כותרות TheMarker >
    ';
    0

    החצר האחורית- סיפור ענק . הופעה בצוללת הצהובה (י"ם) 18.1.14

    3 תגובות   יום ראשון, 19/1/14, 10:28

    ''
    לפני כמה ימים , באחת משיחות המרפסת שלנו , התנהל דיון ביני לבין א', השותף שלי , סביב השיר "שיח ג'ארח"  של החצר האחורית. מבלי להיכנס להתפלמסות הפוליטיות הלא אופיינית לשני אנשים שיש להם דיעה פוליטית מגובשת כמו הקיר המתפורר שבמקלחת שלנו, עיקר המחלוקת הייתה סביב מקומה של המחאה במוזיקה.

    א' חושב שמוזיקה נועדה לקרב בין אנשים, ולכן עניינים פוליטיים ומחאתיים שבמחלוקת שמוצאים את דרכם למוזיקה עושים את הפעולה ההפוכה. אני חושבת שאימרה פוליטית ומחאתית, תהיה לא נעימה ולא מוסכמת ככל שתהיה, לא בהכרח חייבת לפלג , כל עוד היא מוגשת בעטיפה יפה ונעימה.

    החצר האחורית עושים את זה יפה.

    הטקסטים המחאתיים של יענקל'ה רוטבליט לא קלים לעיכול.המחאה של יענקל'ה רוטבליט היא לפנים, בלי מסננות , בלי לעדן ובלי להקליל, אבל הטקסטים הלא פשוטים שלו מוגשים בצורה נעימה, עם חיוך מתוק-מריר ובעיקר מבוצעים על-ידי מקבץ של מוזיקאים נוטפי כריזמה וסופר-מוכשרים.

    אז נכון, הקהל מתחיל את ההופעה משולב ידיים, כמו שרוטבליט בעצמו, העיד, אבל עם השירים, ולמרות המילים הנוקבות, גם הקהל בסופו של דבר משתחרר ומתמסר להופעה של הפרויקט המיוחד הזה.

    אלבום הבכורה של "החצר האחורית" שהם  גדי רונן, איתמר ציגלר , תומר יוסף ( ואתמול הצטרף לחיזוק רון בונקר ) יצא עצמאית ( דרך הד סטרט ) בשנה שחלפה. הוא מכיל 14 שירים שכתב , כאמור רוטבליט, ולמרות שחלקם לא ימצאו את דרכם לרדיו, כפי שהעיד על כך אתמול רוטבליט בעצמו, חלקם כבר כן הסתננו, וככה גם התוודעתי אליהם כשמצאתי את עצמי בכל פעם שומעת לראשונה שיר אחר שלהם ושואלת את עצמי מה זה הדבר המעולה הזה. קשה להגדיר את הסגנון שלהם . בהתחלה הם נשמעו לי סוג של "הבילויים" , היום כבר לא ( למרות הדימיון בהומור המתוחכם ובסגנון המחאתי ). הם סגנון משל עצמם. לכל שיר יש חיים משלו מצד אחד, ומן הצד האחר, ברור מי האבא והאמא שעומדים מאחורי. ההופעה אתמול בצוללת הצהובה הייתה מיוחדת במינה, העוצמה הייתה טמונה בשקט, והאינטימיות הייתה גדולה ברמה שאתה מרגיש שאתה עוד אחד מאלה שנמצאים על הבמה.

    הופעה הבאה בברלה ב 23.1. והאלבום כבר בחנויות וברשת.

    אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לא', השותף , שלמרות שתמונתו כחייל סרבן בתקופת ההתנתקות מתנוססת בגאון על דפיו של איזה עלון ימני קיצוני , הלך וקנה לנו כרטיסים כמתנה ליומהולדת שלי. נכון, שכשיצאנו מההופעה הוא הודיע לי שדווקא יש לו פתאום חשק לעשות איזה תג מחיר, אבל הוא מחא כפיים כמו גדול אחרי אותו "שיח ג'ארח"  המפורסם.

    תודה גם לא' , השותף השני על זה שהוא תמיד מצחיק אותי גם כשהוא לא מתכוון ובכלל לשניכם על זה שאתם סובלים אותי ומרשים לי להרוס לכם את הג'ימג'ומים. אתם מהממים.

    https://www.youtube.com/watch?v=eZ_BpHfnfqQ

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/2/14 09:51:
      אכן הופעה בצוללת הצהובה תמיד חוייה
        20/1/14 09:08:
      הם אכן ברשימת ההמתנה שלי....

      ארכיון