כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    לכודים

    0 תגובות   יום שישי , 29/1/16, 13:02

    עליס בליטנטל

     

    ''

    לכודים

    בקפה תיאטרון הקאמרי

    הצגה מטלטלת שכמו נכתבה הרגע, ושולחת אור בנושא ההטרדות המיניות לפינות האפלות שלא סופרו בעיתונים. מיכל אקרמן כתבה וניר ארז ביים חוויה שאסור להחמיץ.

     

    הצגה כה מרשימה, כך שאפילו ללא תפאורה כלל, מלבד שני כסאות, ללא מוסיקת רקע וחפה מכל תוספים, עצם הטקסט כשהוא מוגש בכנות כה נוקבת בידי שלושת השחקנים – חודר המחזה "לכודים" בנגיעה עד הוורידים של כל צופה.

     

    לפני חמש שנים כתבה מיכל אקרמן את המחזה, לאחר עבודת תחקירים עמוקה של קציני משטרה, נאנסות וכל מי שעוסק בתחום ההטרדות המיניות. הכל מהשטח, הכל אמיתי ומפתיע במה שמתגלה.

    על הבמה אנו פוגשים תחילה את נטלי עטיה, המשחקת בהזדהות מוחלטת עם הדמות ובשכנוע מדהים את דמות המאשימה. היא מגוללת את כל הסיפור כפי שהיא חוותה אותו. על היותה פקידה זוטרית במשרד גדול, כשהבוס שכנראה חמד אותה, הטיל עליה לנהל את סניף החברה בפראג, משימה שהיתה גדולה מדי על כתפיה הצעירות וחסרות הנסיון, ובה נכשלה.

     

    מסתבר, שבמשך תקופה ממושכת, נמשך ביניהם קשר מיני, כשהיא נעתרת לו רק בגלל אהבתה אליו, בעוד הוא, המנהל המנוסה והמבוגר, מנצל את היותה בפראג, כדי לפקוד את הסניף, לעזור בהתנהלותו, ולנהל את המשך היחסים. כשהיא מפוטרת, הוא מתעלם ממנה, והיא נותרת ללא עבודה שנה וחצי. רק לאחר תלונתה על יחסים אסורים בעבודה, שמוגדרים כהטרדה וניצול מיני, מזמנים את שניהם אל תוך חדר המשטרה, כשהחוקרים הבלתי נראים רואים ושומעים הכל. כך גם הקהל באולם האינטימי, שהקירבה למתרחש גורמת לו לחוש כמו הוא עצמו מצוי בחדר החקירות.

     

    דן תורג'מן, גבר בטוח בעצמו, מאצ'ו ישראלי טיפוסי, שנטלי מגדירה אותו לחוקרים כ"שחקן טוב", כי בקלות רבה הוא עובר מנסיון להכחיש הכל וכשאינו צולח - עובר אל הגסות הצברית הבוטה. הוא עושה כל שביכולתו לערער את גירסת האשה אותה ניצל מינית. הוא מכחיש שבכלל נגע בה, ושכל יחסיהם היו (כביכול) מקצועיים לחלוטין.

     

    נכון, שאנו נתקלים בשנים האחרונות ובפרט בשנה האחרונה, בים של מקרי ניצול מיני והטרדות מיניות של מפקדים גבוהים ומנהלים בכירים את המצויות תחת פיקודם. לכן החשיפה כאן כה מרעישה. זאת – משום שככל שהחקירה/העימות מתקדמים, וכשבהמשך מגיעה גם אשת הנאשם – אשתו היפהפיה והמדענית-הפרופסורית המועמדת לפרס נובל (מרינה שויף המדהימה שמהווה את הפקטור המפצח את התעלומה) – מגיעים לרבדים עמוקים ולנושאים שלא דוברו מעולם בתקשורת. ואנו ניצבים בפני השאלה: מי הנאשם ומי המאשים.

     

    ראשית, מדוע חייב בעל, הנשוי לאשת מקצוע כה מצליחה, לחפש תחליפים בחוץ? ומדוע רעיתו ואם ילדיו היא דווקא זו ששמרה לו אמונים כל השנים, וחטאה היחיד היה הצלחתה במחקר שהיא עושה? ומה עמד ברקע האישי של הסטודנטית המבריקה שנקטפה ע"י הגבר לתפקיד במשרדו, ומה חסר לה שגרם לה להיעתר לו, שזה לא הכסף או המישרה? וכיצד הצליחו שתי הנשים, כל אחת בעימות נפרד עמו, לפצח את התעלומה, ולהגיע לחקר האמת, כאשר הוא מודה שאכן הטריד אותה מינית.

     

    וכיצד מסתיים המחזה? את זה, מגלים לאחר הטלטלה העזה שעובר הקהל המשתלב בהצגה בתחושותיו, הודות למשחק הנפלא של כל שלושת השחקנים, שביים בכזה כשרון ניר ארז, הבמאי מהמבריקים שיש לנו.

     

    חייבים להסכית לכל מילה, כי המשפט האחרון אותו אומרים לאחר דן תורג'מן לקראת הסוף ומסיימת את המחזה מרינה שויף – והיא שסוגרת את המעגל ומלמדת אותנו שהדברים אף פעם אינם כמות שהם נראים מלמעלה, ויש לצלול לעומק הרבדים ולשמוע את כל הצדדים, בפרט לאחר שבירתם, עם אמירת האמת מצידם והמסקנות הלא צפויות.

     

    על רקע מיבחר המקרים שמתגלים בנושא מדי יום במחוזותינו, מעניין לעשות השוואה ולהגיע למחשבות שונות ממה שחשבנו עד אז.

     סוף מפתיע, עם המון חומר למחשבה, שלא מותיר אף צופה שליו או אדיש.


    הצגה מעולה, ממש פנינה תיאטרלית כמוה לא זוכים לראות כל יום.

    בצילום, מתןך דף הפייסבוק של מיכל אקרמן - נראים מימין לשמאל: נטלי עטיה, מרינה שויף ודן תורג'מן.

     

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל