כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    אפריל הקסום

    0 תגובות   יום ראשון, 17/4/16, 20:55

    עליס בליטנטל

    ''

    אפריל הקסום לאוהבים

    בבית צבי

     

    מה קורה כשארבע נשים אנגליות חוברות לשכור יחד בית על חוף אגם באיטליה, ולשכוח מכל הצרות? האם זו ההזדמנות לקחת מאהב לטיני או פתרון אחר לבריחה מהמציאות?

     

    קומדיה תקופתית המחזירה אותנו לאחור, לימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, “המלחמה הגדולה", כששתי נשים שלא מכירות אחת את רעותה, קוראות בנפרד מודעה על הצעה לשכור וילה חלומית לחוף אגם באיטליה, העוטה כולה בריח של פריחת האביב, עם מבשלת צמודה. הן נענות למודעה, אך כדי לאפשר הגיע לסכום השכירות, הן מצרפות אליהן עוד שתיים וכולן יוצאות להרפתקה קסומה.

     

    הבימאי מיטקו בוזקוב הוא בעל זיקה לתקופות שהיו ואינן. ובאמת, הדור הצעיר לא הכיר תקופה כזו, גם לא מסרטים הנעשים כיום. האוירה ששררה באנגליה השמרנית כובלת את הנשים לעסוק רק בבית, להיות צייתניות לבעל, ולא להעיז להביע רעיונות משלהן. דווקא הדיכוי הזה, הוא שהעניק את האומץ לראשונה, לוטי (אליה בר היפה והמקסימה במשחק כובש לב בכנותו), לשלם מכספה שחסכה, ולהתכונן לנסיעה. כמוה גם רוזי-הדר ברנשטיין, סופי (שיר בן חמו) וכן גב' גרייבס המכובדת- טירל יגוני, המסמלת יותר מכולן את השמרנות והצביעות האנגלית.

     

    לשתיים מהן יש בעלים – מלרוש עורך הדין, וארנו (משורר נודע ורדוף מעריצות) – ויקטור סבג ושי לוי הנאה, שאינו מסתפק רק באהבת אשתו הכנועה, ומגיע בעצם לבקר את סופי, אהובתו העסיסית, בוילה. בואו לשם משנה את המשחק. אך גם למבשלת האיטלקיה, קונסטנצה, (יעל ארביב) המפליאה באיטלקית השוטפת, יש חלק רב בעסיסיות בהצגה. היא למעשה הרוח החיה בהצגה, מלאת הטמפרמנט, עם לשונה השלוחה שפשוט מגלגלת אותנו מצחוק. גם סנדרו זילדמן בתפקיד בעל הוילה, מדגים רבגוניות וורסטיליות במשחקו, ומוסיף גם הוא תוספת תבלין למירקחת ההצגה.

     

    אם דמיינו לעצמנו שחופשה באיטליה ללא הבעלים תהווה פתח לפרשת מאהבים איטלקיים – הרי המחזאי מתיו ברבר תכנן לצופים משהו שונה לגמרי. דווקא הפרידה של רוזי הקטנה מבעלה מלרוש, גרמה לה לקבלו בחזרה באהבה, בעוד לוסי היפה החלה כה לעלוז לשוב את בעלה, אך במקביל, החלה להתנות זאת בעמידה על שלה, ובשמץ של פמיניזם שמבצבץ מדבריה והמעיד על השינוי לטובה שחל באישותה בחופשה הקסומה.

     

    המשחק הטוב של השחקנים, עיצוב הבמה היפה והתלבושות התקופתיות של דפנה פרץ, עם התאורה הראויה של אורי מורג, משתלבים יפה במוסיקה שערך הבימאי בוזקוב, ובסך הכל זו קומדיה חביבה, מיושנת מעט, אך אינה מרגיזה לעומת כל הררי הפוליטיקה השזורים בהצגות בנות ימינו...

    בצילום של יוסי צבקר נראות מימין לשמאל: אליה בר, הדר ברנשטיין ושיר בן חמו.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל