ביקורת: "הערפד, הגנב, הזונה והירח" – עולם האגדות המופלא הופך לפנינה תיאטרלית קטנה – בית צבי – יצירת אנסמבל מקורית

מאת חיים נוי

"הערפד, הגנב, הזונה והירח" היא יצירת אנסמבל מקורית של 15 שחקנים צעירים מבית צבי, שבראו - עם היוצר והבמאי ירון אדלשטין -  עולם אגדות מופלא והזוי שהופך במסע קצר לפנינה תיאטרלית קטנה ומקסימה.

ההצגה המרהיבה הזו, התוססת ועתירת הדמיון, נוצרה בתהליך
ייחודי שבו השחקנים היו שותפים בכל מרכיבי היצירה, כתיבה, תנועה, עיצוב, משחק והפקה. התוצאה היא מופע של קסמים ומפגן צבעוני ומרשים שמעניק לצופים חוויה מרגשת, מעניינת שאין בה רגע דל.

מסגרת ההצגה היא הסיפור שלפני השינה. ילדה קטנה מבקשת סיפור מאביה וכיון שהיא כבר מכירה את רוב האגדות, הסיפורים הופכים שונים ומשונים , מורכבים והזויים, קסומים ומענגים. חגיגה של ממש. עולם האגדות המופלא שקורם מבט חדש אל תקופת ילדותנו הוא קולח ושופע רעיונות מבריקים מעולם הפנטזיה. הסיפור על הילדה המחפשת אחר השם שלא הוענק לה מעולם, על יצורי הלילה שמכשפה גוזלת מהם את האור היחיד בחייהם – החשכה, מפעל החלומות העולמי שבו הפועלים מייצרים ללא הרף את החלומות והם אינם ישנים לעולם, אבל בהחלט חולמים מפעם לפעם. הסיפור הקסום על המדינה שבה יש אמאבא וילדילדה שהם חד מין  והמתרחש בעולם הבא, שם אלוהים דומה לצ'רלי צפלין והוא גם לוגם מעט משקה חריף בעיתות משבר.

כל השחקנים מגישים משחק מהנה ומרתק. אם הייתי ספקן לגבי
התוצאה , טרם בואי לצפות בהצגה, הרי שחוויתי פנינה תיאטרלית קטנה וקסומה. הנאה מושלמת לצופים, מבוגרים וצעירים.

כמה קטעים וסצנות היו מדהימים.

סצנת "העולם הבא" הייתה מופלאה. הכוריאוגרפיה של כפות הידיים העטויות כפפות לבנות, המלאכית גבריאלה והאלוהים.

גילי גבל הקסימה בדמות המלאכית. בקטע קודם היא הצליחה לפזול
עת ארוכה בעיניה עד שממש חרדתי לתוצאה. גילי היא שחקנית משובחת, קלת תנועה וצחת דיבור, כובשת במשחקה.

תמר ווסר כאלוהים הייתה מופלאה ועיצבה דמות גרוטסקית ועם
נפח אדיר של כשרון מתפרץ. לבושה היה דמוי חליפת ההלך הנודד של צ'רלי צ'פלין, היא התגלגלה ואפילו עשתה רונדל , פלבלה בעיניה וחשקה שפתיה. אפילו העניבה הזעירה במיוחד בגודל של עיפרון , הייתה מיוחדת. בקטע אחר, טמונה בתוך תלבושת גורילה היא
הפגינה יכולת קומית ומימיקה, ללא דיבור. כילדהילד היא סיפקה את המימד המרגש והדרמטי ואין ספק, כי היא תגלית של ממש.

בר קדמי גילם בהצלחה שלל תפקידים, אך במיוחד התעלה כוומפיר
מוצץ דם וגם כאורח בבית משפחת חדהמין. הוא הפליא בנימת קול סלבית, מהוקצעת ואפילו הצחוק שנבע ממעמקי כרסו היה קורע. משחקו היה מצוין.

שרון קרוק הייתה בין היתר מכשפה מצוינת ומוכשרת. יש לה
יכולת משחק מעולה.

נטע רביב סיפקה מגוון תפקידים מוצלח ומרהיב. הפגינה אפילו
שחיה על כיסא במפעל החלומות והתמחתה בהפקת בועות סבון. נטע היא שחקנית ברוכת כישרון ומוצלחת.

אופיר ארד היה ירח דכאוני ומוצלח במיוחד כפועל במפעל
החלומות שחולם על היותו אצן למרחקים ארוכים – והוא אכן רץ במקום בקצב שלרגע חרדתי לשלומו, אך הוא צלח זאת בנשימה קלה.  משחקו הוא נהדר.

נטשה מנטל כנערה בלי שם היא מצויינת. מצליחה להעניק לדמות
רובד מיוחד ונעים ואין ספק שהיא שחקנית טובה מאוד וכישרונית.

שי פרידמן כנסיכה היא ברוכת כישרון וגם שרה נפלא. למרות שאת
ליבה מסרה למכשפה היא מרגשת ומוצלחת מאוד.

ליאור מורדוך מצוין בשלל תפקידיו ובולט במיוחד בסצנת הנסיך
שאותו הוא מבצע באורח מקצועי ומדהים.

רז אפשטיין היא מעולה ובעלת יכולת קומית.

אילה דנגור היא מוכשרת מאוד ומשחקה אמין ומוצלח.

עתליה זהבי היא נהדרת ומשחקה מהנה.

יסמין לביא טובה מאוד וחיננית.

חן מגן מעוררת חן רב ומשחקה מוצלח מאוד.

נועם עמית הפליאה בגילום תפקידיה והיא יודעת להגיש דמות
באורח מצויין.

אלעד ישי אחראי למוזיקה הקסומה ולליווי בפסנתר.

עמיחי אלהרר עיצב תאורה שנלקחה מעולם האגדות.

שי פרידמן עיצבה וייצרה חלק מהאביזרים באורח מצויין. נטשה
מנטל עיצבה נהדר את תלבושות אגדת אבאימא.

הקריינות מפי דובל'ה רייזר ונריה זהבי הייתה פשוט צחה ומקסימה.

בניגוד להבטחה, לחלק לצופים עוגת קרמשניט, זללה הנסיכה שי
פרידמן עוגת פירות עם קצפת בכל פה, לבדה.

ירון אדלשטיין הצליח עם להקת השחקנים המוכשרת לקרוע צוהר
מעולם האגדות הקסום וההזוי ולהביא אותו בכישרון נפלא אל אולם התיאטרון ולהסב לכולם שעה קלה של נחת והנאה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות
הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום-  יוסי צבקר