0

1 תגובות   יום שני, 7/10/13, 17:03

 

''

 

אני צפיתי ב"כנס העתידנים" פעמיים, בפעם הראשונה אני לא אהבתי אותו וכתבתי כאן ביקורת קוטלת ולא נעימה כלפי הסרט- אבל חשוב לציין שצפיתי בו בתנאים לא תנאים, אחרי יום לימודים ארוך ועם ציפיות מאוד גבוהות. אחרי שהנמכתי את הציפיות וצפיתי בסרט באווירה הנכונה בצורה הנכונה, הפעם בבית, הבנתי איזה פנינה קולנועית עמוקה ומיסתורית מסתתרת לנו כאן. ארי פולמן, יוצר ישראלי פשוט אך עם שאיפות גדולות הצליח ליצור סרט מורכב, יפהפה ומלא ביצירתיות שאומנם לא מתאים לכל אחד, אך התוצאה הסופית מרהיבה ומרגשת. התרצו להשתתף בניסוי?

 

''

 

הסרט משלב בין אנימציה לסרט רגיל, בניגוד לסרטו הקודם של פולמן שהיה רק אנימציה. הפעם, היוצר הישראלי המוכשר לוקח שמות גדולים- רובין רייט והארווי קייטל, ומכניס אותם לסיפור מעניין אודות הקולנוע העתידני והשיפור הטכנולוגי הלא-ממש רחוק מאיתנו. בעולם בו שחקנים לא באמת משחקים, אלא נסרקים אל תוך המרקע ואין בהם כל צורך- כל שימוש בהם יעשה דרך המחשב, רובין רייט מתלבטת האם להפוך לדמות חסרת ערך בכלי טכנולוגי מתקדם או האם להשאר עם הקריירה שלה בשליטתה המלאה. בין היתר, בנה בן ה10, אהרון, חולה במחלות רבות שמשפיעות על השמיעה ועל הראייה שלו ככל שעובר הזמן. 


בחלק השני של הסרט, האנימציה, קצת נאבד הכיוון הקוהרנטי והסרט נהיה בעיקר סוריאליסטי, הזוי, אך מדהים. ארי פולמן יוצר עולם דמיוני נפלא ומלא בצבעים, בו כל פריים ופריים, כל שוט ושוט מושקעים בשיא המחשבה והאהבה כדי ליצור את האווירה הנכונה והתחושות הנכונות שעוטפות את הסרט במלוא היכולת. אומנם קצת קשה לעקוב אחרי ההבדלים בין דמיון למציאות, ואומנם האנימציה קצת צולעת בתחום הטכני שלה, בעיקר בענייני הדיבוב הלא תואם ועוד, אך אלו כבר צרות של עשירים.

 

''

 

"כנס העתידנים" מנצל את האנימציה שלו כדי ליצור עולם מלא בתחושות ורגשות שברגעים מסויימים פשוט מקסים ויפהפה וברגעים מסויימים אפל ומלנכולי. השילוב בין אותן התחושות מזכיר מעט את עולמינו האישי, והצורה בה ארי פולמן מעביר את המסר בנוגע לחוסר האנושות שלנו פשוט מרשים כל פעם מחדש. בעולם בו הטכנולוגיה שולטת, האייפדים והקולנוע משתלטים על העולם- ושחקני קולנוע מוחלפים באנימציות זולות, ועוד שאר עבודות אדם מתחלפות בעבודות המחשב, היכן ניתן המקום לאדם האנושי לחיות בעולם הזה? אך דבר אחד הטכנולוגיה לא תגנוב מאיתנו- התחושות. ואת אותן התחושות ארי פולמן מעביר בכ"כ הרבה רגש ואהבה למסך, שקשה להאמין שמדובר באומן ישראלי. אומן שיוצר את הרגעים האלו שאתה יודע שללא הקולנוע לא יכולת להרגיש אותם. אה, זאת הסיבה שבגללה אני אוהב קולנוע. 


 המסרים והרבדים הם רק דבר נלווה ליצירה המרשימה הזאת. הייחודיות של הסרט הוא התפיסה הקולנועית הרעננה והלא קומבנציונלית שמתעסקת גם באנימציה מלאת אור ותקווה אך גם במלנכוליות כבדה. רובין רייט משחקת כאן דמות שכל כולה מורכבת מבחירות מוסריות בעולם נטול מוסר, בנסיון לנטול מעט אנושיות בעולם שאנושיות היא המילה האחרונה להגדיר אותו. אולי בעצם מדובר כאן בעולם שלנו? 

 

''

 

'כנס העתידנים' הוא סרט שאפתני ומרגש, שפועל בלי חוקים, בלי צנזור ובלי הגדרות, שכולו כל כולו סרט נפלא שחובה לראות כדי להאמין. אין פלא ששחקנים כה גדולים הסכימו להשתתף ללא תשלום בסרט זה. ארי פולמן הוא איש הקולנוע הגדול של ישראל, אדם שעל כל מה שהוא מנסה ומצליח לעשות בסרט זה מגיע לו מחיאות כפיים. אדם שמצליח לגעת בקולנוע האמיתי, הטהור, ולנצל את האומנות השביעית כדי ליצור ולהביע דמיון חסר גבולות, עולם עז יצרים ודמות אחת שאת הסיפור שלה אתם תזכרו גם כמה רגעים אחרי שהסרט ייגמר. זוהי יצירה אינטלגנטית, מרהיבה ביופייה ומרגשת בסיפורה שדורשת צפייה נוספת כדי למצות את המורכבות העשירה שלה. מבין כל הסרטים שהוקרנו השנה בקולנוע, ארי פולמן הוא מבין היוצרים המובילים שהצליחו להביא סרט מרענן וחדשני שכל חובב קולנוע אמיתי חייב לראות. 

דרג את התוכן:

הציון שלי: 5 מתוך 5