כותרות TheMarker >
    ';

    רווית ביקורות קולנוע

    בלוג ביקורות סרטים וקולנוע.

    0

    "חוקי הפשע": חוקי הקולנוע המודרני

    0 תגובות   יום ראשון, 8/11/15, 00:14

    ''

     

    בואו נודה בזה: סרטי פשע הם עסק קל. לא קשה לעשות אותם, הם לא דורשים תקציב גבוה במיוחד, מספיק קניית התלבושות ועיצוב התסרוקות המוזרות, דם מלאכותי ועלילה פשוטה מרובת גאנגסטרים מאיימים - ויש לכם סרט פשע סטנדרטי. משום מה, דווקא הז'אנר הזה, שמאוד בולט בקלות שבה ניתן ליישם אותו, הוא הז'אנר שנחשב לבין המוערכים בקולנוע. "הסנדק", "החבר'ה הטובים'', ''קזינו'', ''ספרות זולה''. פשע פשע פשע, אקדחים ויריות, גאנגסטרים ומכות. מסתבר שפשע זה מוכר. אבל אם יש משהו שיותר מעניין מסרטי פשע שעוסקים בפשע, אלו סרטי פשע שעוסקים בפושעים עצמם, בביוגרפיה שלהם, בסיבות שבגללן הפכו לפושעים ובחיים האישיים שניהלו תוך כדי. "חוקי הפשע" הוא סרט שמנסה להיות כזה, ולא כל כך מצליח.

     

    ג'יימס וויטי בולגר הוא השטן. הוא אדם מרושע, רוצח אכזרי וחסר רחמים, שבזמנו הפנוי סתם הורג אנשים. כל חבר שהתחצף, בחור שהפריע לבחור אחר בחבורתו או אדם שלא החזיר סכום מדוייק לו בהלוואתו - ייערף ראשו. בנוסף להכל הוא גם איש משפחה; הוא נשוי לאשה מקסימה, אב לילד חמוד להפליא, ואף אח טוב לסנטור בכיר. אך הסיפור נהפך לאכזרי במיוחד כששוטר תמים בשם ג'ון קונלי בוטח בו כדי שיוכל להובילו לאיתור פושעים אחרים שנמצאים באזורו, ומשם חייו של השוטר ישתרבבו יד ביד בחיי הפשע האכזריים שלא צריך היה הוא להתעסק בהם.

     

    אולי החכמים בניכם ימצאו כאן משמעויות נסתרות ומסרים נלווים, מבחינתי המסר של הסרט היה חד וחלק: לא צריך לבטוח באנשים שיש להם דם על הידיים. למרות שהסרט מנסה להציג גם את הצד האנושי של וויטי, עדיין, בסופו של דבר הוא פשוט השטן. את השטן הזה מגלם ג'וני דפ, בתפקיד הרציני הראשון שהיה לו מזה שנים, ואין ספק שהוא עושה את זה בחסד רב, באמינות, בקרות ובאופן מקפיא דם, אבל מי שחושב שהסרט מסתכם בהופעתו של דפ - טועה לחלוטין.

     

    העלילה בהחלט קיימת פה. עלילה ביוגרפית מפותלת, מלאה בפרטים, התרחשויות ומקרים שקשה לצופה הקונבנציונלי לאמוד וליהנות מהם כמו מכל סרט פשע אחר. הדמות הראשית שלנו, וויטי, היא כזו חלאה שפשוט אי אפשר להזדהות איתה. לשם כך, הסרט מביא "דמות משנית", שהיא השוטר הטוב, שגם עמה הצופה מנסה להזדהות - אבל השורה התחתונה היא שגם ההידרדרות של קונלי התמים בפשע מונעת מאתנו להביע אליו איזה שהיא הבנה. הוא מגן על וויטי לאורך כל הסרט, מגבה אותו חוקית, מתעלם מפשעיו - ואיך לעזאזל ניתן ליצור הזדהות כלשהי עם דמויות שכאלה? 

     

    שלא נדבר על כך שהסיפור הכללי עצמו מאוד לא ממוקד; יש כאן כמה וכמה סיפורים, בכמה וכמה שנים, שלעתים פשוט נקטעים לפני שהגיע שיאם או פשוט נמרחים אחרי ששיאם עבר ממזמן, ושאר ההתרחשויות לא באמת מצליחות לשמור על קו רציף של עלילה שניתן ליהנות ממנו. מחדר החקירות לשכונת הפשע, מישיבת השוטרים לישיבת הפושעים, והסרט פשוט לא ממוקד בסיפור שהוא רוצה להעביר. 

     

    אבל מעבר להכל, נראה שהבעיה הגדולה של הסרט היא שהוא כמו וויטי בעצמו; אין לו נשמה. אנשים נהרגים, נרצחים, דמים נשפכים ולאף צופה זה לא מעורר דבר - כי כשהדמויות כל כך רעות, אכזריות או מיותרות, אין שום סיבה שנזדהה איתן. הסיפור הכללי לא משעמם, הסרט שומר על עניין כלשהו, ובסופו של דבר הצופה כן יוצא עם תובנות כאלו ואחרות מההתרחשויות הרבות שנחשף אליהן, אבל אם ממילא מדובר בסיפור עמוס, קשה וכזה שלא ניתן להתחבר אליו... למה לעשות עליו סרט מלכתחילה? 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      זאב גרשטיין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין