אייכמן שואו

פרחים בלב

מהות הבריאה היא אחת ואין בלתה. ושמה של מהות זו הוא האהבה.

אהבה היא דבר שלא השתנה כלל במהלך ההסטוריה.

אהבה לא מזדקנת עם הגוף. היא חלק מעולם שאין בו זמן חלל וגבולות.

אהבה היא רגש מלא צבעים.

אהבה פירושה ספק תמידי, רטט תמידי, ליטול סיכונים, להמר על הלא בטוח, לצעוד על חבל דק על פי תהום.

נתינה בצורתה הטהורה ביותר אינה מצפה לדבר בתמורה.

המתנות הטובות ביותר הן אלה שבאות מתוך הלב.

האדם אינו נמדד בגודל חשבון הבנק שלו אלא בגודל לבו.

אין אדם גדול יותר מסכום מעשיו..

אנחנו שוכחים הרבה דברים, אבל את הדברים החשובים באמת לא שוכחים אף פעם..

אנשים אינם מבקשים שיהיה היגיון בדברים, כל עוד הם מרגשים אותם. אשר על כן, האוהבים אינם הגיוניים כלל, האין זאת? (גרהם גרין, The end of the affair)

"אהבה היא ההסבר האמיתי בעולם הזה"
(אוסקר ווילד)

פוסטים פופולאריים

תמונות מתערוכת אמן הגרפיטי בנקסי
3/5/17 | 350248 צפיות
כלניות, כלניות
3/2/18 | 99810 צפיות
ים של סליחות בירושלים
18/8/18 | 32595 צפיות
קרנבל המסכות בונציה
8/3/16 | 50567 צפיות
המגדל הלוהט
9/7/18 | 26656 צפיות
ספסנר טוניק חשף את הסכנה הקיומית של ים המלח
13/9/16 | 18228 צפיות

פוסטים אחרונים

אייכמן שואו

לצפייה במסך מלא

ביקורת על אייכמן שואו

אייכמן שואו

‎10

סרטים יום השואה הבינלאומי, אדולף אייכמן, דוקודרמה, המלצה על סרט

4 תגובות יום שישי , 22/1/16, 23:41

בתאריך ה - 27 בינואר חל יום השואה הבינלאומי שהוכרז ע"י האו"ם לפני 7 שנים.

המשפט הזכור ביותר במאה שעברה היה 'משפט אייכמן' שנפתח בירושלים ב- 11.4.1961.

הסרט 'אייכמן שואו' הינו הפקה מעולה ומטלטלת של הבי.בי.סי המתארת את המאבק של המפיק מילטון פורכטמן והבמאי ליאו הורביץ , להביא את 'משפט המאה' בשידור ישיר לכל מכשיר טלוויזיה בעולם.

בשנת 1961 נתפס הצורר הנאצי אדולף אייכמן והובא למשפט בארץ על חלקו המרכזי בביצוע הפתרון הסופי.

כששמע על כך המפיק מילטון פרוכטמן, הוא הגיע לישראל על מנת לשכנע את ראש ממשלת ישראל – דוד בן גוריון לאפשר לו לתעד את המשפט בווידיאו – המצאה שהייתה בזמנו חדשה ומהפכנית. דוד בן גוריון סירב משום שחשש שהמשפט ייתפס ברחבי העולם כמשפט ראווה.

פרוכטמן לא ויתר למרות חוסר ההתעניינות בעולם. לבסוף, הוא הצליח להלהיב את נשיא חברת ההפקה הקטנה 'קפיטל סיטים' וחזר לישראל כנציגה, השיג חוזה בלעדי מממשלת ישראל לצילום המשפט, וצירף לעזרתו את הבמאי ליאו הורביץ.

הסרט מגולל את הקשיים בהם נתקלו פרוכטמן והורביץ לפני המשפט ובמהלכו. ההתעקשות של ההסתדרות שהשתמשו באנשי מקצוע מקומיים לצורך צילומים , סירוב השופטים לצילום המשפט מתוך כתלי בית המשפט והפתרון היצירתי שנמצא לכך, האיומים שקיבל פרוכטמן על חייו מגורמים ניאו-נאציים, המאבקים עם הבמאי ליאו הורביץ על הדרך שכל אחד מהם תפס את צילום המשפט (כלומר, על מתן ההדגשים הדרמטיים), הטלטלה הרגשית שאחזה בהם בעת תיעוד המשפט, החשש שהמשפט לא יתפוס מספיק תשומת לב בעולם עקב שני אירועים בינלאומיים שאירעו באותה עת (הטיסה המאויישת הראשונה לחלל ע"י ברית המועצות 12.4.1961, ארה"ב פותחת בפלישה למפרץ החזירים בקובה 17.4.1961).

הסרט משלב קטעים קצרים ומקוריים מצילומי המשפט (עדויות הניצולים, סרטונים מהשואה, ועוד).

משפט אייכמן העלה לתודעה את הניצולים כיחידים דרך סיפורם האישי, ובכך הוא היווה את נקודת המפנה בהתייחסות של החברה הישראלית כלפי הניצולים - הזיכרון הפרטי החל לתפוס מקום לצד הזיכרון הקולקטיבי. המשפט השפיע גם על עיצוב תודעת השואה בעולם.

זוהי דרמה מרתקת ומרגשת החושפת את עוצמת המשפט והקשר בין משפט, תקשורת ותרבות ההנצחה – 'רק לספר את האמת'.

סרט חשוב בעיני, המומלץ שכל אחד ואחת יראה אותו.

90 דקות, אנגלית, תרגום לעברית

בריטניה, 2015

בימוי: פול אנדרו וויליאמס

שחקנים: מרטין פרימן, אנטוני לאפלאיה, רבקה פרונט

דרג את התוכן:

הציון שלי: 5 מתוך 5