כותרות TheMarker >
    ';

    אודליה צדוק יודעת

    יש לי הרבה מה להגיד.
    לספר, לשתף, להתייעץ, לרגש.
    להעלות על שפתייכם גם חיוך או קצת צחוק.
    יש לי הרבה מה להגיד,
    וזה אפילו יכול להיות נעים ונכון.
    יש לי אולי קצת מה להגיד
    אבל זה ייאמר מכל הלב בשיא האמת.

    אבל האמת,
    שאני פוחדת,
    פוחדת לכתוב בלוג ולהרגיש עירומה,
    חשופה מול כל-כך הרבה אנשים.
    קצת זרים, וירטואליים, אולי קרים.

    גם פוחדת...
    שלא יישאר לי מה לספר לחברות,
    השיחות הקטנות, הדקות המעטות שיש לנו יחד, גם הן ייעלמו.

    אבל הכי פוחדת,
    להיות מכורה,
    מחוברת למקלדת, מזריקה טוקבקים.
    שלא לומר מסניפה כוכבים.
    ומספרת למסך, במקום לברק של עיינים.


    רפאלו -איטליה מעולם לא היתה קרובה וטעימה כל כך!

    0 תגובות   יום חמישי, 24/7/14, 14:31

    את מסעדת 'רפאלו' האהובה שלי, ביקרתי בפעם האחרונה לפני שנה וחצי. אני מודה, לתל אביבית שכמוני לא יצא לי לבקר בה, אך היא תמיד זכתה ממני למחמאות. בעיניי היא האיטלקית הכי טובה בארץ. נכון - היא מצריכה נסיעה לחיפה, או לגרסתה הכשרה בקריית ביאליק. אבל כל ביס שווה את ההגעה.

    בימים כאלה, הייתי חייבת חופשה קטנה מאזור המרכז, ידעתי שהתרופה הטובה ביותר שלי תהייה 'רפאלו' חיפה. קפיצה קטנה לחו"ל, בגרסה המקומית והקולנרית. למסע הטעמים הזה לקחתי איתי את אורן. הייתי צריכה למנף את הרומנטיקה של 'רפאלו' בלילות וגם את החך של אורן שבדיוק חזר מביקור ארוך באיטליה. 

    כבר בכניסה ל'רפאלו' מבינים שמדובר במקום מסוג שונה. את הנחיתה הרכה לעולם האיטלקי מנווטת המארחת של 'רפאלו' שמציעה לכל הלקוחות קוקטיל פירותי לפתיחה. אני ואורן הבנו שאנחנו בידיים טובות. פס ייצור הפסטה הטרייה שממוקם לרוחב הכניסה למתחם הישיבה, ביסס לנו את הנחיתה.

    http://cafe.themarker.com/image/3124351/

    התיישבנו בצמוד לחלון, מדהים כמה חיפה יכולה להראות רומנטית בלילה... המסעדה היתה מלאה כמעט עד אפס מקום. לא רק אני חושבת שמוצלח פה. נסטיה המלצרית הכה מדהימה שלנו המליצה לנו לפתוח במנת פטריות פורטבלו בקרם שמנת עם כמהין ופרמז'ן. לכאורה זו נשמעת מנה פשוטה. הרי כולנו מכירים את השילוב של פטריות עם שמנת ופרמז'ן. אבל ב'רפאלו' מדובר על 5 רמות מעל כל מה שאתם מכירים. הפטריות היו עסיסיות ובשרניות, לא צרובות מידי, קרם הכמהין היה עדין וממכר עם עקצוץ פרמז'ני מדויק, מסוג הרטבים שאפשר בקלות להיות מכור אליו, לא נמאס בחך, פשוט מעולה. 

    http://cafe.themarker.com/image/3124355/

    אני עוד לא שאלתי את אורן מה הוא חושב על הפטריות. חיכיתי שיגיעו הפיצות והפסטות שמיוצרות ב'רפאלו', שיספוג טעמים וישווה מול איטליה. חומרי גלם האיטלקיים והיד של 'רפאלו' ידברו בשם עצמם. ואז - עלתה ובאה הפיצה. אנחנו בחרנו בחשש רב את פיצה לבנה. אני - שמכורה לרוטב עגבניות בכל סוגיו, בחרתי את הפיצה בלב כבד, בחשש שתחסר לי אוויריריות והחמיצות, שלא לדבר על ססגוניות.

    קיבלנו את הפיצה - ראשית, היא אכן היתה יפה, עשירה וססגונית ובטעמה - עוד הרבה יותר טעימה מהמראה. הבצק היה קריספי והחזיק את התוספות בכבוד רב מבלי לקרוס. הבסיס היה טעים (גם ללא תוספות), חומרי הגלם האיטלקים נתנו את אותתם. בכל ביס. פיצת שלוש הגבינות ופסטו, היתה עם מוצרלה, גבינת עיזים ופטה, עם עלי רוקט טריים. הורגש שהפסטו הוכן במקום, טעם הבזיליקום הטרי מאוד נתן למנה אופי רענן, עם טעם פתוח יותר בזכות הטריות הנהדרת (לכן לא חסרו לי העגבניות). הגבינות היו נהדרות! ביקשתי לבדוק מהיכן  הן - וכמובן שהינן מיובאות מאיטליה. לא שכחתי ופניתי לאורן לשאול אם טעים, ענה: "מדהים!", שאלתי: "יותר מאיטליה?", ענה: "הרבה יותר! אומנם אכלתי מלא פיצות, אבל לא כאלו!". ידעתי שאורן יהנה, אך הקלף החזק השארתי לעיקרית...

    http://cafe.themarker.com/image/3124352/

    מבחינתי מנת הדגל של 'רפאלו', היא אחת המנות הטובות בארץ. חיכיתי שאורן יטעם אותה. 'פפרדלה סלמון' שילוב של סטייק סלמון נכבד בגודלו על מצע פפרדלה תרד ירוקה עם רוטב שמנת ויין לבן, עם אפונה, אספרגוס, ברוקולי. שוב - גם כאן לכאורה, הכל נשמע פשוט. לא מנה מסובכת. אבל מנה מכובדת גם בגודל נתח הדג, טריותו ואיכותו, גם הפסטה כל כך טובה. שילוב הירקות בה נותן אופי רענן אך מדויק מול השמנתיות של הרוטב. הכל מדויק ב'רפאלו' וזו מנה שכנראה האיטלקים צריכים ללמוד מ'רפאלו'. הכל מתרכז במנה אחת טובה!

    http://cafe.themarker.com/image/3124360/

    אורן כמובן היה בעננים. רציתי לחשוב שזה בזכותי, אבל זה הטעמים האוירה המנצחת של 'רפאלו'. המלצרים היו שירותיים ומקסימים. נותר לנו רק להגיע לקינוח מופתי. הלכנו על קלאסי מול חדשני. טרמיסו מול קנולי בקרם מסקרפונה עם פירות יער. הקנולי היו קריספיים ומבחוץ, קרם המסקרפונה היה עשיר וטעים, אפילו אגוזי הפקאן בקצהו היו מיותרים בעיניי. כי כשהקרם טוב כשלעצמו , עם רוטב פירות יער טוב, פשוט לא צריך יותר. אורן הסתער על הטרמיסו. המראה הקרמי שלי דיי תעתע, שטמנו כפיות עמוק בטרמיסו גילינו כמות נכבדה בישקוטים באמרטו ואספרסו.

    אורן הצהיר שזה פשוט היה הסיום המושלם. ארוחה טובה (מאוד) מסתיימת בקינוח טוב!

    אני תמיד ידעתי ש'רפאלו' אלופים!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אודליה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין