כותרות TheMarker >
    ';

    בשביל הזהב

    ביקורת: מלון גרנד בודפשט

    ביקורת על מלון גרנד בודפשט

    ביקורת: מלון גרנד בודפשט

    0

    סרטים  

    0 תגובות   יום שלישי, 11/3/14, 20:20

    ''

     

     

    ב-1943, יצרו מייקל פאוול ואמריק פרסברגר, תחת הכינוי The Archers, את הסרט "חייו ומותו של קולונל בלימפ". הסרט, המבוסס על דמות קומיקס פופולרית, הראה כיצד קצין בצבא הוד מעלתו חווה את מלחמות בריטניה במחצית הראשונה של המאה ה-20, הן בשדה הקרב, הן כשבוי מלחמה והן כאזרח. הוא מציין, בגועל מסוים, כיצד היחס לקצינים התדרדר מאז מלחמת העולם הראשונה, בה נלחמו ג'נטלמנים שכבדו בעלי דרגות גבוהות והתיחסו אליהם כאל אורחי כבוד יותר מאשר כאויבים. ההבדלים הקשים בין הידידות ששררה בינו לבין בכירי הפיקוד הגרמנים, לעומת ההפצצות להן היו נתונים אזרחים מידי הנאצים, הבהירו עד כמה חוקי המשחק השתנו ואירופה הפכה למקום פחות תרבותי.

    ב"מלון גרנד בודפשט", חוזר הבמאי וס אנדרסון לשנות השלושים של אותה מאה, לרגעים האחרונים בהם ג'נטלמנים חיו לפי חוקים משלהם וגבולות היו יותר בגדר קו על המפה, מאשר מחסום של ממש. זמן קצר לפני שהמדינה הבדיונית זוברובקה, מקום החיבור של מזרח היבשת ומערבה, חוותה על בשרה את שינוי מאזני הכוחות בין הלאומים, היא עוד שמשה מפלט לעשירים והמפונקים שרצו לקבל יחס מיוחד בצאתם לחופשה השנתית.

    מיסייה גוסטב היה הסיבה העיקרית שלקוחות חזרו שוב ושוב למלון. כשוער המלון, הוא דאג שהאורחים תמיד יהיו מרוצים ויזכו לסודיות מוחלטת בכל הנוגע לצרכיהם. מלבד הקראת שירים מזדמנת והטבעת עצמו בבושם החביב עליו, מיסייה גוסטב שקע לחלוטין ברצון האורחים ובמיוחד, הזקנים והבלונדיניים שבהם. הוא היה חביב עד מאוד על מאדאם ד' הקשישה, שראתה בו ידיד מיוחד ואף מעבר לכך.

    הסיפור מוצג בעיקר מנקודת מבטו של זירו מוסטפה, מהגר צעיר שהחל לעבוד כנער לובי תחת הדרכתו של גוסטב. על אף מעמדו החברתי הנמוך, גמע זירו בצמא את כל עצותיו והוראותיו של הגורו לענייני מלונאות, כך שידע להתקרב ולגלות מה קורה בחדרי חדרים (תרתי משמע) בכל רחבי המלון. השניים מתחברים במהרה, לאור הפוטנציאל שזירו מפגין ונוסעים לאחוזתה של מאדאם ד', שם מתחילה תסבוכת של ארועים המערערים את מעמדו של השוער המנוסה וסובבים סביב ציור יקר ערך שנמצא בבעלות הזקנה.

    הקינוח המזוהה ביותר עם מלון גרנד בודפשט, שכפי שאולי הבנתם, לא נמצא בעיר בודפשט, הוא עוגה קטנה עשויה שכבות, כאשר כל שכבה קטנה בערך בחצי מזו שמתחתיה. כך בדיוק בנוי הסיפור בסרט. הוא מתחיל עם נערה שקוראת בספרו של מחבר עלום שם, עובר לסופר המבוגר הכותב את סיפורו, משם לשהותו במלון במהלך שנות השישים ולפגישה עם זירו מוסטפה המבוגר, המספר לו את עלילותיו תחת פיקוחו של מיסייה גוסטב וכל שכבה ממושכת ומפורטת יותר ככל שנעים במורד עוגת הזמן. כמו הקינוח, גם הסיפור והעיצוב מלאי צבע וטיפה עקומים. עם מאות עותקים המיוצרים מדי שבוע, קשה שכל הקינוחים יצאו ישרים כמו סרגל ועלילות גוסטב וזירו באירופה הממתינה לשמוע תופי מלחמה, תמיד נראות קצת מופרכות, או לפחות לא לחלוטין כנות.

    זה הסגנון האופייני לסרטיו של וס אנדרסון. הוא כנראה הבמאי העקבי ביותר מבחינת עיצוב, מאז טים ברטון. המון צבעים, המון תלבושות תקופתיות, מחויטות בקפידה עד לפרטים הקטנים ביותר. המלון המיושן בשנות השישים, היה ססגוני וניצב בחזית הסטייל והאפנה שלושים שנה לפני כן. חלק מהדמויות מכוערות על פני השטח, אבל כפי שגוסטב מתאר בעצמו אחת מהן, יש בהן בכל זאת חן. זה לא משנה שמישהו מצייר לעצמו שפם כל בוקר, או שלדמות אחרת יש כתם לידה בצורת מקסיקו על הפנים. החיבה או השנאה שחשים כלפי כל אחת ואחת מהן, תלויה לחלוטין בתפקידה בעלילה.

    התסריט מחלק את העולם לטובים ורעים, או לפחות לג'נטלמנים וכאלה שמפרים את החוקים. משפחתה של מאדאם ד' אכזרית ותעשה הכל בכדי להשיג את מבוקשה. מפקד המשטרה רחום וזוכר למיסייה גוסטב חסד נעורים. יש ברקע תחושה שזה רק עניין של זמן עד שכל זה לא ישנה, כי ההיסטוריה כבר נכתבה עם מלחמה גדולה ונוראה בתוכה. זוברובקה לא יכולה להישאר לנצח נוה מדבר בלב ההרים המושלגים. מתי שהוא, כללי המשחק יופרו בצורה כה קשה שלא תהיה ברירה אלא להסתגל, או להיכחד. מיסייה גוסטב, כמו המלון שהוא עובד בו וכמו קולונל בלימפ המיתולוגי, מייצג עולם שנעלם בעקבות החלפת השחקנים. זירו, המהגר חסר ההשכלה ונטול המשפחה, הוא הגשר בין ההשרדות של דינוזאורים מסוגו של גוסטב, לבין העולם הצפוי לקום מהחורבות אחרי המלחמה.

    כל זה מתאפשר בזכות צוות שחקנים עשיר שעם רובם, עבד וס אנדרסון בעבר. רייף פיינס מנצח על הקונצרט בתור מיסייה גוסטב, תפקיד שפשוט תפור על מידותיו. עיניו השקועות והקרות הביאו את פיינס לגלם לא פעם נבלים קולנועיים, אולם אנדרסון החליט ללהק אותו בתור הגיבור של הסיפור. אף על פי שאינו פועל על פי חוק ומוסר, אלא על פי נאמנותו לתפקיד השוער ולעולם הזוהר איתו נקשר, פיינס מעורר הזדהות וצחוק כאשר הוא מנסה להימלט מצרות אליהן לא הכינה אותו העבודה במלון. טוני רבולורי הצעיר, בתפקיד מוסטפה, הוא מסוג השחקנים שלא ברור האם נבחרו בגלל כישוריהם, או כי הם נראים ונשמעים בדיוק כמו שהדמות הופיעה בדמיונו של הבמאי. מה שלא תהיה הסיבה, הוא אולי לא זוכה להפגין מגוון תגובות ורגשות כמו רייף פיינס, אבל הכימיה ביניהם עובדת מצוין על המסך.

    כסרט שבנוי סביב עלילה מפותלת ומרובת דמויות, מלון גרנד בודפשט יכול להקדיש רק אחוזים בודדים מהסיפור לכמה מהיותר מעניינות שבהן. זירו וגוסטב הם מרכז העלילה, אבל כל מי שמסביב, מסתפק בזמן מסך מועט ולעתים, מועט מדי. כמה מהשמות הגדולים ביותר בסרט, מופיעים לדקות ספורות וחלקם, אף לפחות מכך. אין בזה שום דבר רע, אולם הקצב ההיסטרי בו חלק מהסצנות מועברות, עלול לבלבל ואף לתסכל את מי שלא נשאב לעלילה כבר מתחילתה.

    זה אחד המאפיינים העיקריים בסרטים של וס אנדרסון. העלילה מסובכת, הקצב נע בין כמעט עומד להילוך מהיר ושוטים מסוימים נלקחו כאילו מתוך סרט מצויר מרוב שהם שונים ממה שמקובל בקולנוע המודרני. מלון גרנד בודפשט הוא דוגמה מצוינת לסגנון של אנדרסון, תסריטאי לחלוטין לא צפוי שמביים בסגנון די אחיד. הוא מאוד אוהב להנדס כל שוט כמו תמונה במוזיאון, בלי להחמיץ אף זווית או ניגוד בין צבעים, מה שלא מונע ממנו להתעלם לפעמים מחוקי הפיזיקה של המציאות, לטובת גרוטסקה או טוויסט בעלילה.

    בעיני, מלון גרנד בודפשט הוא סרט מוצלח, מבדר, מענג לעין ומשוחק היטב, במיוחד בידי רייף פיינס. עם זאת, כמו קינוח מפואר, מרוב צבע וקיטש מודע לעצמו, הוא עלול לגרום צרבת למי שאינו מוכן לכך. אם ראיתם סרטים קודמים של וס אנדרסון, תדעו למה לצפות, לפחות מבחינת הבימוי. אם זו הפגישה הראשונה שלכם עם הסגנון המיוחד שלו, הסרט הזה הוא מהיותר קלים להבנה שיצר, כך שזו דרך כניסה בטוחה יחסית לעולמו המשוגע.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין