כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים חדשים

    מברלין לשנחאי

    ביקורת על ספר על השואה

    מברלין לשנחאי

    0

    ספרים  ספר

    0 תגובות   יום שישי , 11/4/14, 11:59

     

    מברלין לשנחאי

    מכתבים לארץ-ישראל

     

    ''


    מאת: זיגמונד-שמואל וגרטרוד הירשברג


    תרגום מגרמנית: מרים לברון


    עריכה, מבוא והערות: גיא מירון


    הוצאת יד ושם

    * * * * * *

    (268 עמודים, 78 ₪)

     

    "אף מכתב, מפורט ככל שיהיה, אינו יכול להחליף את המילה המדוברת בין הורים לילדים", כתב זיגמונד הירשברג משנחאי ב-24 בינואר 1941, לבנו הנס, שישב בארץ-ישראל.

     

    ב־20 בפברואר 1939 עזב הנס הירשברג, נער יהודי בן שש־עשרה וחצי, את ברלין ועלה לארץ־ישראל. הנס, יליד אוגוסט 1922, ששהה קודם לכן במחנה הכשרה ציוני בגרמניה, הגיע לארץ־ישראל ב־27 בפברואר והתיישב בקיבוץ עין חרוד. הוא הותיר מאחוריו בברלין את אביו, זיגמונד–שמואל הירשברג, ואת אמו, גרטרוד הירשברג לבית אלפר— שהתפרנסו מעסק משפחתי קטן לייצור מעילי נשים — וכן את אחותו לילי בת העשר.

    כמו יהודים רבים שהבינו את משמעותו של פוגרום "ליל הבדולח", שהתרחש בנובמבר 1938 גם משפחת הירשברג בחרה להימלט מגרמניה מבעוד מועד. בפברואר 1939 הם הצליחו לשלוח את בנם הנס לארץ-ישראל, ואולם לעצמם ולבתם לילי, לא הצליחו להשיג אשרת כניסה לארץ. כעבור כחודשיים וחצי, ב־7 במאי 1939, לאחר מאמץ קדחתני לעזוב את גרמניה בכל דרך, עלו הוריו ואחותו של הנס על רכבת שהובילה אותם לטְרייֶסְטֶה ומשם הפליגו באנייה האיטלקית "קונטה ורדה" לעיר שנחאי שבסין. לאחר פרדתם מבנם החלו ההורים להתכתב עמו.

     

    מברלין לשנחאי הוא אוסף של המכתבים שכתבו ההורים בין פברואר 1939 לאוקטובר 1941, תחילה מברלין ואחר כך במהלך המסע למזרח הרחוק ומשנחאי. מדובר במסמך אנושי מרגש המעניק תמונה מרתקת וייחודית של התקופה, כפי שהיא משתקפת בעדותם האישית של מי שחוו אותה והיו עדים לאירועיה. הספר מגולל רקמת חיים סבוכה של אנשים אמיצים, בעלי תושייה וישרי דרך שגורלם הציב בפניהם אתגרים קשים מנשוא בפרק הזמן העכור ביותר בתולדות המין האנושי.

    הספר שופך מעט אור על חיי פליטים יהודים רבים בשנחאי – פרק עלום בהסטוריה היהודית.

     

    שנחאי, הכרך הסיני עצום הממדים והרוחש מיליוני אנשים, שבני הזוג הירשברג ראו בו לא יותר מ"אולם המתנה", אילץ אותם להתמודד עם אתגרים קשים: האקלים הצפון-אירופי הצונן והיבש; צפיפות, אבטלה ותזונה לקויה; ההכרח ללמוד שפה חדשה ולהסתגל לתרבות זרה; הדאגה לבנם הנס שבארץ-ישראל; המאמץ להעניק חינוך ראוי לבת לילי; בדידות, תלישות, חוסר ודאות ותסכול, שהיו מנת חלקם במהלך התקופה הארוכה והקשה ששהו בסין כפליטים.

     

    בעקבות המתקפה היפנית על פרל הרבור בדצמבר 1941 נקטע קשר המכתבים בין ההורים שבשנחאי ובין בנם שבארץ-ישראל. ב-1942 מתה גרטרוד בשנחאי, בלי שזכתה לראות שוב את בנה. הנס ואביו זכו להיפגש רק בשנת 1949, בברלין. באותה שנה התאחד הנס הירשברג גם עם אחותו לילי, שעלתה לארץ-ישראל.

     

    המכתבים, הם מקור אישי החושף את עולמם הפנימי של המהגרים והפליטים היהודים ואת תלאות חיי היומיום שלהם. הם מתארים קשיים, שאלות והתלבטויות שלא תמיד באו לידי ביטוי בעשייה קולקטיבית, אך היה להם תפקיד חשוב כשלעצמו במרקם ההיסטורי.

     

    נוסף על עשרות המכתבים של ההורים לבנם, ספר זה כולל גם מכתבים אחדים ששלחו ההורים לקרובי משפחה אחרים, ואלה שולבו בטקסט ברצף כרונולוגי. אחרי התכתבות עשירה זו מוצגים קטעים קצרים מיומנו של הנס, שבהם הוא מתאר את החיים בגרמניה בשנת 1938 וכן את חוויית ההגירה, וקטעי מכתבים שכתב להוריו.

     

    התיעוד המוצג בספר זה נמסר ליד ושם באדיבותה של לילי פליס (לבית הירשברג), בתם של זיגמונד וגרטרוד ואחותו של הנס, המתגוררת כיום בכפר סבא. היא העמידה לרשות יד ושם תמונות משפחתיות, סיפקה מידע משלים רב ערך על תולדות המשפחה וכן כתבה את פרק האפילוג בספר.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ציפי ארצי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין