כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים חדשים

    שמש שקהלת לא ידע

    0 תגובות   יום ראשון, 2/3/14, 17:33

    "הר-שפי היא משוררת בעלת קול אישי מקורי ומגובש, עמוק צלול ונפלא, שכתבה כמה מן השורות היפות והמעניינות ביותר בשירה העברית של העת האחרונה"    

    ארז שוייצר, הארץ

     

    "סיון הר-שפי היא משוררת מצוינת"                                   

    אלי הירש, ידיעות אחרונות 

     

    "הר-שפי היא זלדה של הדור הזה"                                           

    חנה פנחסי, ynet יהדות  

     

     

    שמש שקהלת לא ידע

     

    ''

    מאת: סיון הר-שפי


    עורכת: לאה שניר

    סדרת "ריתמוס" לשירה / הוצאת הקיבוץ המאוחד


    בשיתוף קרן רבינוביץ לאמנויות, תל אביב


    * * * * * *  


    (93 עמודים, 62 ₪)

     

     

    שמש שקהלת לא ידע, הינו ספרה השלישי של סיון הר-שפי, הרואה אור בסדרת "ריתמוס, של הוצאת הקיבוץ המאוחד. זהו קובץ שירים מפתיע באיכויותיו הפואטיות, בעמקותו הנפשית-קיומית והרוחנית-מיסטית ובעושר לשוני ורעיוני, הניזון ממקורות יהודיים מגוונים.

    קובץ זה הינו יצירה רב רובדית הנבנית בהדרגה סביב מוטיב "ירידת הנשמה". זוהי שירת הנשמה במסעה היהודי, הנורא והנפלא כאחד, אל תוך הגוף, החומר, העולם הזה.

    המסע האישי, האותנטי והחד פעמי, מתגלה ככלל אנושי, סוד קיומו של האדם באשר הוא: חיבור הרוח עם העפר, הכרוך בוויתור ובענווה אך גם באומץ.

    במהלך המסע, מתחלפים הערכים – כעת "אדמה היא השמיים", הירידה מרקיע עליון אל הארץ מתבררת כ"נפילה אל המדרגה העליונה" דווקא. בוז המלאכים מתחלף בקנאה כלפי בשר ודם, על מגעו הישיר בחיים.

     

    "כמה קנאה למלאכים בגלל עפר רטוב מטל / בגלל גוף מתנועע קדים ואחור. / בשעה זו, אין לי מילה לתת / אלא קול ניפוץ הידיים. / גלולים שהייתי מתגלגלים אל הגיא, / וסוד שלחשת אותי פורש כנפיים לחות / להיות אני של יום אחד."

     

    השירים מחפשים אחר סודה החתום של הנשמה. הם נעים בין השלמה עם המוות לבין חיוניות בלתי מתפשרת, ומבקשים תשובה שתהווה משקל נגד לקהלת הפנימי, לאותו קול המערער על אפשרות החידוש ושמחת היצירה.

     

    "ריחות פריחה, / ריח הגוף של העולם / סמיכות פתאומית // עדין לא עניתי לי: / האם אני רוצה להתקרב עוד, / להתקרב יותר אל העולם הזה? // אחרי שאני משמיצה אותו, / נזכרת איך טמנתי פני בתוכו / והשיב לי חום רך, הבל קיץ / אין בלתו".

     

    סיון הר-שּפי היא דוקטור לספרות עברית (אוניברסיטת בר-אילן) ועורכת עם בן-זוגה המשורר אבישר הר-שפי את כתב העת הספרותי "עתר". כמו בספר זה, גם ספריה הקודמים: "גלות הלוויתן" (2005), ו"תהילים ליום רעש" (2010) ראו אור בסדרת "ריתמוס" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, וזיכו אותה בפרס הרי הראשון של האוניברסיטה העברית (תשס"א), פרס אקו"ם (תשס"ג), פרס שרת החינוך (תשס"ד) ופרס היצירה על שם ראש הממשלה (תשע"ב).

     

     

     

    שירת דבורה

     

    הַדְּבוֹרָה נוֹשֵׂאת עַל בִּטְנָהּ

    אֶת נְשִּיקַת הַפֶּרַח

    שָׁרָה סְבִיבִי כְּמוֹ

    עוֹלָה מִן הָרַחְצָה

    מְפַזֶּרֶת

    כִּלְאַחַר יָד

    אַבְקְנֵי אַהֲבָה

     

    בֶּחָלָל הַפָּצוּעַ

    בְּגֵיא צַלְמָוֶת

     

     

     

     

    בדרך

     

    יֵשׁ תַּמְרוּר

    "יְלָּדִים בַּדֶּרֶךְ"

    יֵשׁ תַּמְרוּר שֶׁרוֹמֵז –

    כָּאן עוֹבְרוֹת אַיָּלוֹת

    וְאֵין תַּמְרוּר לֶאֱ-לֹהִים הָעוֹבֵר

    בְּעוֹלָמוֹ

    וְאֵין תַּמְרוּר הָאֵט

    נְשֶׁמָה לְפָנֶיךָ

     

    רַק בָּעֵינַיִם

    בַּבְּכִי

    תַּמְרוּרִים

    וּבַצְחוֹק הַמִּזְדַּהֵר

    מִתּוֹךְ הָעֲלָטָה

     


     

    כך נכתב על ספרה הקודם, "תהלים ליום רעש":

     

    "סיון הר-שפי היא משוררת מצוינת משום ששיריה מבוססים על מודעות רגשית ולשונית מתמדת, עדינה וחכמה מאוד, המתייחסת לקונפליקט הגדול של חייה: למתח בין נאמנות למסורת לבין הצורך להתחדש ולהתחיות. מעלה נוספת של שירתה – היא להשכין שלום: שלום בין קודש וחול, אישה וגבר, אלוהים פטריארכלי ומאמינה פמיניסטית, שירתה היא שירת חיים ושלום".                                                               

     

      אלי הירש, ידיעות אחרונות

     

     

    "הר-שפי היא זלדה של הדור הזה. קולה הפואטי אישי ומקומי מאוד, ויש בו הוויה דתית עמוקה. כמו לזלדה, יש בה כוח לשבות בקסמה אוהבי שירה באשר הם. זו שירה של אישה שתורתה יונקת ממקורות חז"ל וחסידות, תנ"ך וזוהר, ואלה הופכים אישיים מאד... דווקא כשקול אישי מזדכך מאוד, הוא יכול להפוך אוניברסלי – וקסם זה אכן מתרחש ב"תהלים ליום רעש".  

                                                                                  חנה פנחסי, ynet יהדות

     

     

    כתיבתה של סיוון מוקפדת מאד ונדמה כי המשוררת נעה בין שני עולמות, לובשת ופושטת בשיריה מלים של קודש וחול. שירים מסוימים אפופי קסם של פשטות ושירים אחרים מזכירים כתיבה יותר מתוחכמת.

    השירים טבועים בחותם של עומק. המשוררת מודעת וקשובה לעולמה הפנימי, עולם חכם וגדוש רגש.

    התרשמתי כי המשוררת הסירה מעל שיריה את הכיסויים הסטריאוטיפיים כדי לא להיות "מסומנת" כמשוררת רליגיוזית, אלא כמשוררת שמציעה את יצירתה כך שתתאים לאיזו פנימיות המשותפת לכולם.

    לדבריה של חנה פנחסי, סיוון היא זלדה של הדור החדש, אני מסכימה איתה, אם כי מצאתי גם איכויות שמצאתי אצל המשוררת המוערכת מאד בעיניי, חווה פנחס כהן.

     

    ציפי ארצי

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ציפי ארצי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין