כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אודליה צדוק יודעת

    יש לי הרבה מה להגיד.
    לספר, לשתף, להתייעץ, לרגש.
    להעלות על שפתייכם גם חיוך או קצת צחוק.
    יש לי הרבה מה להגיד,
    וזה אפילו יכול להיות נעים ונכון.
    יש לי אולי קצת מה להגיד
    אבל זה ייאמר מכל הלב בשיא האמת.

    אבל האמת,
    שאני פוחדת,
    פוחדת לכתוב בלוג ולהרגיש עירומה,
    חשופה מול כל-כך הרבה אנשים.
    קצת זרים, וירטואליים, אולי קרים.

    גם פוחדת...
    שלא יישאר לי מה לספר לחברות,
    השיחות הקטנות, הדקות המעטות שיש לנו יחד, גם הן ייעלמו.

    אבל הכי פוחדת,
    להיות מכורה,
    מחוברת למקלדת, מזריקה טוקבקים.
    שלא לומר מסניפה כוכבים.
    ומספרת למסך, במקום לברק של עיינים.


    'מישהו ימות בסוף' תיאטרון תמונע - תיאטרון במיטבו!

    0 תגובות   יום רביעי, 16/4/14, 14:17

    ''

    בימים שכל אחד רוצה להשיג עוד משהו, עוד הצלחה, לעיתים אנחנו נבלעים בתוך המרוץ הבילתי פוסק הזה.

    תיאטרון תמונע מעלה את ההצגה 'משהו ימות בסוף' מאת מאור זגורי והשחקנים - בראשם (בהצגה שאני הייתי): נלי תגר ויפית אסולין ששלטו ביד רמה על הבמה, יחד עם תומר גלרון, דניאל סבג המעולה! ומני פלורנטין הנוגע.

    שישה דמויות, שלושה זוגות של קרובים שכל אחד רוצה להשיג עוד משהו בחיו. מתבגרת שמותירה לעצמה רק 3 ימים עד לנשיקה הראשונה שלה, אחותה החשפנית שרוצה לצאת מכבלי העיסוק שלה בעודה בהריון. אח רוצה להוציא/להציל את אחיו המפגר מהמוסד וגם להציל את עתידה של החשפנית, אחיו המפגר שמשתוקק רק לגעת בבחורה, וזוג אוהבים קשיי יום - היא - רוצה לצאת מכבלי הבית בו היא מטפלת באביה החולה וגוערת בבן זוגה (מני פלורנטין) לשאוף ליותר, להציע לה נישואין ולהציל גם אותה.

    המטרות שכל אחד מציב לעצמו אינן בילתי מושגות, אך המרדף פה, הוא זה שמכשיל את הדמויות, הרדיפה מבלי להביט לצדדים, הלחץ המסמא את עיניהם הוא זה שפוגע שהן, הן פוגעים בעצמם בלי משים. ונותנים לנו שעה וחצי סוחפות לצפות במרדף הלחוץ הזה.

    ''

    נלי תגר בדמות המתבגרת הצינית וסרקסטית - נוגעת ללב עם חוש ההומור שלה, גם יפית אסולין (הכלואה בביתה) ומני פלורנטין משחקים זוג נוגע, כמו להביט בכל זוגיות קצת פנימה, לרדוף ולרדוף מבלי לשים לב לאהבה שמתבזבזת נוכח המרדף. מפליא לעשות דניאל סבג בדמות הנער המפגר שעם כל כך מעט טקסט, המון מימיקה ותנועות גוף מצליח להעביר לקהל כל כך הרבה.

    כמו להביט בסרט 'מישהו ימות בסוף' מצליחים ליצור שעה וחצי מהפנטות. כל שש הדמויות לא יורדות מהבמה, ונעות על אותו המרחב, כל פעם מול דיאלוג/מונולוג של דמויות משתנות.

    אחת ההצגות הטובות שראינו השנה!

    מאת ובבימוי: מאור זגורי

    ייעוץ דרמטורגי: אינה אייזנברג

    עיצוב תפאורה ותלבושות: שני טור

    עיצוב פסקול וכוריאוגרפיה: מירי לזר

    עיצוב תאורה: מאיר אלון

    ע. במאי : מוריה בן אבות

    שחקנים יוצרים : יפית אסולין, תומר גלרון/ יואב דונט, דניאל סבג, ורד פלדמן/פרומצ'נקו, מני פלורנטין/ערן פרץ, נלי תגר/לאה גלפנשטיין

    ניהול הצגה: מאי רש

     

    הצגות הבאות - לא לפספס!

    16/04/2014 רביעי 20:00

    12/05/2014 שני 20:00

    13/05/2014 שלישי 20:00

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אודליה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין