בשורה התחתונה - לראות. 

איזבל בת ה-17 מאבדת את בתוליה במהלך חופשת הקיץ לטובת גרמני חתיך שהיא אומרת עליו שהוא קצת טיפש. הם עושים את זה פעם אחת, על חוף הים ואחר כך החופשה נגמרת והם לא שומרים על קשר. 

הבחור הלך, הסקס נשאר. 

היא לא צריכה את הכסף כי אמא שלה נותנת לה כל מה שהיא צריכה, אבל היא מעדיפה את אופציית הזנות על פני סתם השתרללות חסרת תועלת כלכלית. היא נרשמת לאתר ייעודי, מעלה כמה תמונות וההצעות מתחילות לזרום. 

שכחו מהתחנה המרכזית בתל-אביב ודמיינו את מלונות פריז היוקרתיים. נסיעות במטרו ללקוחות, בגדים יפים, איפור עדין, לקוח אחד ביום ולא כל יום. עבודה צדדית מכניסה. היא ממשיכה ללכת לבית הספר, ללמוד, מנהלת חיים כפולים מושלמים. ההורים לא חושדים בדבר, הכל נראה רגיל. 

אין אלימות, אין השפלה (כמעט בכלל), אין סטיות, או העדפות קצת חריגות, של הלקוחות או שלה. הכל מאד יפה, אסתטי, עדין, מלא חיבה וכבוד. היא לא סובלת מהמין, לא נדבקת במחלות, לא חוטפת מכות, לא נפצעת, לא נכנסת להריון, לא מסתכסכת עם לקוחות או נשותיהם, לא מתמכרת לסמים או אלכוהול. הכל נראה בסדר. אפשר היה להמשיך ככה עוד הרבה שנים, אין סיבה מספיק טובה להפסיק. 

עד שיום אחד קורה משהו שכן גורם לה להפסיק בבת-אחת. החיים שלה מנסים לחזור למסלול הרגיל, השגרתי של נערה בת 17, בתמיכה מקצועית ומשפחתית. זה לא כל-כך קל, לשכב עם מישהו בחינם, אפילו כשלא צריכים את הכסף ואף מילה על אהבה. 

לסיכום:

יש עירום נשי, בעיקר פלג גוף עליון והרבה. מובטחת הנאה לחובבי החזה הקטן והקטינות. 

העירום הגברי - לחובבות קשישים. 

לפרנקופילים - כיף לשמוע צרפתית, את פריז לא רואים מספיק. 

לפמיניסטיות - צפוי לעצבן עם הראיה הלא מציאותית של הענף.