כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    "היא", ביקורת

    2 תגובות   יום חמישי, 16/1/14, 12:55

    ''

     

    מפעם לפעם מוצאים סרט כזה שכבר מדקותיו הראשונות מתאהבים בו, ואז נותנים לו להוביל אותכם אל מחוזות חדשים ומופלאים שעוד לא היכרתם לאורך כמות הזמן בה הוא רץ על המסך, ואחריו יש מעין הרגשה מזוככת כזו שקשה להסביר, הרגשה עילאית אפילו. סרטים שנשארים איתך הרבה מאוד אחרי הצפייה בהם, מעלים חיוך או מורידים דמעה. "היא" של ספייק ג'ונז הוא סרט כזה.

     

    ספייק ג'ונז הוא ללא ספק אחד מן המיוחדים שבבמאי הוליווד. במאי שמאחוריו רק שלושה סרטים, אבל שהספיק להיות כל-כך הרבה דברים מסביב: במאי קליפים מוערך, במאי סרטים קצרים, סקייטר מצוין ועוד. שלושת הסרטים שביים עד "היא" הם ללא ספק מספיקים על מנת להגיד עליו בלב שלם שהוא במאי מרתק מאוד שעושה סרטים מיוחדים מאוד. שני סרטיו הראשונים היו שיתופי פעולה עם התסריטאי הגאון צ'ארלי קאופמן, בסרטים "להיות ג'ון מלקוביץ" ו"אדפטיישן" המצוינים. אחריהם הגיע העיבוד של ג'ונז לספר הילדים "ארץ יצורי הפרא", יצירה שאפתנית מאוד שמרגשת אותי בכל צפייה. ב"היא", ג'ונז כותב בפעם הראשונה לבדו, ועם תסריט שכזה אני תוהה מדוע הוא לא עשה זאת לפני כן. 

     

    "היא" עוקב אחרי סיפורו של ת'יאודור טוומבלי, פרוד טרי על גבול הגירושים שעובד ככותב ברכות בחברה המספקת ברכות מאנשים לקרוביהם, כשהם מסתמכים על סיפורים אודותיהן וההיסטוריה המשותפת של השניים. ת'יאודור הוא אדם מעט מלנכולי שמעביר את רוב זמנו בעבודה או במשחקי מחשב, ומדי פעם באינטרקציות קצרות עם חברתו הקרובה ועם שותפו לעבודה המעט מוזר. אך הכל משתנה עבור ת'יאודור כשהוא קונה את מערכת ההפעלה החדשה ביותר, מערכת הפעלה בעלת בינה מלאכותית, העונה לשם סמנת'ה. בין ת'יאודור למערכת נוצרת מערכת יחסים שמשנה את מהלך חייו. 

     

    בבסיסו, "היא" מנסה, ומצליח בגדול, להיות שני דברים עיקריים: סרט מדע-בדיוני וסיפור אהבה. תסריטו של ג'ונז הוא רלוונטי עד כדי פחד, ולמרות שהסרט מתרחש לכאורה בעתיד הלא רחוק, הטכנולוגיות שהוא מציג בסרטו קרובים מתמיד. בעולם בו רוב האינטרקציות שלו מתרחשות בכל מקרה דרך מסכי האייפון או המחשב,תסריטו של ג'ונז הוא רחוק מלהיראות לא אמין. מערכת יחסים רומנטית בין אדם לבין מערכת הפעלה לא נראית לי כמשהו מוזר במיוחד, לא בעולם כמו שלנו. אבל עדיין, כסרט מדע בדיוני "היא" מצליח להיות אחד מן הטובים ביותר שנעשו בשנים האחרונות. ההיגיון הפנימי, הירידה לפרטים, בניית העולם והטכנולוגיה. ג'ונז מראה לנו את התהפוכות, ההפיכות הטכנולוגיות שעוברות על העולם דרך סיפורם האינטימי של ת'יאודור ומערכת ההפעלה שלו סמנת'ה. הוא מציג עולם בו מערכת היחסים ביניהם היא דבר נורמלי, עולם בו אנשים כבר לא צריכים חברים הכי טובים כי יש להם את מערכת ההפעלה המדהימה שלהם, עולם בו קשר אנושי אמיתי בין שני אנשים כבר לא באמת צריך להתקיים, ופה הנקודה בה הסרט הופך למעט מפחיד ברלוונטיות שלו. מוצג בפנינו השאלה האם זהו עולם שאנו רוצים לחיות בו?

     

    גם כסיפור אהבה, "היא" הוא אחד מן המוצלחים שנעשו מתחילת המאה, ללא ספק. ג'ונז לקח את הנוסחה הברורה והמוכרת לסיפורי אהבה בקולנוע, את השלבים המוכרים, והלביש עליהם את סיפורו הייחודי ודמויותיו המבריקות. האמנתי למערכת היחסים בין ת'יאודור לסמנת'ה הרבה יותר מאשר לכמעט כל מערכות היחסים שראיתי בקולנוע כבר תקופה ארוכה מאוד. סיפור האהבה ביניהם, ובכלל, סיפור הקשר שלהם, איך שהוא מתחיל, מתפתח, משפיע עליהם, משנה אותם, הוא מדהים בכמות המקוריות והרגש הסוררים בו. זהו סיפור שקשה מאוד להישאר אדיש לו ולדמויות המדהימות שבמרכזו. ג'ונז נוגע בכל הבעיות, התהפוכות וגם היופי וההרגשה העילאית שיש בקשר רומנטי, אבל מבלי להפוך את סרטו לסרט רומנטי נוסחתי ודביק. ג'ונז מתגלה כתסריטאי מוכשר כשד והוא בונה לנו את סיפור האהבה לתלפיות. דמויותיהן של ת'יאודור וסמנת'ה הם כאלו שקשה מאוד לא להתחבר אליהם  ולהרגיש אליהם. הם דמויות שכתובות בשיא הרגש והחכמה והכנות. הם מתפתחים ומשתנים יחדיו והתהליך שהם עוברים, ביחד, הוא מרגש מעבר למילים.

     

    את העולם שמסביב מעצב ג'ונז ביד אומן. הסרט מתרחש בעתיק הלא רחוק, ואכן מרגישים שיש משהו מעט יותר עתידני, אוטופי משהו בעולם בו מתרחש הסרט, אך עדיין יש בו הרבה מן המוכר, מן הידוע. ג'ונז לא מתעצל ומשאיר את העולם דומה לגמרי לשלנו אך גם לא מגזים ומעצב אותו באופן עתידני יותר מדי, ומשאיר אותו איפשהו באמצע. יחד עם הצילום הבאמת מפעים של הויט ואן הויטמה, המוזיקה האינדית בהובלת ארקייד פייר הטובים מכולם ועיצוב העולם הייחודי, ג'ונז מייצר לנו חתיכת סרט יפהפייה שמצליח להיות גם הבחורה הכי יפה וגם הבחור הכי חכם בחבורה.

     

    והשבחים ממשיכים עם המשחק היוצא מגדר הרגיל של כל השחקנים. אשר אותם מוביל חואקין פיניקס, שממשיך להוכיח למה הוא אחד הגדולים ביותר. אחרי תפקידו ההיסטרי והפראי ב"המאסטר" של פול תומאס אנדרסון, חוזר פיניקס עם תפקיד אינטימי יותר, אנושי יותר ומרגש הרבה יותר. פיניקס מגלם את דמותו של ת'יאודור עם כל-כך הרבה הברקות, רגש ואמינות, במעין שלמות שכזו רק הוא ועוד שני שחקנים יכולים להגיע אליה, בעיניי כמובן (פיליפ סימור הופמן ודניאל דיי-לואיס). אני תמיד קצת מרחם על השחקנים שצריכים לשחק עם שחקנים כמו פיניקס, מכיוון שהוא כה יחיד במינו, אך אפשר להגיד שסוללת שחקני המשנה הייתה ראויה מאוד. איימי אדמס, שמתגלה גם כשחקנית טובה וגם ככזו שבורחת את סרטיה בחכמה רבה בשנים האחרונות, מגלמת את איימי, חברתו הקרובה ביותר של ת'יאודור במעין פשטות, עדינות שכזו, אך כשצריך היא יודעת להכניס הרבה מאוד עוצמה. גם רוני מארה כאישתו לשעבר של ת'יאודור, אוליביה ווילד בתקפיד קטן ומשעשע,וכריס פראט כחבר לעבודה, כולם מצוינים, ממש. אבל מי, או יותר נכון מה, שמצליח להתבלט כמעט מעל כולם (בכל זאת, פיניקס), זה הקול של סקרלט ג'והנסון. השחקנית הזו שכולם אוהבים להגיד שהיא מאוד יפה אבל שחקנית לא משהו, עושה דברים כה מופלאים עם הקול שלה שאפשר להגיד שיש לה חלק מאוד מאוד גדול בלמה "היא" הוא סרט כה מצוין. ג'והנסון עושה כאן משהו שבאמת עוד לא חזיתי בו, ומצליחה להפיח כל-כך הרבה חיים, אמינות ורגש בדמותה סמנת'ה, שיכולתי להרגיש אותה, את האהבה שלה, את הכאב שלה, את ההתפתחות שלה, וזה משהו שבהחלט ראוי להערכה.

     

    שנת 2014 מסתמנת כשנה באמת מצוינת. שנה שמתחילה בסרט חדש וטוב של מרטין סקורסזה, ועם סרט כמו "היא", ממשיכה עם סרטים חדשים של האחים כהן, ווס אנדרסון וכריסטופר נולאן. דברים טובים הולכים עוד לקרות. אבל עדיין, אני מרגיש כמו הגענו כבר לשיא. "היא" הוא ללא ספק שיא, ושיא גדול מאוד. סרט שכבר אפשר, וראוי, להכריז עליו בתור יצירת מופת. ספייק ג'ונז יצר כאן את אחד מן סיפורי האהבה המדהים שיצא לי לחוות ומוסיף מעל זה אמירה חדה על החברה שאנו חיים בה ועל החברה בה נחייה וסיפור מדע בדיוני מצוין. קשה לי לראות סרטים אחרים מתעלים על "היא", ואם אכן יהיו כאלו, אז 2014 עומדת להיות מדהימה. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/1/14 22:11:
      חותם על כל מילה בביקורת
        16/1/14 14:22:
      אין מישהו שלא אוהב את הסרט הזה.

      ארכיון

      פרופיל

      רוי יודקביץ'
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין