כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בשביל הזהב

    ביקורת: מועדון הלקוחות של דאלאס

    ביקורת על מועדון הלקוחות של דאלאס

    ביקורת: מועדון הלקוחות של דאלאס

    0

    סרטים  

    0 תגובות   יום שלישי, 4/2/14, 21:52

    ''

     

     

    יש דברים מסוימים שאני צוחק על עצמי כי האחיינים שלי לא באמת מבינים. למשל, למה אייקון השמירה במחשב מעוצב ככה, או מה הקשר בין עפרון וקלטת, או שהיה פעם תהליך שלום רציני. אל הדברים האלה אני מביט בנוסטלגיה חמימה, אפילו קצת בעצב כשאני מבין שגם אני לא חסין בפני פגעי הזמן. מצד שני, אני חוזר לחייך כשאני חושב על כך שהם יגיעו לאותה סיטואציה בדיוק בעוד 20-30 שנה, כשהילדים של אז לא יבינו למה טלפונים נראו כמו קופסה, או איך כרטיס קולנוע יכול לעלות פחות מ-230 ש"ח.

    דבר אחד שאני בהחלט שמח שהדור הבא לא מכיר, זה את הפחד מאיידס. המחלה אמנם לא הוכחדה, אבל היא כבר מזמן לא נראית כמו חזון אפוקליפטי שמאיים להשמיד את המין האנושי ואין לו תרופה בטוחה. מדענים הצליחו לאתר דרכים יעילות לבלום את פעילות הנגיף ולהבטיח לחולים בתסמונת הכשל החיסוני הנרכש, חיים ארוכים ונורמליים עד כמה שניתן. אם בתחילת שנות התשעים, כל סדרה אמריקאית שפונה לילדים ונוער (אפילו "קפטן פלאנט") הקדישה פרק לדבר על המחלה, מפורסמים ענדו סרט אדום לארועים פומביים וגם צוות הכותבים של "זהו זה" העביר מסרים למניעת הדבקות באחד הפרקים המוצלחים ביותר של התכנית, כיום איידס רחוק מלהיות הדבר המפחיד ביותר בעולם הרפואה. זו עוד מגפה במספר מדינות עולם שלישי, אבל כזו שניתנת לעצירה ומייצרת הרבה פחות כותרות מאשר זן חדש של שפעת.

    ב-1985, המצב היה שונה לחלוטין. רון וודרוף עבד כחשמלאי בארץ הרודאו של טקסס ועשה בוחטות מהצד בהונאות קטנות ובריחה מאנשים להם הוא חייב כסף. אשפוז לא מתוכנן בבית חולים, מגלה תוצאות מטרידות בבדיקת הדם של רון. אלה לא הסמים והאלכוהול שהוא צורך שהדליקו נורה אדומה, אלא התסמינים המצביעים על כך שרון נושא בגופו את נגיף האיידס.

    מאחר ומדובר בשנות השמונים, רון מתקשה להאמין לרופאים. ידוע לכל באותה תקופה שרק הומוסקסואלים נדבקים באיידס ורון, כפי שהסרט מדגיש כבר מהסצנה הראשונה, אוהב נשים. הוא אוהב הרבה נשים וסומך עליהן שידאגו לכל הצד של מניעת הריון. במילים אחרות, רון לומד לראשונה בחייו, שגם סטרייטים יכולים להידבק באיידס ושלמערכת הרפואית אין הרבה מה לעשות בנושא, מאחר ומנהל המזון והתרופות לא מאשר את רוב החומרים שאמורים לסייע ללוקים במחלה. התרופה הזמינה היחידה עוד נמצאת בשלבים נסיוניים ובהתאם לכללי המדע המודרני, חלק מהאנשים המשתתפים בניסוי, כלל אינם מקבלים חומר פעיל, אלא פלצבו.

    כיאה לאיש עסקים ממולח. סליחה, כיאה למי שלא שם על כללים, דרך ההתמודדות של רון אינה לשבת בשקט ולקבל את מר גורלו. הוא מחפש כיצד לעזור לעצמו, תוך מניפולציות של החוק והונאת השומרים עליו. על הדרך ובתמיכתו של טרנסווסטיט בשם רייאון, הוא מוצא גם דרך לספק עזרה לחולים אחרים. לא גדלות נפש ואהבת הזולת הן מה שמניע את רון, אלא כסף. הוא קפיטליסט בכל רמ"ח איבריו ומנצל אפילו את בריאותו המתדרדרת בכדי לעשות רווח מתחת לשולחן.

    זה פרט מעניין לגבי מי שבהעדר מילה אחרת, הוא גיבור הסרט. רון וודרוף מתחיל כהומופוב, גזען, אלים, תחמן ונצלן שבטוח שנשים רק מחכות בתור לשכב איתו. המחלה לא משנה אותו מקצה לקצה. הוא אמנם עובר לאורך הסרט תהליך מסוים של להיות פחות חרא, אבל רון אינו המנהיג האמיץ שבראש המחנה כנגד הממשלה המרושעת, או לוחם זכויות אדם שמנסה להביא לשינוי חברתי. הוא רוצה להישאר בחיים והרצון הזה, נותן לו את ההשראה לשפר את איכות חייו לא רק באמצעות תרופות, אלא גם על ידי צבירת רכוש, בילויים ובאופן כללי, שמירה על אורח חיים של אדם בריא. הוא משנה הרגלים מסוימים, כי מחקרים מראים שהם רק מחמירים את מצבו, אבל האדם נשאר אותו אדם.

    יש בו משהו ראוי להערכה. למרות שהוא מוסיף לפעול ממניעים אנוכיים ולהביע דעות קדומות פה ושם, רון וודרוף מבין את חומרת המצב ומשקיע בחקירת הגורמים למחלה, קורא על ממצאים אודות התרופות הזמינות והלא זמינות ומפגין ראש פיננסי של יזם מצטיין. נכון שגורמים ממשלתיים לא יאהבו את מה שהוא עושה, אבל זאת אמריקה, בייבי. אם קאובוי חולה איידס לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, מי כן יכול?

    המסר של הסרט קצת מבלבל. למעשה, אני לא בטוח שיוצרי הסרט סגורים לגביו. התסריט נטול עידון בכל הנוגע לדיונים אודות מדיניות מנהל המזון והתרופות ומניעיהן של חברות התרופות הגדולות. מכירים את הקונספירטורים שמאמינים שהחברות האלה עושות אנשים חולים כדי שיקנו עוד תרופות? מועדון הלקוחות של דאלאס לא קיצוני עד כדי כך, אבל הוא בהחלט רומז, או למעשה מדבר ישירות, על משחק לא הוגן של בעלי הכח בשביל לקדם אינטרסים כספיים על חשבון טובתם של החולים. כתובית בסוף הסרט מנסה לפייס ולהזכיר שחברות התרופות עושות גם דברים טובים, אבל אם בשלב מסוים, רון היה מגלה שהומיאופתיה ומסז' בשמן סמורים מונעים סרטן, לא הייתי לגמרי מופתע.

    זה לא קורה, כי הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. רון וודרוף הוא אדם שאכן אובחן כחולה איידס בשנות השמונים ועשה את הדברים המתוארים בסרט על מנת להתמודד עם המחלה. מתיו מקונוהי השיל קילוגרמים רבים ממשקלו, תוך ויתור על שרירי הבטן – סימן ההכר שלו, בכדי להידמות לרון שגם בלי עזרת הנגיף, היה שחיף למדי. אף על פי שלא הייתי קורא לזה ההופעה הטובה ביותר של השנה (כפי שרבים מתארים אותה), מקונוהי שחקן מצוין ומועדון הלקוחות של דאלאס מספק לו סוף סוף תפקיד מספיק מאתגר ומורגש בכדי שגם האקדמיה שמחלקת את האוסקרים תבחין בכך. הוא נחבא במשך שנים תחת תפקידים פחות מאתגרים לכאורה, אבל להיות אדם בעל פתיל קצר וראש מבריק שנאלץ להתמודד עם המחלה הקשה ביותר שהמין האנושי ידע עד לאותה נקודה, מוציא ממנו את המיטב. הוא נבלע לחלוטין בתפקיד ורק הדיבורים התכופים על זכיה אפשרית באוסקר, גרמו לי להיזכר מדי פעם שמדובר בשחקן ולא באדם שחווה את הארועים בסרט על בשרו.

    יצאתי מהסרט בלי לדעת מה באמת אני מרגיש כלפיו. הוא מעורר מחשבה, אבל על דברים שהיו רלוונטיים לפני קרוב לשלושים שנה והרמיזות לכוונות רעות מצד גורמים ממשלתיים וחברות ענק, לא מוסיפות קרדיט ליוצרים. מצד שני, מתיו מקונוהי בהופעה מצוינת וג'ארד לטו בהופעה מוצלחת בפני עצמה כרייאון, מאזנים את היכולת הבינונית של שחקנים אחרים בסרט (ג'ניפר גארנר בתפקיד ג'ניפר גארנר). הסיפור עצמו מעניין ומרגש, גם אם קצת נמרח באמצע כדי לחזור על דברים שכבר הבנו כמה סצנות לפני כן. זה שרון וודרוף אינו טיפוס מעורר חיבה בפני עצמו, מעיד על הציניות בה מוצג העולם סביבו, כי רון הוא הדמות שהכי רוצים בטובתה. נדמה שמקונוהי מחזיק את כל הסרט על כתפיו, עם תמיכה של ג'ארד לטו וכל בעיה בעלילה או בבניית העולם, קשורה לדברים שאינם בשליטתו.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין