כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    משהו קוסמי

    0 תגובות   יום רביעי, 10/9/14, 16:34

    עליס בליטנטל

     

    ''

    משהו קוסמי

    בתיאטרון הספריה

     

    רגעים גורליים בחיים, בהם אדם יכול לקבוע בבחירה אישית מה יהיה גורלו בהמשך – הם דווקא הבלתי צפויים. רגעים כאלה, המציגים את הברירות השונות עם סופים שונים מעלה תיאטרון הספריה בבימויה של שרה פון שוורצה.

     

    כמו בסרט "דלתות מסתובבות”, כך במחזה "משהו קוסמי" מעלה המחזאי ניק פיין סצינות שונות בהתפתחותן, עם אותו טקסט. כך הוא ממחיש את הרעיון המרכזי. לעזרתה של הבימאית, המחזאית והשחקנית המוערכת שרה פון שוורצה, עומדים צמד שחקנים מקסים, שגם נשואים בחייהם הפרטיים. אילנית גרשון-וייס וטל וייס, שניהם יפים ומצודדים, בעלי כשרון משחק רבגוני ועמוק, היא, יעלת החן - בוגרת ניסן נתיב, ונסיון בהצגות בהבימה, הקאמרי, אורנה פורת ועוד, והוא- בוגר בית צבי, שכבר בהיותו סטודנט צד את עיני ביכולות הדרמטיות הקלאסיות שלו. אותן המחיש ב”עקומים" בת' הספריה, ובקאמרי בין היתר בריצ'רד השני, ריצ'רד השלישי ו- סיראנו דה ברז'ראק, שהיוו את גולת הכותרת של הקאמרי בשנה האחרונה, וכן בלט בת' באר שבע ועוד.

     

    המחזה מתחיל עם הכרות מקרית בין פיסיקאית לכוורן המוצגת בכמה אופציות:1. דחיה מוחלטת 2. אולי אפשר. ו-3. התלקחות אהבה. והכל עם אותו הטקסט. בהמשך, הזוג שהופך לצמד אוהבים, עובר עליות וירידות ביחסים. את אלה מדגימים הג'ינג'ית הסוערת והגבר יפה התואר (כמו שמגדירים באנגלית: Tall, dark and handsome) חילופי רגשות, במצבים שונים בתכלית, מסוערים ועד רומנטיים ורגישים – כולם עם אותו טקסט, כשההבדל הקטן הוא בהחלטה אליה הגיעו, והיא שקובעת את ההמשך.

     

    התפתחויות שונות כל כך, שמעבירות את צופה על כל סקאלת הרגשות מהקצה לקצה, הן מתן הזדמנות לחוות את מלוא יכולתם וכשרונם של שני צעירים אלה. השיא הוא בידיעה שהבחורה מקבלת את תוצאת הבדיקה שלה בה נקבע שיש לה סרטן במוח. נושא שמעצים את השיאים הרגשיים אליהם לוקח אותנו המחזה. איך ייגמר המחזה ומה יהיה בסוף? כמה תשובות ניתנות לקהל.

     

    תרגומו העדכני והקולח של עידו ריקלין מקרב עוד יותר מכל את הנושא ללב הצופה. את התלבושות הנאות עיצב אבי שכווי וכן גם את הבמה, שעליה כעין מיטה עגולה מרופדת, כאשר על שני קירות הרקע מוקרנים צילומי חלל וצילומי נוף אורבני לילי מרהיבים שעיצב איתמר לוריא , המרחיבים את תחושת האין-סוף לצופים, בתחושת רחיפה, בדומה לטייסי חללית שבידם ההחלטה לאן לכוון את מסלולה (ומסלול חייהם של הגיבורים בחייהם).

     

    המוסיקה המקורית נכתבה ע"י ברק אוליאר, את התאורה היפה עיצב אורי מורג, ואת הדרכת הטקס – השחקן המוערך גיא אלון.

     

    הצגה מורכבת ששני שחקנים משובחים ביותר מעלים אותה כמו חיו את כל הקטעים בעצמם. הבימאית שרה פון שוורצה קראה את הטקסט של המחזה וניצת בה הזיק להציגו, בגלל היכרות של נפש קרובה לה המתמודדת עם בעיה כזו. והצמד שראה את ההצגה המצליחה בלונדון, התאהב בו ודאג להביאו לארץ. יוזמה מקורית ויצירתית ביותר. ושואלת הבימאית בתכניית ההצגה: האם אנו אוסף אטומים חסרי אפשרות בחירה משמעותית הנעים בחלל? האם יש באמת אין ספור אפשרויות או שהכל ידוע מראש? ועל כך אמרו חכמינו "הגורל נקבע מראש והרשות נתונה". בהצלחה להצגה שתעלה עד ה-20.9 בתיאטרון הספריה בר"ג.

     בצילום של יוסי צבקר נראים אילנית גרשון וייס  וטל וייס.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל