כותרות TheMarker >
    ';

    הגיהנום הוא הזולת - בעיקר ביקורות סרטים

    הגיגים - מחשבות תוהות ותועות, לפעמים טועות...

    בתמונה - מנהטן דרום

    איפה המוטיבציה?

    3 תגובות   יום שלישי, 24/6/14, 19:37

    ''

    מאז הגיוס שלי כבר עברו חצי חיים. אני כבר מתחילה לשכוח דברים מפאת גילי המתקדם. אבל את מה שהיה בשירות הצבאי שלי אני עוד קצת זוכרת. הסרט הנהדר הזה של טליה לביא מזכיר נשכחות. קל לצאת בהצהרות עד כמה השירות הצבאי של רבים מאיתנו הוא בזבוז זמן גמור של שנותינו היפות, של הזמן בו השכל שלנו עוד מתפקד ומה שלמדנו בתיכון עוד יושב טרי במח, מחכה שנממש את עצמנו בצורה מיטבית. 

     

    אין ספק שצריך צבא הגנה לישראל ושכולם צריכים להתגייס, גברים ונשים, דתיים וחילוניים, חולים ובריאים. יש אנשים שמצליחים להפיק תועלת רבה מהשירות הצבאי שלהם, מהצבא או בשעות הפנאי, אחרים רק מחכים שהסיוט הזה ייגמר. 

    הלוואי שצה"ל ישתמש במשאביו היקרים, הבנות הלא סתומות, לתפקידים אחרים מלבד הכנת קפה, אבל כנראה שזה לא יקרה גם בזמן שהבנות של בנות כיתתי יתגייסו. 

     

    במרכזו של הסרט הנ"ל בנות המשרתות בשלישות בשיזפון. יש מעליהן קצינת שלישות ומעליה המב"ס, יובל סגל. 

    החיילת זוהר, דאנה איבגי בתפקיד הראשי ולצידה נלי תגר הלא מוכרת. 

    להגיע לבסיס זה סיוט, להידחס בין כל החיילים בתור בתחנה המרכזית בבאר שבע, לתפוס מקום ישיבה באוטובוס. ואז להתחיל שבוע שלם בבסיס. מראשון בבוקר עד חמישי אחר הצהריים. להתמקצע בשולה מוקשים, סוליטייר ופריסייל, לכתוב מכתבים. בצבא אפשר להדפיס חופשי, אפשר לשלוח בחינם מכתבים מבסיס אחד לשני. חצי שירות היה לי חבר ששירת בבסיס אחר, עשרות מכתבים הוא קיבל בזכות שעות הפנאי הרבות שעמדו לרשותי. 

     

    לתייק, לענות לטלפונים, לקבוע פגישות, לגרוס, להכין קפה, להגיש אותו בידיעה שבוחנים לך את התחת, להתעלם מהגירבוצים התכופים. לא לקנות כל יום בורקס ובמבה בשקם. זה נשמע הרבה אבל זה משאיר המון זמן פנוי. לשוחח, לשחק במחשב, לכתוב, לעשות שטויות. 

     

    בשעות היום הן יושבות בחדר אחד, חמש בנות, שתיים מהן שרות בשני קולות שירים עבריים, כדי להעביר את זמנן בנעימים, יחסית. בערב הן מתקלחות במקלחות משותפת בלי פרטיות. בלילה הן ישנות בחדר אחד, במיטות קומותיים צבאיות עם המצעים שלהן מהבית.

     

    זו לא טירונות, זה השירות הצבאי שלהן. אנחנו ישנו שלוש בחדר, בלי מיטות קומותיים ועם מקלחות סבירות. טוב, חיל האוויר, זה סיפור אחר. השירות שלהן הוא אולי לא הכי כיפי, אבל כל אחת לוקחת אותו בצורה אחרת. זוהר גדלה בקיבוץ ושם היה גרוע יותר. דפי מפונקת ממנה. היא מתה לעוף משם. היא תעשה הכל כדי לצאת משם ויפה שעה אחת קודם. היא תדרוך על גופות ותהרוג את מי שצריך בשביל לא לבלות בשיזפון יום אחד נוסף. כל-כך הזדהיתי עם הדמות הזו. גם אני כמוה הייתי מוכנה לצאת לקצונה בשביל לעזוב את המפקד שלי. לשמחתי, לי זה לא הצליח, בניגוד אליה וסיימתי את הפרק הזה בחיי אחרי שנה ועשרה חודשים. 

     

    אתם חייבים לראות את הסרט הזה, הוא עולה ביום חמישי הקרוב בבתי הקולנוע. אפילו אם אתם לא הולכים לקולנוע או לסרטים ישראליים, לכו לסרט הזה. הוא מצחיק ועצוב ואמיתי.

     

    בנות בצה"ל. בשביל מה זה טוב בכלל?


    צריך לצפות אחריו ב'בנות' משנות השמונים ולהשוות. 

     

    אפשר פופקורן. סקס אין בדיוק, עירום גם לא.

     

    למי שתוהה איך דאנה הספיקה להצטלם לסרט, כי היא רק עכשיו ילדה ועובדת על אלבום וזה, הסרט צולם לפני זמן מה, אולי 2011. 

    העשרה

    'חיילת בודדה' - סרט הגמר של טליה לביא בהשתתפות דאנה איבגי.

    שיבולת בקפה - סרט קצר של טליה לביא

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/6/14 00:20:
      אוקיי, נתפשר על סקס ללא חדירה ולא בהסכמה הדדית ועל עירום חלקי ולא על מנת לעורר מינית.
        26/6/14 19:46:
      עשית חשק מיכל, אך שמעתי ממקורות אחרים שהסרט מכיל לא מעט מין ועירום למרות מה שכתבת..
        25/6/14 01:24:
      *

      ארכיון

      פרופיל

      מיכל-:
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין