כותרות TheMarker >
    ';

    אודליה צדוק יודעת

    יש לי הרבה מה להגיד.
    לספר, לשתף, להתייעץ, לרגש.
    להעלות על שפתייכם גם חיוך או קצת צחוק.
    יש לי הרבה מה להגיד,
    וזה אפילו יכול להיות נעים ונכון.
    יש לי אולי קצת מה להגיד
    אבל זה ייאמר מכל הלב בשיא האמת.

    אבל האמת,
    שאני פוחדת,
    פוחדת לכתוב בלוג ולהרגיש עירומה,
    חשופה מול כל-כך הרבה אנשים.
    קצת זרים, וירטואליים, אולי קרים.

    גם פוחדת...
    שלא יישאר לי מה לספר לחברות,
    השיחות הקטנות, הדקות המעטות שיש לנו יחד, גם הן ייעלמו.

    אבל הכי פוחדת,
    להיות מכורה,
    מחוברת למקלדת, מזריקה טוקבקים.
    שלא לומר מסניפה כוכבים.
    ומספרת למסך, במקום לברק של עיינים.


    מסעדת חוף עם אוכל טוב - nika beach

    1 תגובות   יום שני, 7/7/14, 14:35

    http://cafe.themarker.com/image/3118745/

    כאוהבת וים ואוהבת אוכל טוב, אני פשוט לא מסוגלת לשבת במסעדות על החוף. תמיד התפריט יהיה שילוב של פלטות מטוגנים, מנות שמכינים בלי הרבה השקעה ושלא נדבר על אוירת החפיפניקיות ששוררת במסעדות הנ"ל.

    ואז הגיע לאוזניי הבשורה - בחוף הקשתות בהרצליה נפתחה השנה מסעדה 'ניקה' שעושה כבוד למסעדות החוף בארץ, האוכל פשוט וטעים עם טאץ' יווני, חומרי הגלם טובים יותר משאר מסעדות החוף, והאוירה שלווה יותר.

    לרגל בואו של הקיץ, לקחתי את שירלי לאחר הצהריים מאוחר, של ים, שקיעה, אוכל שעושה טוב ואוירה שעושה חשק לחזור. התיישבנו עם הפנים לים, התכבדנו בנוף המרגיע לזה לסוף היום. 'ניקה ביץ' כבדה אותנו באוירה קסומה, מוזיקת רוק שלווה, ולקוחות רבים שמלאו את המסעדה, אך עם זאת ברוגע ושקט שלא נראה במסעדות החוף האחרות.

    http://cafe.themarker.com/image/3118751/

    התחלנו את הערב עם פלאפל כרובית עם פרמז'ן נהדר שהוגש על מצע קרם פרש - אני הגדלתי ועשיתי (וממליצה!), ביקשתי עם המנה גם תוספת צזיקי הבית של 'ניקה ביץ'. זו מנה שכיף לאכול, לא שומנית מידי, נעשית במקום, פשוטה ונהדרת. אליה הצטרפה לדואט טעמים. גם פה המנה נחנה בחוסר שומניות, שהיווה נוחות פשוט לאחוז בקובה, לטבול בטחינה/ברוטב העגבניות ולנגוס! הקובה היה פריך במידה שלא שורטת את החך כמו מנות קובה רבות. הכל הולך נהדר עם שקיעה. עם שלישיית סיגרים עבודת יד, תוצרת ניקה, עשתה לנו טוב על החך. הסיגרים ארוכים מאוד וניחן שהינם עבודת יד, השר בו זכה לטיבול מעט מזרחי, כמעט כמו הקובה עם נגיעת קינמון מורגשת.

    http://cafe.themarker.com/image/3118752/

    להרוות צמאוננו ועם השקיעה התבקש קוקטייל מעודן. לקחנו פעמיים מוחיטו אסאי. שהוגש בכוס גבוהה, המון לימון, שנקודת וודקה אסאי שעדנה טעמים חמוצים והוסיפה מתיקות. מושלם! פרגית סופלקי הוגשה על שולחננו על מצע לאפה, יחד עם טחינה (אפשר גם צזיקי) ועגבנייה צלויה. הפרגית היתה מעט כרוכה, אך מעולה, הורגש שהמרינדה בה הושרתה היתה טובה, והפרגית הספיקה לספוג אותה טוב ולהוריש חלק ללאפה תחתיה - שדרשה ביס סופג טעמים.

    http://cafe.themarker.com/image/3118753/

    סיימנו את שלב המלוחים עם סלט תאילנדי עם אטריות אורז ארוכות וקרות, לצד ירקות מוקפצים (קרים) ופרגית צלויה. אפשר היה להנגיש את המנה יותר, לחסוך ברוטב ששחה בה ולשבור את אטריות האורז המסבכות לפני הבישול. אך גם פה ניחן היה שהפרגית קיבלה יחס טוב. כשדגנו אותה עם מזלג היא היתה ממש מעולה, ספגה טעמים אסייתים כהלכה, היתה חתוכה בדיוק בגודל הנכון והייותה נשנוש סופי לשלב המלוחים.

    המוזיקה סביב היתה נהדרת, האוירה שקטה למרות שגם בשעה 21:30 בערב 'ניקה' היתה מלאה והגיעו אליה עוד ועוד לקוחות. פשוט היה קשה לעזוב את 'ניקה' - השלווה, הנוף, האוירה הרגועה, אוכל טוב, ומוזיקה נהדרת! פשוט עושים כבוד למסעדות החוף!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/7/14 13:28:

      אני לא בטוח שהבנתי נכון מכיוון ראיתי עוד ביקורת של בלוגרית מהקפה ועוד בלוגר.
      "ואז הגיע לאוזניי הבשורה" או שהוזמנת כבלוגרית לאכול במקום?

      ארכיון

      פרופיל

      אודליה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין