כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    אדיסון

    0 תגובות   יום רביעי, 20/8/14, 14:46

    עליס בליטנטל

     

    ''

    אדיסון

    בתיאטרון אורנה פורת

     

    לא אגדה עם פיות אלא הצגה דרמטית המרגשת ילדים כמבוגרים היא "אדיסון" בתיאטרון אורנה פורת. על עצם גילוי והמצאת החשמל ששינתה את פני האנושות כמו נועזותו של פרומיתיאוס שהביא את האש מהאלים לבני האדם.

     

    הילד תומס אלווה אדיסון (1847-1931) שהפך בהמשך לממציא הגדול במאה ה19, היה ילד מוזר, שאהב לערוך ניסויים, אף אם סיכנו את בני כיתתו. יחס בני כיתתו אליו כמו גם יחס המורים, גרם לו להמעיט בביקור בבית הספר, ואת השכלתו רכש בעיקר מאמו בבית. עובדת היחס אליו בגלל מוזרותו, בלטה מאד לעיני חן בת העשר, שהתרשמה שנושא היחס לאחר ולשונה הוא הרעיון המרכזי בהצגה.

     

    המחזאית צביה הוברמן והבימאי הצעיר רועי שגב יצרו דרמה סוחפת, מהסיפור האמיתי על הולדת האור, שאדיסון הביא לאנושות. הכל קרה כשאדיסון, הילד שכה אהב לעסוק בניסויים מדעיים בביתו ובבית הספר, זכה בשל כך במטחי זעם של אביו (אייל שכטר שאף מגלם את אדיסון בבגרותו כמדען) ושל מורהו (אמנון וולף, שמגלם גם את אביה של לני). היאוש שגרם לו יחס הסביבה אליו גרם לו לדיכאון ולרצון לעזוב את הבית. בה בעת, היחידה שהאמינה בו היתה הילדה בת כיתתו- לני, שתומס לימד אותה על מהות הברק, ממנו נוצר החשמל. ביניהם כבר ניצת החשמל. ואז,

    כשלני, במהלך הניסוי, לקחה לילד אחר את המיטריה בעת סערה, עלתה עמה על סולם, התחשמלה בגלל הברק, ונפלה ארצה - הכל השתנה.

     

    תומס בא לבקרה בבית החולים, ושמע את הרופא אומר לאביה שמצבה חמור, והיא זקוקה לניתוח. מכיוון שהליל ירד, אי אפשר היה לנתח אותה בגלל העלטה. תומס ביאושו יצא החוצה, קרע את כל דפי הניסויים שלו וכמעט פרץ בבכי. אמו האוהבת (ענת פדרשניידר) שהגיעה לשם, ביקשה ממנו לחדול, ולהרגע, כי לבטח קיימת דרך שתאפשר להאיר בה את חדר הניתוח. אז הוא נזכר בניסוי שערך בעזרת מראות ועששית, מהן הפיק אור. וכך עשה. עיצוב הבמה כמו מעבדה של זאב לוי בשילוב התאורה של אורי מורג, יצרו את האימפקט הנכון. וכך, כשהרופא כבר עמד ללכת הביתה, אמר לו תומס שיש לו דרך להפיק אור, ובעזרתו להאיר את שולחן הניתוחים. הרופא תחילה לא הבין למה הוא מתכוון, וחשב את בני משפחת אדיסון למוזרים ביותר. אך כשתומס יצר תאורה בעזרת כל המראות והעששיות – הניתוח אכן יכול היה להתבצע.

     

    זו היתה תחילת דרכו של אדיסון כאחד הממציאים הגדולים של המאה ה-19. בנוסף לנורה, הוא המציא את הפונוגרף – ממנו התפתח הגרמופון לפטיפון, מה שהיה ראשית מכשירי ההקלטה הקולית. הוא פיתח את הטלגרף, היה מראשוני ממציאי הקולנוע, ועוד למעלה מ- 1600 המצאות. אותן יצר במעבדתו יחד עם צוות עובדיו, בעיר שנקראה לימים בשמו, אדיסון.

     

    שחקני ההצגה שכמה מהם ממלאים תפקידים כפולים, עושים את מלאכתם במקצועיות ובכנות חודרת ללב. נדב לאור כאדיסון שהקסים כבר בהצגת "הכיתה המעופפת" בת' המדיטק, ועוד כשהיה סטודנט בסטודיו יורם לוינשטיין, כובש את הלב. גם בני כיתתו: עמית אפשטיין הכה מוכשר ואלעד אטרקצ'י, כמו גם האם – ענת פדרשניידר, הילדה לני - הילה מצקר-הלוי, אמנון וולף מ"גשר" כמורה ואביה של לני, ואייל שכטר בעל הנוכחות כאביו של תומס וכתומס כמדען מבוגר – כולם בעלי זכויות להצלחת ההצגה הכה מקסימה.

     

    הצגה שמחצינה עד כמה תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער אכן עומד בראש הפירמידה של תיאטרוני הילדים בארץ ומפעלה זה של אורנה פורת ינציח אותה לעד כאבן דרך בתולדות התיאטרון הישראלי, תוך חינוך הילדים דרכו, וחניכתם לצופי תיאטרון בגיל מבוגר.

     

    מזון רוחני מעולה בטעם של עוד.

    בצילומי כפיר בולוטין נראים למעלה: עמית, נדב ואלעד. ולמטה: נדב, אמנון וולף, אלעד, עמית והילה.

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל