כותרות TheMarker >
    ';

    נקודת מבט

    0

    האם באמת חשוב העבר? אולי ההווה מספיק? ביקורת על הסרט "העבר"

    7 תגובות   יום שבת, 15/3/14, 23:37

    בשיחה שניהלתי עם בחורה אבוריג'נית בקינגס קרוס שבסידני אוסטרליה עלה הנושא של המהגרים הלבנונים והיוונים שהגיעו לאוסטרליה בהמוניהם בחצי השני של המאה הקודמת. משפט אחד שאמרה נחרט בזכרוני: "המהגר לאוסטרליה צריך לבוא נקי. עליו להשאיר את המלחמות שלו מאחור ולא להמשיך אותן כאן".

    ---

    אחמד מגיע מטהרן לפריז הגשומה במטרה לסגור באופן סופי את הגירושים שלו מאשתו. זה מה שהצופה יודע מהפרסומים על הסרט ומהביקורות. אבל, כבר בסצנה הראשונה של "העבר" (Le passé) משהו מתערער. המבט של האישה שמחכה בטרמינל וההתנהגות שלה לא עומדים בקנה אחד עם המטרה שלשמה הגיע אחמד. ברור שמשהו לא סגור בין בני הזוג ושהחתימה הפורמאלית על הטפסים היא רק תירוץ בשביל לעשות סרט טוב.

    ''

    אשגאר פרח'אדי (Asghar Farhadi), הבמאי והתסריטאי, כבר קיבל את האוסקר על הסרט הקודם שלו: "פרידה". כמו ב"פרידה" גם ב"העבר" סיפור המסגרת הוא גירושים וממש מתבקש להעמיד את הסרטים הללו אחד מול השני. "פרידה" יצא לאקרנים בשלהי כהונתו של אחמדיניג'אד ומיקום העלילה של הסרט הוא באיראן. כך כתבתי במרץ 2012 על "פרידה": "למעשה זוהי ביקורת של הבמאי על הממסד הדתי. על השלטון. זוהי דרכו להגיד נמאס לי. נמאס לנו האיראנים מהדרך בה מובילים המנהיגים את ארצנו. ואיך הוא אומר את זה? בעזרת האישה. היא רוצה לעזוב כדי להגר. היא רואה הזדמנות לחיים אחרים במקום אחר. ליברלי יותר, דמוקרטי יותר, חופשי יותר. "כאן אני לא יכולה יותר וזו ההזדמנות שלנו לעזוב" היא אומרת."

    "העבר" הוא במידה מסויימת המשך ל"מתקפת החיוכים" שהעולם חווה מכיוונה של איראן. העלילה של הסרט מתרחשת בצרפת. השפה של הסרט היא צרפתית ואחמד שולט בה על בוריה.

    בעידן הזה אחמד מדבר צרפתית, הנשיא רוחאני מתראיין באנגלית ואיראן היא בכלל לא מה שחשבנו.

    שלוש דמויות מרכזיות בסרט. אחמד האיראני, מרי-אן הצרפתייה, סמיר הערבי. המרקם האנושי הזה חי בשולי פריז. בפרוורים העניים של העיר. להבדיל מסרטים אחרים על בני המיעוטים שחיים בצרפת, דאג הבמאי למקם את הבית של מרי-אן בשכונה רחוקה, כמעט בכפר, הרחק משכונות העוני האלימות והמאיימות שמסביב לעיר.

    ''

    בפריז, בין אחמד לסמיר, הנושא של העוינות בין השיעים לסונים לא עלה כלל. להבדיל מ"פרידה", שם הדת שיחקה תפקיד מרכזי, כאן הדת לא משחקת כל תפקיד. גם אין אלימות שזה אלמנט כמעט קבוע בסרטים שעוסקים בפערי התרבות בצרפת. הסרט בא להציג את המהגרים ככאלה שהצליחו להשתלב בחברה הצרפתית ולספוג את הערכים של ה"טרי קולור" בצורה מושלמת.

    "העבר" הוא סיפור בין אנשים שבאים מרקע שונה שמצליחים להתמודד עם הקשיים והסודות שהתסריט בנה עבורם בלי ליפול למקום הנמוך של גזענות ושנאה עיוורת. על זה אפשר לומר: "המהגר לצרפת צריך לבוא נקי. עליו להשאיר את המלחמות שלו מאחור ולא להמשיך אותן כאן".

    לדמויות, להבדיל משמו של הסרט, אין עבר. הקהל נזרק למציאות וצריך לפענח לעצמו איך הגענו עד הלום. הרמזים המעטים שמבצבצים פה ושם לא עוזרים מספיק לפתרון חידת העבר. נראה שזו גם הסיבה שהסרט ממוקם בשוליים. בשולי העיר, בשולי החברה, בשולי העוני. במקום בו נמצא מי שלא הצליח להתברג למעמד הביניים ולשדרג עצמו למרכז העיר. זה המקום בו באופן טבעי נמצא המהגר הטרי ואף הוותיק. גם בלי סיפור חיים ועבר מפואר יש דרמות. יש אהבה, קנאה ולא מעט סודות. בדיוק כמו במרכז פריז.

    ''

    מעניין למה בחר הבמאי למקם את העלילה בפריז. למה דווקא בצרפת? הרי הסיפור של הסרט יכול להתרחש במקומות רבים בעולם. קהילות של איראנים וערבים אפשר למצוא במדינות רבות. למה דווקא בשולי פריז?. מסתבר שהתשובה היא פשוטה. כסף. התקציב שהוצע לו בצרפת עבור הסרט הזה גדול פי עשר מהתקציב של "פרידה" (12 מיליון דולר לעומת 1.2 מיליון דולר).

    אפשר בהחלט להגיד על הסרט שהוא "סרט צרפתי". דרמה איכותית. הציון שאני נותן הוא 5 מתוך 5 אם כי לא ברמה של אוסקר. בהחלט מומלץ ללכת ולצפות שעתיים בסיפור שיכול להיות דומה לסיפור חייהם של העובדת בסופר-פארם או של איש המכבסה שמגהץ עבורנו את הבגדים. מה אנחנו יודעים עליהם?

     

    http://youtu.be/pxk9CltXFAg

     

    דודו ישורון

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/11/16 20:46:

      ביקורת מקיפה ומצוינת.

       

      שני הסרטים קשים לצפייה אך מהנים באותה המידה.

      את "פרידה" ראיתי מתוך סקרנות ועניין לנעשה באיראן. 

      הוא כה מטלטל שהלכתי לראותו, פעמיים.

      ב"העבר" אכן יש שלוש דמויות מרכזיות אבל גם לילדים

      משקל לא קטן בעיקר לבת הבכורה. 

      שניהם סרטים טובים מאוד, בעיניי.

        10/6/14 15:11:
      תענוג לקרוא את הביקורות שלך.
        5/6/14 19:02:
      חגית, איך יש לך זמן לסרטים כשאת צריכה להציל את העולם? ומה דעתך, בזמן הווה, על הביקורת? העבר חשוב?
        5/6/14 12:57:
      עכשיו אחרי שראיתי את הסרט נהניתי לקרוא אותך...בזמן הווה...תודה
        5/5/14 15:59:
      סרט חזק, מתאר יחסי גירושים בצורה כ"כ כואבת ומורכבת. אבל יש בו לא מעט סיטואציות מופרכות.. בעצם, בעולם של היום שום דבר לא מופרך.
        5/5/14 03:36:
      תודה על ההמלצה...ה"עבר" גם ברשימת העתיד שלי ...
        20/3/14 11:06:

       

      אני כל כך אוהבת סרטים חברתיים,

      ואם הם בשפה הצרפתית - אז בכלל תענוג.

       

      תודה על ההמלצה, דודו - מקווה לצפות בו בהקדם.

       

      בהקשר הזה, ממליצה על עוד סרט חברתי מעולה צרפתי אף הוא - "באשמת וולטר".

      נזכרתי בו תוך כדי קריאה כאן, כי הוא עוסק בתכנים דומים לאלה שתיארת פה :  

      בחייהם היומיומיים הקשים ובהתמודדות/הישרדות של קהילת הזרים ממוצא ערבי שהיגרו לפריז.

      ארכיון

      פרופיל

      מסתכל סביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין