אף פעם לא יצא לי לקרוא ספר שלו, אבל מביקורות של אחרים קיבלתי תחושה כאילו הוא מינימום הקוונטין טרנטינו של עולם הספרות.

בעל סגנון מיוחד כזה, שאתה יכול להרגיש את טביעת האצבע שלו בכל יצירה. ומי שאוהב אותו, שבוי בקסמו.

אני מת על טרנטינו.

חבר לעבודה שלי הוא ממעריצי הארוקי. ביקשתי ממנו המלצה מאיפה להתחיל וזה הספר שהוא הביא לי.

מה אני אגיד לכם, ספר בסדר. 

אין בספר שום דבר שאני יכול לציין כמיוחד. הסיפור בסדר, הכתיבה בסדר, לא מצאתי בתוכו רעיון, מחשבה או דימוי שאקח איתי הלאה.

אבל העביר לי את יום כיפור.