כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    פדרה מאוהבת

    0 תגובות   יום רביעי, 13/1/16, 12:35

    עליס בליטנטל

    ''

    פדרה מאוהבת

    בסטודיו יורם לוינשטיין

     

    הסיפור המיתולוגי על אהבת פדרה לבנו של בעלה תזיאוס, שזכה לעיבודים שונים לבמה (של רסין) ולקולנוע (עם מלינה מרקורי בבימוי ז'ול דאסן), קיבל טויסט חזק בגירסה של המחזאית שרה קיין והבימוי של דוראל זילברמן.

     

    אולם "אורנה" הקטנטן שבבנין הסטודיו של יורם לוינשטיין, הפך ממוארך מאד לבעל מימדים נעימים יותר לצפיה, בעיצוב מדהים של זאב לוי, עם תלבושות (של אביב כרמי) בסגנון הפולי ברז'ר או ה"לידו" הצרפתים. הרבה נוצות, תלבושות חושפניות מאד מקוריות, שחקנים ושחקניות בעלי גופות חטובים, והכי חשוב: המון תנועה מבוצעת בכשרון רב שעיצב תום אפלבאום (בוגר הסטודיו לשעבר). וכל זה – עם מוסיקת דיסקו מרנינה ומקפיצה, שהקהל לא יכול להישאר אדיש אליה. מה גם שהסאונד החזק מדי לא התיר זאת..

     

    העבר המיתולוגי מתערבל עם זמנים מודרניים. אלת האהבה אפרודיטה בקטע פתיחה המסביר את הרקע לעלילה עשוי מהודק ומרשים בידי הדר דימנט המחוננת. דומה שרוב הטקסט בהצגה ניתן מפיה. את המלכה פדרה, שבזמננו היא אשת סוחר עשיר, מגלמת יהלי אלימלך, שהבעיה שלה היא הנושא המרכזי בסיפור – הכמיהה לאהבה. את מה שאינה מקבלת מבעלה, היא מחפשת אצל בנו יפה התואר והגיזרה בעלת הקוביות, היפוליטוס, טום מרסייה המדהים בחוסנו, בבטחון העצמי שלו וביכולתו (גם האקרובטית) להמחיש מדוע כולן רוצות אותו, ומדוע דווקא זה מה שדוחה אותו והופך אותו לציני.

     

    פדרה מתייסרת בתשוקתה, עד שאינה יכולה להכיל זאת, ומגלה לבתה מנישואיה הקודמים את יסוריה. הבת סטרופי (ג'ייד דייכס-וויקס מלאת הרגש, שמתחלפת בתפקיד עם שרי שמחוב המוכשרת, שבלטה אמש  גם כשמילאה את תפקידה כאחת מהקורוס)) מזהירה אותה שלשווא תשקע ברעיון ההבל הזה, שרק יביא להרס ולאסון. אך לשווא. בסצינה מאד מתוחכמת בה הבן החורג נכנע לפיתויי אמו החורגת, ללא מגע ממש, הם מדגימים סצינת סקס מורכבת על כל הנילווה אליה. זה גם מה שמאפיין את כל ההצגה הפעם: הרבה סקס על כל אפשרויותיו, אך ללא מגע ממש, מלבד הנשיקות בין האב והבן, מסוג נשיקת יהודה איש קריות לישו בעת הסעודה האחרונה, ובטרם נלקח למשפט ולצליבה – סצינה שהיא מהשיאים של המחזה הזה, וכן בנשיקת הכומר (עומר פרלמן שטריקס) להיפוליטוס לאחר נאום חוצב להבות על מהות המוסר – כשהוא עצמו נכנע לתשוקתו לבחור היפהפה טרם מותו.

     

    הרבה ביקורת על הכנסיה טבולה במחזה. על הצביעות שלה, וכן על משקל המוסר בחיינו אז והיום.

    המוסיקה הנהדרת של דונה סאמר ובני דורה קצבית ומרטיטה. הסצינה של תזיאוס לקראת הסוף בה אוריה חייק המבריק בקטע זה הופך לגיבור הטראגי של המחזה היא השיא הדרמטי ביותר בהצגה.

    אלמנט נוצרי נוסף הנסוך בהצגה היא הסצינה בה האם מחזיקה את גווית בנה, בנוסח ה"פייטה" של מיקלאנג'לו.

     

    המחזאית הבעייתית שהתאבדה בגיל 28 ידעה היטב איך לנסוך את בעיותיה ובעיות דורה בכל מחזותיה. כך גם הפעם: הצגה סוערת, מלאת סקס וחושניות, אך גם קרירות המוחצנת מכל אחד כלפי בני משפחתו. האם אין זה מזכיר מה שמניע את בעיות הצעירים כיום בתוכינו? את ההורים שעובדים והילדים גדלים לבד והאייפון הוא מפלטם היחידי?

     

    הצגה יוצאת דופן, שתסחוף ותדבר ללב הצעירים במיוחד הודות למשחק המשובח של כולם וכולן, שמרהיבה וויזואלית עם התנועה היפהפיה על הרקע המוסיקלי הסוער, ונקווה שמעבר להצגות שתעלינה עד מוצ"ש הקרוב, היא תזכה לסשן נוסף, כדי שעוד רבים יהנו, עד כמה שהאולם הקטנטן יכיל...

    בצילום: של רדי רובינשטיין נראים מימין לשמאל: עומר, שרי, טום, הדר, יהלי, אוריה וג'ייד.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל