כותרות TheMarker >
    ';

    אודליה צדוק יודעת

    יש לי הרבה מה להגיד.
    לספר, לשתף, להתייעץ, לרגש.
    להעלות על שפתייכם גם חיוך או קצת צחוק.
    יש לי הרבה מה להגיד,
    וזה אפילו יכול להיות נעים ונכון.
    יש לי אולי קצת מה להגיד
    אבל זה ייאמר מכל הלב בשיא האמת.

    אבל האמת,
    שאני פוחדת,
    פוחדת לכתוב בלוג ולהרגיש עירומה,
    חשופה מול כל-כך הרבה אנשים.
    קצת זרים, וירטואליים, אולי קרים.

    גם פוחדת...
    שלא יישאר לי מה לספר לחברות,
    השיחות הקטנות, הדקות המעטות שיש לנו יחד, גם הן ייעלמו.

    אבל הכי פוחדת,
    להיות מכורה,
    מחוברת למקלדת, מזריקה טוקבקים.
    שלא לומר מסניפה כוכבים.
    ומספרת למסך, במקום לברק של עיינים.


    תגלית השנה בקולינריה הישראלית - אבו שדיד

    3 תגובות   יום ראשון, 16/8/15, 09:27

    יש דברים שקורים בתל אביב שצריך לתת עליהם את הדעת. לעצור שנייה ולחשוב. מבחינתי - תגלית השנה בקולינריה הישראלית ובפרט התל אביבית היא מסעדת אבו שדיד. על אבו שדיד ממונה שף דן יושע. שעבד עם מושיק במסעדת המישלן שלו באמסטרדם. דן אחראי על התפריט של אבו שדיד ומוציא כל מנה עם מעוף אדיר!!! (בקרוב בעונה החדשה של משחקי השף!!!)

     

    ''

     

    אחרי שלפני שבועיים הצליחו באבו שדיד לגרום לי להתאהב בהם (בשירות, באלכוהול ובאוכל), הגעתי השבוע לחנוך את הפריט החדש. כי ידעתי שכל מה שאני אוכל באבו שדיד אני אוהב (ואספר לחבר'ה). בימי חמישי ל'אבו שדיד' יש גם די ג'יי  שהופך את הערב לבילוי. התנענו מנועים עם לחם הבית וצלחת חריפים של דן - צ'ילי אדום וירוק, שום קונפי, שמנת-שאטה, אריסה וחזרת לימונית. אוי... כמה שאנחנו אהבנו את החזרת הלימונית הזו!!! ביקשנו אקסטרה תגבורת פשוט מעולה. והלחם - כבר אמרתי שמשובח. הלחם נאפה במאפיה מיוחדת וניתן להשיגן רק באבו שדיד. המשכנו עם SMASHING PUMPKIN קוקטיל מעולה של ג'ין, סיידר תפוחים, סירופ דלעת וליים לצד BEAT IT וודקה, סלק, מרווה, תפוזים היביסקוס וליים. שני הקוקטילים היו מעולים. אפילו קרמיים ועדינים במתיקותם. אכן משובח פה גם ברמה האלכוהולית.

     

    המשכנו עם סשימי טונה ואבטיח מוחמץ, לצד פתיח של פלפל פדרון מטוגן לצד שום אפוי, טחינת הר ברכה עם לימון פרסי (מעולה!!!) אני השתגעתי עם הטחינה. ניגבתי אותה לצד צלחת החריפים וצלוחית הסלסה-סחוג ביתי ולאבנה שהוגשה גם עם הלחם. גולת הכותרת של הראשונות היתה מנת מלון חסר בושה - מלון על הגריל, גבינת בושה, טוביקו שחור, פלפל חריף, שמן זית וטימין. לי בהתחלה היה מוזר. דנה חברתי התלהבה מהמנה. אני לקחתי עוד ביס ועוד ביס ופתאום התמכרתי. חיסלתי את המנה עד תום - אהבה מהביס השני. מלון צרוב זה לא משהו שטועמים כל יום. אבל סמכתי על דן יושע להמשיך לטעום. אחת המנות היצירתיות שנתקלתי בהן השנה!

     

    גם מנת שקדי עגל על טחינת שקדים טחונה במקום, עם צ'יפס במיה היתה נהדרת ומנת הסלמון זיקיני עם טימין ושמן כמהין היתה אויירירית ומעולה. ככה זה ב'אבו שדיד', כל המנות טובות, מעניינות ומוגשות עם שירות מעולה. אנחנו נהננו עד מעל לראש.

     

     

    אבו שדיד

    לבונטין 16 תל אביב

     

    מסעדה שהיא חוויה קולינרית!

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/8/15 08:49:
      יאיר, חבל, אני כל כך אוהבת את היד שלו!!! כל כך!!!! חבל שאתה לא מאמין! לך תטעם ותבין. רמה אחרת!
        23/8/15 14:53:
      יאיר, אני אוהב אותך :)
        21/8/15 15:40:
      קשה לקרוא אותך. רוח יחצנית קשה השתלטה עליך. זו לא ביקורת מסעדות. חבל

      ארכיון

      פרופיל

      אודליה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין