כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    כשראש העיר לא סגור על עצמו

    0 תגובות   יום שלישי, 1/9/15, 18:10

    (עצרו פה לקרוא אם לא ראיתם את הסוף של הסדרה)

     

     

    ראש עיריית יונקרס לשעבר ירה לעצמו בראש בסוף הפרק האחרון בעונה של "דרוש גיבור" וככל הנראה גם בסדרה, אין מצב שהוא חי כי ידוע הוא הדבר בציבור - אם מישהו מצמיד לעצמו אקדח לגולגולת ולוחץ על ההדק אזי רוב הסיכויים שהוא לא ייצא מזה בחיים. מהכתוב לעיל ניתן להסיק שכשגיבור מיני סדרה נפטר אזי רוב הסיכויים שלא יהיה לאותה הסדרה איזה שהוא המשך. הסיבה בגינה בחרתי לפתוח דווקא בסוף של הסדרה אמורה להיות די ברורה לצופה, הסדרה הזו שהתחילה אופטימית כמעט מהרגע הראשון נסתיימה בכדור במוח. עצם העובדה שמדובר בעלילה שמבוססת על סיפור אמיתי רק מצליחה לקשר את הקהל שצופה בבית עם המציאות של חיי הפוליטיקה היומית ביונקרס במדינת ניו יורק, ארה"ב.

     

    הסצנה שפתחה את העלילה גם סגרה אותה, איש תמוה עם שפם פלמי מערבב קצת אלכוהול עם תרופה נגד צרבת, ואז הולך להקיא בבית קברות, דקה לפני שהוא רואה את אבא שלו אשר נפטר לפני שנים מסתכל עליו ומעשן סיגריה. 

     

    שמץ האופטימיות הכי נכבד בעלילה קרה דווקא לקראת הקליימקס של המיני סדרה, גנן בית הקברות רואה את ראש העיר לשעבר ואפילו "מזהה אותך מהטלוויזיה", נדמה כאילו כל מה שניק ווסיסקו רצה לאורך כל הסדרה הוא רק שיזהו אותו, שיכבדו אותו, שיבחרו בו, כי הוא בעל השפם ובעל הכבוד, בעל החברתיות והאכפתיות, מי שהיה מועמד לקבל פרס על אכפתיות והצטיינות תוך כדי התנגדות לשורת הביקורת שמשרתת אותו במועצה. ראש העיר הכי צעיר אי פעם בתולדות המדינה. ומה הוא לא עבר במהלך המסע שלו; השמצות, שקרים, יריקה בפרצוף, זעם מצד התושבים שבחרו בו וזלזול כבד מצד הקולגות שלו.

     

    ציפיתי לסדרה קשה, מלאה עלילה נפתלת, מלאה חזון של ראש עיר שיוצא לקרב (עיינו ערך רוקי בלבואה) וכל מה שקיבלתי היה אדם שרק חולם אך לאט לאט חוזר אל הדיכאון המוכר, דיכאון בו הוא יושב עם תחתונים בחדר שינה ומפליץ או יושב על סל כביסה ומתייפח מבכי לא ברור.  ראש העיר לשעבר ווסיסקו היה איש עם רצון טוב אך אפס ביכולת ביצוע, לא הייתה לו יותר מדי כריזמה, לא הייתה לו יותר מדי פרובוקטיביות (מצרך נדרש בפוליטיקה האמריקאית) והיו חסרות לו זוג ביצים. הוא אמנם ניסה ועשה ותמך והצביע במסגרת המחויבות שלו לשופט המצטיין בעולם סאנד להעביר רפורמת דיור , דבר שעורר עליו זעם מן התושבים, אך נכשל ביכולת להילחם, כאילו כל פעם שהוא ניסה לעשות משהו מישהו סנט בו ואמר לו חלאס. 

     

    "דרוש גיבור" היא לא סדרה קלה, היא כבדה, מלאה בעלילה בה הקהל הצופה בבית לא יכול לעשות שום דבר חוץ מאשר להקשיב למה שנאמר, תוך כדי הקהל הצופה בבית יכול להרשות לעצמו לזעוק אל המסך הקטן שאלות סופר חשובות כגון: "מה זה, היריון שלישי כבר, בעלה בליינד ילך לכלא שוב", או "איך היא נשארת איתו, המטומטמת", וכל זה תוך כדי קפיצות זמן של חודשים בעלילה כל פעם קדימה, כמעט מבלי להזהיר את הקהל שאכן עבר זמן.  הסצנות השונות נעו תוך שניות ספורות בעלילת חיים אחרת לגמרי בה כאילו ללא קטיעה עריכתית רואים לרגע אחד גיבור יושב שיכור בסלון לשבריר השנייה אחר כך מניח את כף ידו על התנ"ך ונשבע.

     

    קשה לי לשים את האצבע על למה המיני סדרה הזו מצאה חן בעיני, אבל משהו בה סיקרן אותי וגרמה לי להגיד תודה שסוף סוף הייתה לי ההזדמנות לראות אשכרה משהו מעניין בטלוויזיה

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין