כותרות TheMarker >
    ';

    lean on me

    ראיתי פעם סרט שנקרא lean on me. הסרט היה מקומם למדי, אך את הכותרת אני לוקחת איתי לכל מקום.
    הבלוג הזה הוא מעין ראי לנפש. קופסת תכשיטים שניתן להניח בתוכה מחשבות ורגשות המבקשים להם דרך החוצה, מחפשים אפשרות למצוא להם פה וצורה, ואינם יודעים איזו עין תשזוף אותם, ומתי, ואי מי, יגיב להם אם בכלל. הכתיבה מקלה מאד, מסייעת להרגיש ומסייעת לחשוב. הידיעה שאי מי עשוי לראות את הדברים יש בה מן ההצצה למקום אסור, מן המשחק בין הראוי והלא ראוי הדרים בכפיפה אחת. . .

    0

    תזמורת הבארוקדה , ויואלדי בפאריז, חגיגה על הסן, סרנדה.

    0 תגובות   יום שלישי, 24/2/15, 10:09

    גילוי נאות, הבת שלי מנגנת בסון  בבארוקדה. לא שזה עשה אותי חובבת של מוסיקת בארוק, ממש לא. 

    אבל אמש היתה לי חוויה בלתי רגילה במוזיאון תל אביב, במופע "חגיגה על הסן".   קונצרט בלתי צפוי, מכל זוית ראייה. מאיפה אפשר להתחיל בכלל?   זו יצירה שמעולם לא נוגנה, נשכחה אי שם, ומישהו הוציא אותה מתהום הנשייה, וכאן היא זוכה למעין "ביצוע בכורה".  המוסיקה נעימה , יפה, קטעים שקטים ונפלאים, קטעים מלאי קצב נהדרים, פשוט תענוג לאוזניים. על הקונצרט ניצח אנדרס מוסטונן.  אף פעם אינני יודעת כמה  קרדיט צריך לתת למי -  מתוך התרכובת המושמעת : תווים + מנצח.  כך או כך, זה היה ממש תענוג.  נהניתי (לא בתור אמא!! בתור מאזינה מרצון ולא מאונס!)  מכל רגע. אלו שישבו לידי, מצדדי, לפני ומאחורי גירגרו בהנאת אמת ממש. 

    בקונצרט הופיעו, לבד מן הנגנים, ארבעה אנשים, ושווה להזכיר כל אחד מהם.  

    ראשית היתה שם הברקה אדירה - אלון קליבנוב (עשיתי עליו גוגל :ראש המרכז ללימודי תרבות המערב, הוא היסטוריון צבאי המרבה לעסוק גם ביחסי הגומלין בין ההיסטוריה לבין התרבות והאמנות. )  בתחפושת הדורה של גלימה שחורה, כובע רחב תיתורת ומסכת פנים המזכירה את הקרנבל בונציה,  השתתף בקונצרט, בשילוב מופלא שבין מוסיקה לבין הרצאה, ופתח לנו חלון לעבר הרקע ההסטורי, מהות היצירה, מידע ברקע, הוא השתלב כל כך יפה בתוך הדבר הזה, כולל ג'סטות בימתיות, תענוג משעשע ומפתיע מאד. שלושת הזמרים, בעלי קולות מעולים!   לבושים בתלבושות הדורות מתקופת הבארוק, עינת ארונשטיין בשמלת זהב (תור הזהב)  אלון הררי במעין טוגה מעניינת (המידה הטובה) וגיא פלץ בגלימת תכלת (הסיין) . הם שרו, הם נעו על הבמה , הם עמדו כפסלים ברקע , בכל פעם כשאחד מהם שר, כאילו גזרו אותם מתמונות במוזיאון. מדהיםםםםםםםםם.  איזה פוזות, הבעות פנים, מבטים, לא האמנתי למראה עיני. 

    בקיצור, המופע אינו מיועד רק ליודעי ח"ן, אלא גם לאלו שלא בהכרח אוהבים מוסיקת ברוק,  לאלו שלא חברים טובים של מוסיקה קלאסית, המופע הזה היה חוויה מרתקת, מהנה, מעשירה, תענוג מכל רגע.  מתי יש עוד??

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ש.ר.ה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין