כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הגיהנום הוא הזולת - בעיקר ביקורות סרטים

    הגיגים - מחשבות תוהות ותועות, לפעמים טועות...

    בתמונה - מנהטן דרום

    מכונת החתיכים

    0 תגובות   יום שני, 18/1/16, 21:27

    בימוי: אדם מקיי. 

    מאת: מייקל לואיס. 

     

    סרט אמריקאי, 2015, שעתיים ועשר דקות, על משבר כלכלי באמריקה ב-2008. הסאב פריים, הלוואות, משכנתאות, הבועה, התנפצות החלום. 

    זה אולי נשמע משעמם אבל בשביל זה הביאו כמה שחקנים שלא יתנו לכם להירדם.

    ללא עירום, מלבד כזה של חשפניות, אבל לזה אנחנו כבר עיוורים, ללא מין. 

    כן, אפשר היה לוותר על החשפניות, תודה. 

     

    מתאים לפופקורן. 

     

    ההמלצה שלי לא מספיק חמה בשביל לשלוח אתכם לקולנוע מיד כשזה עולה. תקראו המלצות של אחרים אם אתם רוצים לרוץ לקולנוע. 

     

    המילה הטובה שלי - החבר'ה חתיכים ורהוטים, אם כי בראד פיט מזוקן ופחות חתיך ממה שזכרתם. ללא ריבועים בבטן, לא רואים בטן. 

     

    אני הולכת לראות את כל הסרטים שבראד פיט וריאן גוסלינג משחקים בהם. אם גם אתכם זה משכנע, לכו לקולנוע. אם תחכו לראות את זה בבית, אני לא יכולה להתחייב שלא תירדמו או תתייאשו באמצע. זה לא משעמם, הזמן עבר לי מהר ובכיף ולא הייתי חייבת הפסקת שירותים או לבדוק מה חדש בפייסבוק. 

     

    ולפינת הפולניה המקטרת שהתגעגעתם אליה קשות:

     

    אל תשבו ליד אנשים זרים בקולנוע, זו האזהרה החשובה שלי הערב. 

    אם עד אתמול חשבתי שהשתלטות על המשענת המשותפת זה האסון הכי גדול שיכול ליפול עליי, ישבתי אתמול ליד יצור ממין נקבה שלא היה צריך לצאת מהבית. 

    כטבעם של היצורים הבלתי נסבלים, היא הגיעה למקומה באיחור, כשכבר היה מאוחר מדי לעבור מקום בגללה וגודל האסון לא נחשף מיד כשהתיישבה. 

    עד שהנזק הגלום בה התגלה, התיישב בדיוק לפניי אדם מבוגר, בדיוק בדקה שהתחיל הסרט, שנשען קדימה בלי להיות מודע לכך שהוא מסתיר. הבעיטות הקטנטנות במושבו לא הבהירו לו את אי שביעות רצוני. 

     

    כמה דקות אחרי תחילת הסרט היא התעטפה במעיל צמר כבד אשר גלש גם אליי, להשתלט על המשענת זה מובן מאליו ואני כבר לא חשה צורך לציין את זה, אבל גם מעיל מעבר למשענת, זה עוד לא היה לי.

    נסיונות הדיפה מנומסים מצידי כשלו בענק.

    אחר כך היא התעטשה שוב ושוב בווליום מפחיד וחששתי שהחיידקים שלה יתקפו אותי, כמו שכתבת טמקא מטופשת מאתמול הזהירה. עברתי מקום ושותפתי לסרט העבירה את חפציה לכיסאי לשעבר. אחרי כמה דקות של הפסקת אש, הגברת המפגרת חלצה את מגפיה וזרקה אותן על חפציה של חברתי, על הכיסא! מעוצמת הזריקה, חברתי נפגעה פיזית. 

    למה לעזאזל להניח נעליים שמקומן על הריצפה על כיסא קולנוע?! גברת, מאיזה כוכב הגעת לכאן? ולמה להטיח? 

    This is why I bomb people

     

    בקיצור, השארו בבית, זו המלצתי החמה והכנה.

    כל אחד יעשה בביתו כטוב בעיניו ושלום על ישראל. 

    כמו כן, בביתכם, אל תפתחו דלתות למחבלים והכל יהיה בסדר. 

    *לא כולל אסונות בתחומי הבית. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מיכל-:
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין