ביקורת: הינשוף והחתלתולה – תיאטרון הספרייה – פנינה תיאטרלית עם ביצוע משובח

מאת חיים נוי

"הינשוף והחתלתולה" המועלה בתיאטרון הספרייה ברמת גן , מיסודו של בית צבי, הוא פנינה תיאטרלית עם ביצוע משובח של שחקנים.

המחזה נכתב על ידי ביל מנהוף, תסריטאי, מחזאי ומפיק סרטים
שהיה אחראי לכמה סדרות טלוויזיה מצליחות כמו "הכול נשאר במשפחה", "משפחת פרטרידג'", הזוג המוזר ועוד. "הינשוף והחתלתולה" עלה בניו יורק בשנת 1964 וזכה להצלחה מרשימה ובעקבות זאת הופק לסרט קולנוע עם ברברה סטרייסנד וג'ורג' סיגל.

מנהוף מת ימים מספר לפני יום הולדתו  , בהיותו בן 55 שנים.

המחזה כבר עלה בהצלחה ברחבי העולם וגם בישראל, ובין היתר
בתיאטרון החאן ב-1994 ובתרגום אחר.

המחזה עוסק בפליקס המעיד על עצמו כסופר, אבל למעשה הוא מוכר בחנות ספרים וסופר מתוסכל שלא זכה להוציא את יצירותיו לאור. פליקס מבחין, למעשה לאחר צפייה מדוקדקת במשקפת, כי בבנין מולו מתגוררת בחורה שעוסקת בקבלת לקוחות בדירתה. הוא נפעם ומתרגז ומדווח על כך לבעל הבניין שמסלק את הבחורה מדירתה.

דוריס היא הבחורה שמוצאת עצמה נטולת דיור באישון לילה
ומגיעה לדירתו של פליקס כדי לגמור עימו חשבון וגם למצוא לה קורת גג עד הבוקר, תלוי איזה בוקר. דוריס מכנה עצמה שחקנית ודוגמנית, אבל -כאמור - עיקר עיסוקה המשגשג הוא מכירות, של גופה.

פליקס מנסה לסלק את האורחת הבלתי צפויה, אבל נאות לשכן אותה ללילה אחד ואפילו מנסה בהמשך למצוא לה עבודה, אבל השניים עוסקים בעימותים שמקורם בעולמות השונים כל כך זה מזה – עד שהם מתאהבים. מכאן ואילך מתפתלת העלילה והיא מגיעה גם לאפשרויות יוצאות דופן, אבל הסוף כרגיל הוא נלבב והכול יוצאים מרוצים ועם חיוך נלבב מאוזן אל אוזן.

הבמאי והמעבד למחזה, גילי אמיתי, הצליח להפיק הצגה קטנה
ומעולה ובזכות שני שחקניה המוכשרים היא הופכת לנופת צופים, קולחת, מענגת, מצחיקה וגם מרגשת.

רותם שוורץ מגלמת את דוריס. רותם מצליחה להיכנס לנעליה
וכמובן למחוכיה של דוריס בצורה מרשימה ומעוררת כבוד. רותם היא שחקנית מוכשרת מאוד, משחקה הוא אמין , מצחיק, מרגש, קולח ושופע כישרון.

דן קיזלר הוא הסופר המתוסכל ומשחקו הוא מקצועי ביותר, מרשים, מעולה ומשובח.

קיזלר ושוורץ משלימים זה את זו בצורה נעולה והתוצאה היא פנינה תיאטרלית קטנה שמצליחה גם לרגש וגם להצחיק את הצופים.

התרגום הוותיק של עדה בן נחום הוא עכשווי ומצוין. התפאורה והתלבושות של איה בן אשר הן מעולות ויפות. דולב ציגל עיצב תאורה פרקטית וראויה ואפי שושני אחראי למוזיקה המקורית ההולמת.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום-  יוסי צבקר