כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הגיהנום הוא הזולת - בעיקר ביקורות סרטים

    הגיגים - מחשבות תוהות ותועות, לפעמים טועות...

    בתמונה - מנהטן דרום

    מארק קוזלק האגדי

    3 תגובות   יום שישי , 25/10/13, 01:38

    חשוב לי לומר, גם אם ישתמע מהביקורת אחרת, שמאד נהניתי מההופעה, מהזמר, מהמוזיקה ומאז ההופעה אני קונה את כל הדיסקים שלו ומקשיבה לו המון, מייחלת להופעתו הבאה פה, בתקווה שעוד פחות משנה. 

    הביקורת הבאה נכתבה מיד כשחזרתי מההופעה, עייפה. 

     

    מארק קוזלק הוא סינגר-סונג-רייטר שרוב הסיכויים שלא שמעתם עליו ולא תשמעו אותו במקרה ברדיו, אלא אם 88 בשמונה בבוקר זה הקטע שלכם בחיים. 

    הז'אנר שלו הוא שקט ואיטי, מה שנקרא slowcore. המשמעות של זה בשטח היא שאם באתם מיום עבודה ארוך, אחרי לילה לא ארוך, אחרי סרט תיעודי בקולנוע, כמה אוטובוסים, כמה דקות הליכה ברגל, כי האוטובוסים לא משהו וגם כוסית יין על קיבה ריקה, אתם הולכים לייחל למיטה ולכרית שלכם במשך די הרבה זמן. 

    זו היתה ההופעה הארוכה ביותר שנכחתי בה בחיי, או בדיוק באותו אורך של שלמה ארצי בקיסריה או שלום חנוך בחיות לילה בבארבי. כמעט שלוש שעות, כולל הדרן ארוך במיוחד בן כחמישה שירים, חלקם ארוכים כמו הנצח. 

    הסיטואציה בה אני מייחלת שיילך כבר הביתה, הזכירה לי את המערכון של 'ארץ נהדרת' בתקופת מלחמת לבנון. דיויד ברוזה (אסי כהן) מתמקם באחד המקלטים בצפון הארץ, רק הוא והגיטרה שלו ומנגן את 'יהיה טוב' ו/או 'מתחת השמיים' במשך שעות, בלי להפסיק. התושבים שבהתחלה מתלהבים מהאורח, כבר רוצים בשלב מסוים ללכת לישון, והוא ממשיך בשלו. 

    אז קוזלק, בלי להחליף בגדים, בלי להקה, בלי יוקללי, רק הוא והגיטרה האקוסטית שלו על כיסא בר גבוה במרכז הבמה המרוחקת ממני, יושב לו כמעט שלוש שעות ביום חמישי בלילה, שר, מנגן, מקטר, מקלל, מתבדח, מצחיק, מביע את דעתו בכל מיני נושאים וגורם לי לרצות לומר לו - אני מבינה שאתה לא רוצה ללכת לישון לבד הלילה ולכן אתה מושך את הרגע הזה עד אין קץ, אני מוכנה לבוא איתך למלון ולהשכיב אותך לישון, אבל בוא נשחרר את האנשים לחייהם. השמרטפיות עשו מכה הערב. 

    השירים שלו הם סיפורי חיים, חוויות אישיות, על חברים שאיבד במהלך הדרך לטובת מלאך המוות, אבא, אמא, מורה לגיטרה, גם בהם הוא משלב את חוש ההומור שלו. יש לו המון שירים, הוא עושה את העבודה הזו כבר למעלה מעשרים שנה. מטייל ומופיע בכל העולם, מדבר עם התושבים, לומד מהם קצת על החיים במקום, ממשיך הלאה, ליעד הבא. 

    הוא כנראה נמצא הרבה לבד וזה כבר נהיה קשה או שהוא לא טיפוס שאוהב להיות הרבה לבד וזה מחרפן. המונולוג הראשון שלו כלל הרבה פאק יו לכל מיני כיוונים ופתאום נזכרתי באיזה הומלס מניו יורק משנת 96' שזה כל כך מזמן שאולי זה בכלל היה בסרט. 

    מכירים את זה שיוצאים עם מישהו לדייט וכל הערב הוא מקטר ומתלונן, לא משנה באיזה נושא תבחרו?  אז כזה, אבל בעל חוש הומור. 

    בשורה התחתונה, האזינו לו, הוא שר יפה. הוא מושלם לפני השינה וגם למזמוזים. איך אני יודעת על הקטע הזה? כי הייתי מוקפת מכל הכיוונים זוגות שזה לגמרי עשה להם את זה. 

    לקריאה נוספת

    קול הקמפוס מ- 2012, לקראת הופעתו הקודמת (הוא חזר לפה בזכות יעל מרגלית המגניבה)

    http://www.106fm.co.il/articles/15206

    הארץ מעכשיו בשיתוף קול הקמפוס

    http://www.haaretz.co.il/kolhacampus/1.2147699

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/12/13 19:39:
      סינגר-סונג-רייטר? איזה כיף לו
        28/10/13 20:10:
      תודה מיכלי ! }{
        26/10/13 13:42:
      המלך הוא עירום! כמה טוב לקרוא תחושות דומות לאלו שאני חשתי. אני ושני אחיי, גיבורי התהילה, קמנו ויצאנו מההופעה אחרי שעה(!!!). לא יכולתי עוד לשמוע שירה עמומה, מתלוננת ולא ברורה שמלווה בין לבין בקטעי הומור נמוך ולא מובן של אדם עייף ורוטן. לאחר כשמונה שירים, לא יכולתי עוד לשמוע על זיכרונותיו מבית אביו, על חברים שאיבד, ומשחקי גוגאים שהפסיד בהם... ההופעה הייתה חובבנית למדי, אמן שמגיע למקום כמו ישראל ומופיע בעיקר בחומריו החדשים חוטא לעצמו ולמאזיניו. גילוי נאות, לא שמעתי על מארק קוזלק עד לפני שבועיים, אך מאז שאחותי קנתה לנו כרטיסים להופעה, שקדתי על הרשת ועשיתי שיעורי בית באופן יסודי, ואני מוכרח לציין שנהניתי מכל רגע. נחשפתי לאמן מצוין ומוכשר אשר שיריו שבו אותי כבר בפעם הראשונה. ולכן הגעתי להופעה עם ציפיות רבות, וללא חשש מחוסר הנאה (שכן אל חומרים רבים לא נחשפתי). ואולי מכיוון שהיכרותי עימו היא כה קצרה, אני נטול עכבות נוסטלגיות כשל מעריצים רבים, באומרי המלך הוא עירום! זו הייתה אחת ההופעות הפחות מוצלחות שהייתי בהן. חבל, אבל כנראה שאשאר ביו-טיוב...

      ארכיון

      פרופיל

      מיכל-:
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין