נהדרת, כתובה טוב, אבל אני מאוד לא מסכים איתך. שזה לגיטימי, הרי קולנוע בעיניי הוא מסוג הדברים האלו שהם חווה אישית מאוד ואם לדעתך הסרט הזה הוא רפש או יצירת מופת, מי אני שאתווכח? אבל בכל זאת, הפריע לי המשפט הבא: "מי מפחד מהזאב הרע מיועד לצופה התמים והישראלי שלא מודע לעולם המותחנים האלימים שקיימים בעולם הזה." זה ממש לא נכון. אני מאוד מכיר את עולם המותחנים האלימים שקיים בעולם הזה, ובעיקר יש לי המון אהבה לקולנוע הדרום-קוריאני, שמלא במותחני נקמה מדממים כמו "הזאב הרע", וזה עדיין לא שינה מאומה מדעתי על הסרט, שהוא ללא ספק אחד הכי טובים שראיתי השנה, אגזים ואומר אולי הטוב שראיתי.

       

      הנה כל מה שכתוב למעלה, בתמצות של שורה- הסרט מספק סיפור קטן שמסתכם בכמה מילים שמטרתו היחידה היא לקדם את האלימות בסרט, והאלימות הזאת לא משתווה אפילו במאית לאלימות בסרטי האימה הקוריאנים והאמריקאים. 7 צעדים זה לא.

       

      בכל מקרה, אם עיקר הסרט הוא אלימות, והאלימות הזאת יחסית למה שראיתי יותר מידי חתוכה ולא ערוכה כמו שצריך (בעיקר עם האש, CGI [עבודת מחשב אפקטים] לא אמין בכלל) מה כ"כ טוב בסרט שכ"כ מהללים אותו? גם המתח בו לא כ"כ גבוה, הקריאה היה הרבה יותר מותח ממנו. 

        20/8/13 15:08:
      הביקורת עצמה נהדרת, כתובה טוב, אבל אני מאוד לא מסכים איתך. שזה לגיטימי, הרי קולנוע בעיניי הוא מסוג הדברים האלו שהם חווה אישית מאוד ואם לדעתך הסרט הזה הוא רפש או יצירת מופת, מי אני שאתווכח? אבל בכל זאת, הפריע לי המשפט הבא: "מי מפחד מהזאב הרע מיועד לצופה התמים והישראלי שלא מודע לעולם המותחנים האלימים שקיימים בעולם הזה." זה ממש לא נכון. אני מאוד מכיר את עולם המותחנים האלימים שקיים בעולם הזה, ובעיקר יש לי המון אהבה לקולנוע הדרום-קוריאני, שמלא במותחני נקמה מדממים כמו "הזאב הרע", וזה עדיין לא שינה מאומה מדעתי על הסרט, שהוא ללא ספק אחד הכי טובים שראיתי השנה, אגזים ואומר אולי הטוב שראיתי.
        20/8/13 12:01:
      הביקורות שעפו עליו באמת עושה רושם שנסחפו קצת

      ארכיון

      פרופיל

      נהוראיגורן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין