כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    עיין ערך אהבה

    0 תגובות   יום שישי , 11/4/14, 18:53

    עליס בליטנטל

    ''

    עיין ערך אהבה

    בתיאטרון הספריה

     

    ספרו של דויד גרוסמן קיבל שדרוג בהצגת תיאטרון הספריה, בבימויו של להב תימור הצעיר המחונן, עם צוות שחקנים מנוסים ומעולים, שביחד – עושים מקטע על מחנה מוות משהו פיוטי-חלומי עם תקווה לחיים ללא מלחמה.

     

    לא היה אפשר להצליח יותר עם מחזה בלתי רגיל זה, לולא כל מרכיביו היו כה מוצלחיםֿֿֿ היוצרים, הבמאי והמעבד להב תימור והשחקנים. מיכאל כורש, הוותיק מבין השחקנים, עם מטען נסיון עשיר ב20 שנותיו ב"הבימה", הוא אנשל ווסרמן היהודי, המגיע למשרדו של קצין האס אס מפקד מחנה המוות (נייגל), בגלל שלא הצליחו להמיתו בגז או בכל שיטה אחרת. כמו למוות אין שליטה עליו. הקצין (יגאל זקס בהופעה מוחצת, מדויקת ומרשימה) מנסה להורגו ביריה, אך לשווא. תוך כדי שיחה ביניהם, מסתבר שאנשל הוא סופר ילדים נודע, שהקצין גדל על ספריו, וגיבורי הספרים חקוקים בליבו. זוהי למעשה המסקנה הסופית של המחזה הנפלא הזה: האמנות היא מעל לכל הריאלי, ומתנשאת אל על בלי להיות כבולה לחוקים כל שהם, וכך היא מצילה את חיי הנידון למוות במחנה הריכוז. ומכאן התקווה שהמחזה נוסך בצופים בהצגה.

     

    אנשל ווסרמן המכונה "שחרזדה", משום יכולתו המופלאה לספר סיפורים ולהקסים בהם את כל הקוראים, נאלץ על ידי הנאצי לספר לו מדי ערב סיפור, המבוסס על גיבורי ספריו-וילדותו של נייגל. הוא מספר בצורה חיה את העלילות, וכשהנאצי כועס על פרט זה או אחר – הוא מיד משנה את התוכן כדי לא להכזיב את הקצין. הוא מדבר באיפיונים שונים של כל הדמויות, כולל התינוק קאזיק, ומצליח לחדור ללב הקשוח של רוצח היהודים, מה שמעניק לכורש לממש את מירב הואריאנטיות של יכולותיו המשחקיות. עבור כורש זהו תפקיד מרשים ביותר ורב חשיבות בשרשרת תפקידיו הרבים.

     

    עבור יגאל זקס, שחקן הקאמרי, זהו מעדן של תפקיד, וחלקו בהעלאת מחזה כה איכותי ונדיר בתכניו, היא הגשמת משאלת ליבו של כל שחקן מהמעלה הראשונה.

     

    כדי להעשיר את הבמה בנופך סוריאליסטי, נוספות עוד דמויות שממלאות כמה תפקידים – של דמויות עליהן מספר הסופר לקצין, עטויות בתלבושות בלתי רגילות, ומאופרות בצורה מאד מרשימה, במיוחד חן נוכר, כציפור מכונפת, שנדרשת ממנו יכולת פיסית ענקית בביצוע משחקו, וכך גם מעין קילצ'בסקי, שקנתה את עולמה בתפקיד החרשת ב"ילדים חורגים לאלוהים", וכאן היא גם אשתו של הקצין בעת חופשתו, וכן גם כמה דמויות מסיפורי אנשל. בנוסף, אורי שילה, שהיה בן זוגה להצלחת המחזה הנ"ל וכן ב”כובע מלא גשם”, מרשים בתפקידו כקצין שטאוקה, או בכינויו "ללקה" (דמות אמיתית שמוזכרת בכמה מספרי השואה, כמו "בשם כל בני ביתי" ובהקשר תיאורי מחנה טרבלינקה.

     

    כל דמות בהצגה מרשימה בצורה לא רגילה, והמוסיקה הנכנסת ברגעים הנכונים שעיצב אלדד לידור, מעצימה את משמעות המצבים המסוימים במתח שהיא נוסכת. עיצוב הבמה והתלבושות הכה מוקפדות מצד אחד, ויצירתיות מהצד של הדמויות הסוריאליסטיות, של רוני ווילוז'ני - מעולה.

     

    לסיכום: הצגה כה איכותית ומרשימה, בנושא כה יחודי (החיים במחנה ריכוז תרתי משמע) שמעטים נגעו בו בצורה כה ישירה, שחשוב ורצוי להציגה לפני תלמידי תיכון, שוודאי יעכלו את המסר ביתר קלות מההצגה, מאשר מקריאת הספר של דויד גרוסמן הנכלל במסגרת לימודי התיכון.

     

    שאפו לתיאטרון הספריה, המעלה רק מחזות-איכות עם מיטב בוגרי "בית צבי" מכל השנים.

    בצילומי יח"צ נראים למעלה: מיכאל כורש, מעין קילצ'בסקי, יגאל זקס וחן נוכר.

                                למטה:  יגאל זקס ואורי שילה.

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל