כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    "הזאב מוול סטריט", ביקורת

    2 תגובות   יום שישי , 10/1/14, 13:11

    ''

     

    כמה כיף היה לפתוח את השנה עם סרט חדש של מרטין סקורסזה. ועוד סרט שהוא שלוש שעות של טירוף קיצוני לא מתפשר. עברו שמונה ימים מאז שצפיתי ב"הזאב מוול סטריט" ובכל פעם שאני מתיישב לכתוב את הביקורת הזו אני מוצא את עצמי מתקשה. לא היה יום שעבר מאז אותה צפייה בשבוע שעבר שלא חשבתי על הסרט החסר גבולות הזה ועל הדמות שבמרכזו. אבל לפני שאני חוזר לנסות למצוא את המילים על הסרט, אני אגיד כמה מילים על הבמאי מאחוריו. 

     

    מרטין סקורסזה הוא ללא ספק אחד מגדולי הבמאים של כל הזמנים. גם סרט פחות טוב של סקורסזה עדיף מכמעט כל סרט אחר. כן, אני שפוט לא קטן של הבמאי הענק הזה, ואהבתי את הרוב הגדול של סרטיו. כמובן שלא צריך להזכיר אפילו שהוא עומד מאחורי שלוש יצירות מופת שכבר מזמן נכנסו לפנתיאון הקולנוע לנצח - "השור הזועם", "החבר'ה הטובים" והטוב מכולם - "נהג מונית". לצד הסרטים הגדולים האלו שלו סקורסזה ביים עוד שלוש סמי יצירות מופת עד שנות האלפיים - "מלך הקומדיה", "עידן התמימות" ו"רחובות זועמים". וכמובן שהרבה מאוד אנשים אוהבים להגיד ששנות האלפיים לא עשו עם סקורסזה חסד, אך אני לא נמנה עם דעות אלו. "כנופיות ניו יורק" הוא אחד מן האפוסים היותר מרשימים וסוחפים שנעשו מתחילת המאה, אותו הדבר גם עם "הטייס", רק בביוגרפיה, "השתולים" המבריק שזיכה אותו באוסקר ראשון וכמובן - "הוגו", שבקלות מתברג במעלה רשימת סרטיו הטובים ביותר של הבמאי. אז כן, שפוט לא קטן. 

     

    סרטו החדש של הבמאי, "הזאב מוול סטריט", מספר את סיפורו האמיתי והדי לא הגיוני של ג'ורדן בלפורט, ברוקר צעיר ונאיבי בוול סטריט, שחולם על לעשות קצת כסף ולחיות חיים טובים עם אישתו הטרייה. אלא שביומו הראשון לעבודה לוקח אותו לארוחת צהריים גורלית הבוס החדש שלו, שמסביר לו דבר או שניים לגבי איך הדברים בוול סטריט עובדים - אתה צריך לרמות ולשקר את הלקוחות שלך בכך שיאמינו שהם עושים כסף, אבל בעצם אתה עושה את הכסף שלהם, ואתה צריך לצרוך כמות גדולה מאוד של סמים. אה כן, וגם לעשות המון המון סקס. בעקבות שיחה זו, משנה בלפורט הצעיר את דרכיו ובעזרתו של שכנו המוזר - דוני אייזנוף הוא מקים חברה משל עצמו, שחיה ופועלת על פי העקרונות שלמד בלפורט.  

     

    "הזאב מוול סטריט" הוא קודם כל חגיגה קולנועית מרהיבה ומהנה מאוד, שמתגלה גם כאחד הסרטים היותר מצחיקים שנעשו בזמן האחרון. עוד בשלב התסריט, לפני שהולבש עליו הבימוי הנהדר של סקורסזה, הסרט הזה הוא חגיגה חסרת מעצורים. את התסריט כתב טרנס ווינטר, אחד הדמויות הבולטות ביותר בעולם הטלוויזיה האמריקאי. הבחור היה אחד התסריטאים הראשיים בסדרת המופת של HBO - "הסופרנוס", וכעת הוא עומד מאחורי יצירה מפוארת אחרת של הרשת - "אימפריית הפשע", אשר הפיק אותה (וביים את פרק הפיילוט שלה), סקורסזה. כך ש"הזאב" הוא שיתוף הפעולה השני של שניים, ומרגישים שיש כן הבנה רבה בין התסריטאי לבמאי. ווינטר כמו טווה תסריט שמתאים בול למידותיו של סקורסזה, תסריט קצבי,צבעוני, מהנה, ארוך מאוד ושמרגיש כמו רכבת שממזמן איבדה את הבלמים. כמובן שהדבר המדהים ביותר בסרט הוא שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, ושהמעשים הנבזיים והמלוכלים שעושה הדמות הראשית, באמת נעשו על-ידי אדם. לצידו של בלפורט עומד חברו הטוב ביותר והסייד-קיק שלו, דוני, שהוא ללא ספק אחת מן הדמויות היותר מצחיקות ומגניבות שנכתבו למסך הגדול בתקופה האחרונה. 

     

    מרטין סקורסזה לוקח את התסריט המטורף והפסיכוטי של ווינטר ומלביש עליו עובדת בימוי מהוקצעת ומדויקת לטון של התסריט. הבמאי הוותיק מביים את חגיגות ההוללות הקיצוניות שעורך בלפורט בקצביות ובססגוניות מרהיבה. עיצוב העולם הצבעוני והמסויט המוצג בסרט, לצד העריכה הכמעט וידיאו-קליפית ועבודת הצילום המסחררת, יוצרים סגנון קולנועי מסוגנן ויפיפה. סקורסזה שב להוכיח למה הוא, כנראה, גדול הבמאים החיים כרגע, ולמה כל סרט שלו הוא חוויה קולנועית שאין שני לה. איך שלא נסתכל על "הזאב מוול סטריט", הוא קודם כל סרט ביוגרפיה מצוין, ואת אלה סקורסזה עושה הכי טוב (ע"ע "השור הזועם", "הטייס"), וסרט שמציב במרכזו דמות אפלה, תאבת בצע, מלוכלכת, שפועלת אך ורק על פי מה שטוב לאינטרסים שלה, והוא מראה לנו את העולם ואת החברה דרך עיניו של הדמות הזו. העולם שהוא רואה הוא עולם מלא בסמים, בחורות עירומות שצריכות לעשות מה שהוא רוצה, המון כסף בדרכים לא חוקיות והילול עצמי. זו הסיבה שבגללה כל אלו הטוענים שסקורסזה ו-ווינטר מהללים את בלפורט ואת מעשיו טועים. אך בסך הכל מראים את העולם דרך עיניו ומציגים באופן שלם ולא מתפשר את העולם שלו ואת דרכיו. 

     

    את תפקידו של ג'ורדן בלפורט לוקח ליאונרדו דיקפריו, שהפך בשנות האלפיים לשחקן המרכזי של סקורסזה (זהו שיתוף הפעולה החמישי שלהם). דיקפריו, בעיניי, הוא שחקן מצוין שיש לו עין טובה מאוד לבחירת הסרטים בהם הוא משתתף. ב"הזאב מוול סטריט" הוא ללא ספק נותן את הופעתו הטובה ביותר עד כה, הופעה מדויקת, כואבת, פסיכוטית וקיצונית. במשך רוב השלוש שעות בהם הסרט רץ הוא נמצא שם, ממלא את הפריים בתצוגת המשחק המשובחת שלו ומצליח גם להכניס איזו סצינה או שתיים בכיכובו לרשימת הסצינות הגדולות של השנים האחרונות. וזה שכמעט גונב לדיקפריו את ההצגה הוא ג'ונה היל, שמגלם את הסייד-קיק של בלפורט, דוני. גם היל נותן את הופעתו הטובה ביותר בדמות שהיא רמאית ומעוררת חלחלה כמעט כמו דמותו של בלפורט. היל גרם לי לחכות בחוסר סבלנות לכל סצינה עמו (ותודה לאל, יש הרבה כאלו), שכן הוא גילם את דמותו דוני באופן הכי מושלם שניתן לעלות על הדעת. עוד הצטרפו לחגיגה - רוב ריינר בתור אביו של בלפורט משעשע מאוד, מת'יו מקונוהי בתור הבוס הראשון של בלפורט מצוין, קייל צ'נדלר בתור סוכן ה-FBI שבא להרוס את החגיגה לא רע, ז'אן דוז'ארדן כמנהל בנק שוויצרי חלקלק מאוד כריזמטי ומרגוט רובי כאישתו השנייה והסקסית עד כדי גיחוך של בלפורט גם מפתיעה ממש. 

     

    אז נותרנו עם שלוש שעות של חגיגה קולנועית מפוארת מלאה בסמים, זונות וגמדים שנזרקים למטרה, תסריט שאם יורדים לסף דעתו מבינים את גדולתו האמיתית, עבודת בימוי מסחררת וקופצנית של בכיר במאי הוליווד, ותצוגות משחק מרשימות. כל אלו יוצרים יחדיו יצירה קולנועית סוחפת, מהנה, קצבית ומצחיקה עד מאוד שהיא עוד הצלחה לקריירה מרובת הצלחות של במאי ענק. ניסיתי, באמת שניסיתי למצוא את הפגמים, ויש כאלו, הם פשוט נבלעים עמוק בתוך ערימות הטוב הקולנועי הזה. לא הייתי אומר יצירת מופת, עוד לא, אבל ללא ספק סרט ענק, במלוא מובן המילה.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/1/14 11:27:
      אני רואה בסרט דווקא לא מעט תסריט וגם משמעות, שכן, מתחבאים קצת מתחת לקיצוניות הקולנועית הצבעונית שסקורסזה מלביש עליהם. אבל הם עדיין שם.
        31/1/14 00:05:
      זה די מוזר שאתה כתבת לא מעט על התסריט, למרות שכמעט ואין לו משמעות. זה הכל ליאו וסקורסזה. בכל מקרה, נהניתי לקרוא, לא מסכים. סרט טוב אבל לא כזה של "חמישה כוכבים".

      ארכיון

      פרופיל

      ריצ'ארד.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין