כותרות TheMarker >
    ';

    ביקורת: ערב שירי לויד-וובר, בית צבי

    ביקורת: "חלום ליל קיץ" – ביצוע חדשני למחזה הנודע של שייקספיר – קצב, צבע , תנועה וקסם בביצוע מרהיב עין – בית צבי

    1 תגובות   יום חמישי, 10/4/14, 12:16

    ''

    ''

    ''



    ביקורת: "חלום ליל קיץ" – ביצוע חדשני למחזה הנודע של שייקספיר – קצב, צבע , תנועה וקסם בביצוע מרהיב עין – בית צבי


    מאת חיים נוי

     

    "חלום ליל קיץ" הוא אחד המחזות הנודעים של ויליאם שייסקפיר וההפקה בבית צבי ברמת גן היא עכשווית, מלאת קסם וצבע, תנועה וביצוע מרהיב עין של להקת השחקנים המוכשרת.

    המחזה נכתב כנראה בשלהי המאה ה-16 וזכה לשלל הפקות בכל רחבי תבל וגם בישראל והוא תורגם לעברית 6 פעמים. התרגום הנוכחי של דורי פרנס הוא נאמן יותר למקור השם "חלום של לילה בלב קיץ", למרות שהשם "חלום ליל קיץ" הוא הידוע והמקובל ביותר. העלילה בכלל מתרחשת ב-1 במאי, חג האביב הפאגאני
    ולא בקיץ.

    העלילה מורכבת ממספר סיפורים ודמויות המשתלבים זה בזה. ימים
    ספורים לפני נישואיו של תזאוס דוכס אתונה להיפוליטה היפה, מלכת האמזונות, הוא גוזר על הרמיה הצעירה בת אגאוס להינשא לדמטריוס, החתן שייעד לה אביה. הרמיה מאוהבת בליסנדר והשניים נמלטים ליער. בעקבותיהם דולקים החתן הדחוי והלנה ידידתה של הרמיה שהיא מאוהבת בדמטריוס. ליער מגיעה גם להקת שחקנים הזויה, המורכבת מבעלי מלאכה תמימים, המבקשים לאתר מקום לחזרה להצגה שחיבר הנגר. ההצגה אמורה לעלות בחתונת תזאוס. היער הוא מקום השליטה של אוברון שר היער, טיטניה, מלכת הפיות, ופק , שד שובב, עוזרו של אוברון. במצוות אוברון משיג פק תמצית קסמים , המאפשרת זיווג זיווגים וקסמים , כדי ליישם את האהבות. אולם, פק קצת שוגה במלאכתו ומכשף אחרים ותורם לבלבול עד לסוף הטוב.

    פק הוא לא רק גנב העלילה . הוא גם גונב ההצגה. למעשה, שמו
    המקורי היה פוק ובתרגומים השונים שונה לפאק או פק.

    פק בהצגה היא קייטלין פינקל, המחוללת, מכשפת, רוקדת וממלאת
    את הבמה בכישרון רב ובקסם של גילום הדמות. קייטלין מצליחה להיות פק מוצלח ביותר, קונדס ובעל יכולות תיאטרליות נהדרות.

    נתנאל בסיל הוא מוצלח בתפקיד הדוכס. יפעת אהרוני כהיפוליטה, מגישה משחק נעים וטוב.

    יואב מילשטיין כליסנדר המאוהב בהרמיה, מגיש משחק משובח
    וטוב.

    שחר מטלון כהרמיה היא נהדרת, קלת תנועה, ומשחקה הוא מוצלח
    ונעים.

    עדי אברהמי כהלנה משחקת מצויין ויש לה יכולות ווקליות כלילות השלמות.

    יקיר שוקרון כתחת הרפד , ממרכז את תשומת הלב בלהקת שחקני
    היער, משחקו מוצלח מאוד ובקטע בו הוא מכושף לחמור – הוא נפלא.

    מוטי חובה מגלם את שלל תפקידיו בהצלחה רבה ומשחקו הוא מצחיק ומהנה, כגבר וכאשה.

    דנה אבידור כטיטניה היא מלאת קסם כמלכת הפיות.

    יובל ויינטראוב היא הילד ההודי ומשחקה, כמעט ללא מילים, הוא
    יפה וטוב.

    עמית עוזר, מור פינקל, זהר בדש, הדר אלפסי, נדב זילברמן,
    דניאל וורטהיים, איוון לוריא הם נהדרים בשלל תפקידיהם. איפור השחקנים-החובבים במחזה שבתוך המחזה, הוא מעולה, במיוחד של הבנות.

    ההצגה שוקקת קסמים והומור חדשני כמו רדיו טרנזיסטור,
    מיקרופון לזמרת עדי אברהמי, ואפילו נוזל הקסמים מוגש בעצם בתוך בקבוקוני תרופה לנזלת. הקסמים בהצגה הם באדיבותו של השחקן שהתמחה גם בקסמים, דניאל וורטהיים.

    מיטקו בוזקוב העלה הפקה קסומה, מלאת חן ותנועה ובזכות
    השחקנים המוכשרים, זוהי הצגה קולחת וצבעונית.

    סשה ליסיאנסקי אחראית לעיצוב התפאורה המדהימה והיפה. אורי
    מורג עיצב תאורה מעניינת ומוצלחת. דנה ברלינר קרן עיצבה תלבושות מופלאות. אפי שושני אחראי למוזיקה המצוינת. מיכל שניצקי שור אחראית לתנועה היפיפייה ובמיוחד לקטע המחול ביער הקסום.

    הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות
    הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

    צילום-  יוסי צבקר

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/4/14 08:25:
      ראינו את ההצגה לפני ימים ספורים. הביקורת האוהדת של חיים נוי, נראית כביקורת מטעם מפיקי ההצגה. נכון התפאורה ססגונית, התלבושות מהממות, ההפקה מלאת חן ותנועה, משחקה של קיטטלין טוב, אך הנוכחות שלה מוגזמת. יקיר שוקרון מצויין. דנה אבידור בולטת לטובה. אבל (והאבל כאן גדול), משחקה של הלנה היפה, גרוע. חיזוריה לא משכנעים. הקהל שכלל לא מעט בני משפחה וחברים של השחקנים התפרץ בצחוק רועם ומוגזם בעקבות כל גחמה חסרת הומור. אולם הביקורת המרכזית הינה על כך ששחקנים רבים פשוט מדקלמים את הטקסט. נראה כי הם מבינים את רוח הדברים, אך לא מתקבל הרושם שהם מבינים כל מילה שהם אומרים. בנוסף לכך קצב הדיבור לעיתים מהיר פי שלוש מהנדרש, השחקנים פונים זה לזה עם הגב לקהל ולא ניתן להבין מה הם אומרים. המעט טקסט של הילד ההודי - לא ברור לחלוטין. העיקר בהצגה הוא המשחק, עצוב שהבמאי התרכז בכל המסביב ולא במשחק של השחקנים. לא יכולנו שלא לחשוב על כך שמרבית השחקנים, פשוט לא מקצוענים, ומפגינים רמת משחק של הצגת סיום בתיכון, וזאת לאחר שסימו שלוש שנות לימוד בבית ספר למשחק. שורה תחתונה - מאכזב כי העיקר בהצגה זה המשחק של השחקנים. משחק טוב ללא שום תפאורה, יוצר הצגה טובה. תפאורה ,תלבושות ותנועה טובה, לא יכולים לחפות על משחק חובבני עד גרוע של דמויות מרכזיות, אפילו כאשר חלק מהשחקנים משחקים טוב.

      ארכיון

      פרופיל

      חייםנוי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין