כותרות TheMarker >
    ';

    בשביל הזהב

    ביקורת: רכבת הקרח

    ביקורת על רכבת הקרח

    ביקורת: רכבת הקרח

    0

    סרטים  

    1 תגובות   יום ראשון, 23/3/14, 10:12

    ''

     

     

    אני אוהב סרטים מוזרים. אני הולך להקרנות פעילות, עושה ערבי סרט עם חברים, מדבר עם אבא שלי על דברים שמוקרנים באחת בלילה בערוץ MGM. יש משהו מהפנט בסרט שלא פועל על פי המוסכמות הקולנועיות, בין אם בכוונה ועוד יותר טוב אם בטעות. הייתי רוצה לומר ש"רכבת הקרח" משתייך לסוג הסרטים האלה, אבל נראה שהוא סוגה שלמה משל עצמו. הוא לא סובל מבעיות תקציב או כשרון, כמו "החדר" ו"זארדוז" וגם אין בו נסיון להיות שובר קופות בכל מחיר כמו "הפרש הבודד". זה מין סרט שהיו לו את כל האלמנטים לעשות משהו מוצלח, אם רק היו נמנעים מלהפוך אותם דווקא לרכבת הקרח.

    לפני שאספר קצת על מה הסרט, ברצוני להדגיש שתאור העלילה המובא כאן (ללא ספוילרים, אפילו שמאוד מדגדג להבהיר את עומק הטיפשות), מבוסס כולו על דברים שקורים במסגרת הסיפור. לא הוספתי או עוותתי אף פרט רק כדי לשחק עם הראש שלכם, התסריט עושה את זה יופי בעצמו.

    בעתיד הרחוק של יולי 2014, מחליטות ממשלות העולם לרסס לאטמוספרה חומר שאמור להוריד את הטמפרטורה העולמית ובכך לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית. החומר עובד טוב מדי ומכניס את כדור הארץ כולו לעידן קרח קיצוני. החיים על פני כוכב הלכת נכחדים ואחוזון בני האדם ששרדו, חיים בתוך רכבת המקיפה את העולם במהירות אדירה ולעולם אינה עוצרת. בתוך הרכבת, מתקיימת חלוקה מעמדית ברורה, כאשר העשירים נהנים מתנאים טובים בקרונות הקדמיים והעניים תקועים מאחור בצפיפות, תאורה עמומה, שלטון צבאי והעדר אפשרות להשמיע את כולם. אדם מסתורי בשם וילפורד שולט ברכבת ומתקשר עם תושבי הקרונות האחוריים בעזרת פקידה מוזרה וצבא חמוש מכף רגל ועד ראש שמעניש בחומרה את מי שאינו מציית לכללים הדרקוניים.

    לאחר שמאסו בתנאי המחיה הרדודים ובמנות היומיות של מלבני פרוטאין מגעילים, מחליטים אנשי זנב הרכבת להתמרד ולנסות להשתלט על הקטר. את המרד מוביל קרטיס, תחת הדרכתו הרוחנית של אדם זקן וחסכן בגפיים בשם גיליאם. הם מחליטים לשחרר מומחה אבטחה קוריאני ולשכנע אותו לפתוח להם את השערים המפרידים בין אגפי הרכבת, על ידי אספקת סם עשוי מפסולת תעשייתית שבגין השימוש בו, נכלא בתוך מגירה גדולה לצד בתו רואת הנסתרות.

    זה רק קצה הקרחון של הטרוף אליו נקלע הצופה התמים ברכבת הקרח. לאורך שעתיים של זמן מסך, הסרט חוטף לקהל את המח, מעסה אותו כמו פלסטלינה, חותך לחתיכות, משטח אותו, מגלגל לצורה של נחש ומרכיב בחזרה על בסיס של פעם בכמה דקות. שום דבר לא באמת מתחבר והדמויות נוהגות על פי תפיסת עולם שלא הייתה עומדת במבחן המציאות. זה כאילו "הטרמפיסט" ו"זכרון גורלי" עשו ילד והקרינו את שלבי ההתפתחות שלו על המסך. הרכבת היא משל שטחי לעולם כולו, האלימות נעה בין גרוטסקית לסתם חסרת פרופורציות ויש בתסריט יותר חורים מבספר של סטיבן הוקינג. העיצוב גונב מסרטים אחרים ולא בצורה מוצלחת, מכיוון שגם כשאחד הקרונות נראה מאוד מרשים לרגע, קולטים פתאום שאין שום הגיון ביחס בין המקום הזמין ברכבת לבין השימוש בו.

    הייתי יכול לוותר לסרט ולומר שגם אם הפרטים הקטנים בו לא הגיוניים, לפחות הרעיון הבסיסי טוב. אלא שהוא לא. לקיים את מה שנותר מהמין האנושי בתוך רכבת עם הפרדה מעמדית, זה רעיון מטופש ואין שום סיכוי שיצא ממנו סרט שאפשר להתייחס אליו ברצינות. חיכיתי בסבלנות שאחת הדמויות לפחות תסביר את הדברים האלה. הרי בכל סרט עם רעיון מטורף, יהיה רגע שבו מבהירים למה זה היה בעצם הפתרון הפרקטי היחיד. ובכן, לא כאן. אמנם יש דמות שעיקר תפקידה הוא לספר מה הרקע לבניית הרכבת ומה קורה למי שמנסה למרוד, אבל היא לא עונה על השאלה הגדולה ביותר – למה לעזאזל, במטותא, רכבת?

    ברצינות. למה ששארית המין האנושי תחיה בתוך שורה לינארית של קרונות הנעים במהירות אדירה ומבזבזים כמויות עצומות של אנרגיה, במקום לשהות בתוך עיר תת-קרקעית, או מפקדה מבודדת היטב מפגעי מזג האוויר? זה לא שחסר בעולם שטח פנוי, עכשיו שכל הערים שוממות, כל מאגרי המים קפואים עד לקרקעיתם וכל היערות והשדות הושמדו. במקום לנצל את המרחב החדש, האנושות כולה חיה בתוך סוללת מתכת שנעה על מסלול צר בין הרים, ללא אפשרות לשנות נתיב ושרק ויסות הטמפרטורה שלה ידרוש יותר כח ממה שהתנועה שלה מסוגלת לייצר.

    זו הגישה שמלווה את כל הסרט. מסבירים משהו בצורה שטחית, לעתים אפילו סותרים פרטים שנאמרו דקה לפני כן בידי אותה דמות ועוברים הלאה. אין עקביות בעלילה וגם לא בהתנהגות של הדמויות. קבלת ההחלטות של קרטיס איומה, הוא מעצבן מרוב צדקנות וחשיבות עצמית וגורם בדרך כלל ליותר נזק מתועלת. גם מערך ההגנה וההיררכיה המנהלתית של הרכבת לא ברורים. בהתחשב בכך שיש רק שער אחד בין קרון לקרון, הייתי מצפה שהתוכן של חלקי הרכבת יראה פחות אקראי. אם רק העניים חיים בצפיפות, איך זה שאין ברכבת חלק שמוקדש למגורי העשירים? רואים אותם עושים דברים, אבל הם צריכים גם לישון היכן שהוא. לאן הולכת הפסולת שמופקת ברכבת ללא הפסקה? רואים פתחים קטנים הסגורים בואקום, אבל עם נתיב הגופות שקרטיס ואנשיו משאירים אחריהם, יצטרכו פתחים גדולים בהרבה אם לא רוצים לשחזר את מגפת המוות השחור. למה כוחות הבטחון מגיעים כל פעם בקבוצה מצומצמת לקרב פנים אל פנים, במקום פשוט לחסום את המעבר? זה לא שהמורדים יכולים ללכת מסביב.

    אני לא הולך לגלות את הסוף, רק לציין שהוא לא עוזר בשום צורה להבין מה לכל הרוחות קורה בסרט. למעשה, רק נעשיתי יותר מבולבל בגללו. רכבת הקרח מנסה להיות קריפי ומצחיק חלק קטן מהזמן ומצליח בכך ב-750% מהמקרים. זה אחד הסרטים הכי משעשעים שלא בכוונה שראיתי. הוא מנסה להיות חשוב ובעל אמירה ונכשל בצורה מפוארת. חצי מהזמן, לא ברור אם כריס אוואנס (המגלם את קרטיס) עושה פרצוף מיוסר בגלל משהו שקורה לדמות, או כי הרגע קלט עד כמה הסצנה בה הוא נמצא לא מסתדרת עם כללי היקום. הסיבה היחידה שההגיון הפנימי של הסרט לא קורס לתוך עצמו, היא שאין שם ממש הגיון מלכתחילה. זה אוסף של רגעים מותחים, מטאפורות שלא מבינות את עצמן, קטעי אקשן חסרי מעוף ונסיונות לזעזע שמחליקים על קליפת בננה ונופלים בצורה קומית מרוב שהם לא שמים לב איפה תקעו אותם. השורה שאמורה להיות המזעזעת והקשה ביותר בסרט, מלאה את אולם הקולנוע בצחוק רם ואני מבטיח שעוד אדקלם אותה בפני כל מי שראה את הסרט, כי זה היה הרגע בו הוא הפך אצלי לקאלט.

    הבינו, רכבת הקרח לא אמור להיות קומדיה. זה סרט רציני שאולי ואולי לא מנסה להפיג מדי פעם את המתח בעזרת שורה מצחיקה, אבל באמת שאי אפשר לדעת מתי זה מכוון ומתי לא. הוא כל כך מלא בחוסר נוחות ובססמאות ריקות, שנדמה שהכל יכול לקרות ואין ברירה אלא לקבל זאת, כי העלילה לא הולכת להיעשות הגיונית יותר בקרוב. מקומו של הסרט אינו ברשימת עשרת הגדולים של השנה, כי אם בהקרנות חצות בסינמטק או בקולנוע כוכב. שנים מעכשיו, עוד יהיו כאלה שיקראו לו יצירת מופת, אבל אם יש צדק, יתפוס את מקומו הראוי בין סרטים שנהנים מהם מכל הסיבות הלא נכונות. לא הייתי אמור להנות מרכבת הקרח, הוא היה אמור לגרום לי לחשוב ולהזדעזע. הבעיה היא שכאשר הסרט עצמו נעשה ללא מחשבה, הצפיה בו היא חוויה הפוכה מכוונת היוצר. אם יזדמן לי לצפות בו שוב, אעשה זאת בשמחה, במקום ברצינות ובחשיבות אליה הוא מכוון. מרוב כשלונות, התוצאה הסופית מבדרת מספיק בכדי לסלוח על כך שהסרט מעולם לא היה צריך לקבל אישור להתחיל בצילומים.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 2 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/4/14 04:36:
      איזה הגזמה...

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין