כותרות TheMarker >
    ';

    על דברים שביניהם

    על ספרות שירה ואהבה

    אני, ספרים וסופרים

    0 תגובות   יום ראשון, 5/4/15, 14:21

    למען הסר ספק איני מתיימר להיות מבקר ספרותי ומראש אני מעלה את העניין, כל כתיבה ,מאמר או ביקורת  על ספר,שיר, כתבה עיתונאית  שקראתי וארצה לכתוב עליו תהיה חפה מהשכלה בתחום,  ברוב עוונותיי לא רכשתי השכלה  היסטורית,הומנית או ספרותית לצערי. אני אחד מאלא שלמדו משהו שלא אהבו ואולי אולי יום אחד ארשה לעצמי להרחיב ידע בעניין ככה רק בשביל להרוות קצת את הנפש.

    לכן הכל בא מסקרנות אינטלקטואלית  ויכתב בשפה חפה.


    אני קורא עכשיו את "נוילנד" של אשכול נבו , וכבר בפעם ושניה אני מתפעם (הספר הראשון  היה "שלש קומות"). אודה ולא אשקר שכשמעתי עליו ועל ספריו נרתעתי כי ככה אני, לא אוהב את מה שכולם אוהבים סתם ככה, אנטי כזה למכנה המשותף. אם כולם ירכשו טלפון חכם של סמסונג אני ארכוש HTC, אם כולם ינעלו מגפי בלנסטון אני אנעל טימברלנד וכשאני  כבר נכנע למכנה המשותף זה יקרה רק  אם  שיקול משמעותי אחר נכנס למשוואה כגון מחיר זול , מבצע או שכנוע של אישתי ואל תסיקו שאני מואס במותגים נהפוך הוא, אוהב מאד מותגים אבל לא את אלא שכולם אוהבים , ולכן כששמעתי מכל הכיוונים אשכול נבו נרתעתי והנחתי לספריו.

    בתכנית הבוקר של אורלי וגיא פלטה אורלי תזכורת לספר שלש קומות  ומשהו פקע בי ואמרתי טוב נו מהדורה דיגיטלית ,30 40 שח מה יקרה? .. אם זה יהיה רדוד נניח בצד.

    וכשלקחתי את הספר לידי או לייתר דיוק את הטלפון החכם (של LG עכשיו) לא יכולתי לעצור, ואני שהנחתי לספרים באמצע או בהתחלה ישר ולעניין ואפילו  אם קניתי במהדורה רכה בסטימצקי ב 98 שח, הפעם הזאת החזקתי ולא נרגעתי עד שסיימתי אותו בפחות משבוע.

    הספר שקראתי לפניו היה של עמוס עוז " הבשורה על פי יהודה"  וזה שלפניו היה " של גרוסמן " ספר הדקדוק הפנימי" את שניהם קראתי, את של גרוסמן אהבתי פחות או ליתר דיוק סבלתי יותר אך סיימתי (בכבוד)  והניגוד הזה בין ענקי הספרות העברית הללו לבין ספרו של נבו, עשה לי,,, בעצם אני לא יודע מה עשה לי אבל לא יכולתי לאחר הקריאה שלא לעשות השוואה קטנה. ושוב אני לא מתיימר להיות כאן מבקר ספרותי  כי  באמת קטונתי.

    הכתיבה של נבו ישר כמו חץ ללב ככה בשפה  פשוטה,,,  איך אכתוב מה שהרגשתי ולא אחטא בפלצנות? אכן קשה, קשה מאד אפילו.

    ולעניין, מעולם לא קראתי כתיבה כזאת! הדמויות ניחנות בעומק ריאליסטי כאילו אתמול פגשתי אותן במעלית בדרך לזרוק זבל. ועם כל הפשטות "העמוקה" לכאורה, שנקראת  מכל כיוון ופיסקה שקראתי מצאתי את עצמי עוצר ומתפעם מהסופר הגאוני (אין מילה אחרת)  שיודע לתאר כל כך נכון את האמת הפשוטה אבל המורכבת

    מעניין אם הצלחתי להגדיר טוב את העניין.  עכשיו להבדיל מסופרים אחרים שהזכרתי כאן שדמויותיהן הספרותיות עמוקות לא פחות אך הם נוטים לעשות להם עומק יתר עד כדי כך שאתה תוהה אם מדובר  באנשים רגילים יומיומיים או בדמויות דמיוניות  באמת כאלו, אשכול נבו מצליח לעשות זאת וכובש אותי כבר פעם שניה  מומלץ!!   


     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ביקורות נוספות

      עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

      ארכיון

      פרופיל

      יוסי2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין