כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    lean on me

    ראיתי פעם סרט שנקרא lean on me. הסרט היה מקומם למדי, אך את הכותרת אני לוקחת איתי לכל מקום.
    הבלוג הזה הוא מעין ראי לנפש. קופסת תכשיטים שניתן להניח בתוכה מחשבות ורגשות המבקשים להם דרך החוצה, מחפשים אפשרות למצוא להם פה וצורה, ואינם יודעים איזו עין תשזוף אותם, ומתי, ואי מי, יגיב להם אם בכלל. הכתיבה מקלה מאד, מסייעת להרגיש ומסייעת לחשוב. הידיעה שאי מי עשוי לראות את הדברים יש בה מן ההצצה למקום אסור, מן המשחק בין הראוי והלא ראוי הדרים בכפיפה אחת. . .

    0

    מחיאות כפיים למרדכי רכטמן, "מוצארט המילה האחרונה", קונצרט פתיחת העונה בקלאסיקה במימד אישי

    0 תגובות   יום שלישי, 18/11/14, 20:09

    יש הפתעות בחיים. יש קונצרטים שאתה בא, שומע, מתרגש (יותר / פחות) והולך הביתה. ויש לעומת זאת קונצרטים שאתה יוצא מלא עד האוזניים בצלילים, בהנאה, בהתרגשות, ולעיתים אפילו בקנאה / הערצה/ אני ממש מתקשה למצוא את המילה שתתאים לי. מושא ההתפעמות הוא מרדכי רכטמן.  אמן הבסון מרדכי רכטמן. מוסיקאי מחונן, בן 89- שמונים ותשע-   מנצח, מעבד, מסביר אדם מדהים. 

    chapeau לאסתרית בלצן שהקדישה לו קונצרט שלם שבו הוא ניצח, נוגנו  העיבודים הקסומים  שלו לבסון, והוא  הקדיש לנו שלוש וחצי שעות מזמנו באופן מרשים ומרתק. 

    הקונצרט הוקדש  ברובו למוצרט (לא, הוא לא הגיע לגיל 89, אפילו לא לגיל 40..) קונצ'רטו לפסנתר מס 27 . מוצרט הוא מוצרט. אתה מזהה אותו, את המאפיינים המאד ברורים שלו, נעים לאוזן, מחייך ללב. יופי. אסתרית כהרגלה פורטת על הפסנתר נפלא , ולאחר מכן מרימה את מסך הצלילים ומכניסה אותנו לסיפור ההסטורי. לשתיקתו של מוצרט, לחייו הקשים, למהלך הקריירה שהזכיר לי את הפתגם הרומי   SIC TRANSIT GLORIA MUNDI   כך חולפת לה תהילת העולם. ואיך עולמו העגום של מוצרט  משתקף ביצירותיו. אסתרית טבעה בקונצרט  מטבע לשוני חדש, לפחות בשבילי, קישוטים עצובים.... והיא הדגימה אותם, ואכן היו אלה קישוטים עגמומיים,  נעימים לאוזן ומכמירי לב . אין ספק, אסתרית יודעת להנגיש מוסיקה. אתה מקשיב, והדברים נכנסים ישר לתוך הנשמה. אגב כאשר הקשבנו לפרק הרביעי של סימפוניה מס' 41, הצביעה אסתרית באצבעותיה על חמשת הנושאים של הפוגה, ואיפשרה לנו האזנה יותר מדוייקת, ובשל כך גם יותר מהנה. "גן הילדים" שהתעורר מתוך התזמורת היה  יפהפה.  החלק השני היה (מבחינתי) הסוכרייה האמיתית. היו כאן קטעים מופלאים לכלי נשיפה  קונצרטו לפסנתר מס 22 (ק. 482)  פרק ב' , קסום, סרנדה מס 12 בדו מינור ק. 388 לשמיניית נשפנים  שביצועה היה נפלא   https://www.youtube.com/watch?v=Ik8E39ASrZ8    

    רביעיית בסון שהיתה עיבוד נפלא מרביעיית אבוב ק.370 פרק א

      https://www.youtube.com/watch?v=_3TyOjeC-Cg   

    ופינה מפתיעה ומענגת של באך: פוגה לעוגב  ובאדינרי לחליל ולתזמורת , שניהם בעיבוד לחמישיית כלי נשיפה  מה שלצערי לא מצאתי ביו טיוב.....

    https://www.youtube.com/watch?v=qNhYVQM6TsM

    https://www.youtube.com/watch?v=PhRa3REdozw       

    https://www.youtube.com/watch?v=pVadl4ocX0M

    כאן היתה ההפתעה הנהדרת. עיבודים מקוריים ויפהפיים למנגינות מוכרות, ביצוע כל כך יפה ומיוחד שהנשימה נעתקת. 

    הפאוזה של "יורה יקר"  https://www.youtube.com/watch?v=umw-8J-O14o   שבה שר האולם כולו את מוצרט היתה רעיון מקורי. 

    התזמורת הקאמרית הישראלית היתה מצויינת. קודם כל אני חייבת לציין שהיתה בה קשת גילאית מרשימה  מאד מנגנים בוגרים ומנוסים ועד נגנים צעירים מאד, גם גברים וגם נשים, תענוג לראות, תענוג לשמוע. הרכבי הנשפנים היו מעולים, העובדה שנתנו את הבמה בקונצרט הזה לכלי שהוא ממש לא כלי העומד בחזית, אלא כלי נשיפה מעץ, נחבא בשורה השלישית, ובקושי רואים אם בכלל את העיגול הלבן  שיש לו בקצהו, זאת להבדיל מן הברק הנוצץ של כלי הנשיפה ממתכת  שהתאורה "מוציאה אותם" החוצה גם כשהם יושבים בשקט.  

    הקונצרט היה מהנה, מעשיר ,  מיוחד במינו. מרדכי רכטמן עשה עבודה מצויינת, בקיצורו של עניין אי אפשר היה שלא לצאת עם חיוך מאוזן לאוזן, וכל הדרך הביתה לשוב ולדבר בשבחה של כל דקה ודקה. 

    תודה!!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ש.ר.ה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין