כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    סינית אני מדברת אליך?

    0 תגובות   יום שלישי, 17/5/16, 20:37

    עליס בליטנטל

    ביקורת הצגה "סינית אני מדברת אליך"

     

    ''

    סינית אני מדברת אליך?

    בבית צבי

    מעט מדי מחזות עלו בארץ על הבמה בנושא השואה. המחזה "סינית אני מדברת אליך?" שכתבה סביון ליברכט, שורשיו נעוצים בהשפעת השואה על הדור השני של ניצולי השואה. הדרמה שהצליחה הבימאית אתי רזניק לארוג מהסיפור, מאד מרגשת ונוגעת בציפור הנפש של כולנו.

     

    מירי, אשה שעזבה את הבית בנעוריה, חוזרת אליו כעבור 20 שנה. המחזה נע בין שלושה מישורי זמן, וההווה, בשנות השישים, משתרג תוך שילוב של דמותה של מירי כילדה, שהיא היחידה המנהלת דו שיח עם מירי הבוגרת. שילוב מישורי הזמן, כשמירי כל העת על הבמה, ושאר הדמויות יוצאות ונכנסות, והסצינות מרגשות ביותר עקב החשיפה שמגלה את סודות העבר- עשויים כמלאכת מחשבת.

     

    מיכל זיסקרוט היא מירי האלגנטית, המסודרת כלכלית, אך מספרת לסוכן הנדל"ן שמעון,שבאה כדי למכור את הבית ויהי מה, ולא חשוב המחיר. היא מגלמת דמות בשלה, שלמה עם עצמה, אך ככל שהעלילה מתפתחת, נפרצות פרצות בתדמית הזוהרת שהיא מנסה לגלם, ותוך הדו שיח עם דמות עצמה-בילדותה כשהיא מתחילה להיזכר בתמונות מילדותה ונעוריה, נשברת המראה, ומתגלה כל הסבך הרגשי אותו דחקה מתחת לשטיח. אף אם מירי-הילדה ממלאה את מירב זמן הבמה בטונות של רגש חם, בביצוע הכה נוגע ללב של דלית דוד הכה חביבה ומלאת נשמה, הרי דמותה של מירי המבוגרת מצויה שם כל העת, ומהווה את העוגן הראשי להצגה.

     

    דרך המבט המעמיק אל שאר הדמויות, שמתקלפות אף הן מהמעטה המאושר לכאורה, מתעצמת הדרמה, ואי אפשר להחמיץ אפילו משפט אחד מהמדובר, מה גם שההיגוי של כולם מדויק ובהיר. דונטלה מימון כמרתה, אמה של מירי, מגישה משחק דרמטי וכובש, כשהיא מגלמת את האמא הפולניה הטיפוסית, על כל החולשות והשטיקים האופיינים לה. היא שחקנית דרמטית שבכל תפקיד שעשתה השנה הדגימה את היותה שחקנית מהזן הדרמטי המעולה.

     

    גל שדה בדמות האחות הצעירה של האם, הדודה קרולה, יפה, עסיסית, סקסית ומלאה חיוניות ואהבת החיים. בדיוק ההפך מאחותה, שכתוצאה מהשואה הפכה לסגורה, קשוחה ולכאורה קרת מזג. מה גם שלבסוף גם מעטה קשוח זה נשבר. הקטעים של גל שדה בהצגה רוויים בעליצות, יופי, ומשרים קלילות תוך בדיחות הדעת שהיא משרה על סביבתה. קטע הריקוד ביום הולדתה של מירי, עוצב נפלא בידי הדרה דדון, שממלאה גם היא את תפקיד קרולה בחלק מההצגות. ככלל, ההצגה אינה דיכאונית, ופרטי הזוועות מהשואה מוזכרים בטפטופים קטנים, כך שעיקר הנושא הוא הדרמה המשפחתית ותוצאותיה.

     

    יפה עשה סלבה מלצב, שעיצב את הבמה וכל פריטיה בצבעים מטושטשים אחידים של אפור ולבן, , מה שמרמז על זכרונות הגיבורה מהמלחמה אז, אותם דחקה לתת מודע. בכך קשר מלצב את ההתרחשויות עם הרקע הפלסטי שסביב. דור מיכאלי הוא אברם, הגבר שאהב את שתי האחיות, ושבר את לב האחת כשנישא לאחותה. גם הוא שחקן היודע להחצין רגש ולרכוש את לב הצופים, במינון נכון ובאמינות משחקו. נדב אזולי הוא שמעון המתווך, שמסתבר שהעריץ ואהב את מירי בילדותם, כשגר בשכנות, וזכה לקיתונות של מי ספונג'ה שאמה היתה שופכת על הילדים שהרעישו מתחת לחלונה. תופעה שגם אני עצמי זוכרת מהילדות, ושהיתה מקובלת אז.המוסיקה שחיבר אפי שושני והשירים ביידיש ופולנית פרטו על נימי הלב.

     

    דרך דמותו של שמעון, סוכן הנדל"ן, עולה גם בעית היחס מצד האשכנזים לעולים המזרחיים,אז - העירקים, כשהסיבה לניכור היא הבדלים תהומיים בין התרבויות. מה שקיים מאז ועד היום, עם כל גל עליה חדש, בו מדביקים לעולים סטיגמות שליליות ולא ראויות.

     

     המשחק במיוחד של הנשים בהצגה עושה אותה לחוויה בלתי רגילה, שראוי מאד להעלותה בפני הדור הצעיר ותלמידי תיכון, כדי שיגמעו, ולו רק במעט, מהידע על אירועי דור שלם ששרד מציפורני התופת, החשוב מכל: את השפעות הטראומות על בני הדור השני והשלישי. כי מי שמי שמתכחש לו ולמשמעותו – עושה שקר בנפשו.

     

     בצילום של יוסי צבקר נראות מימין לשמאל: דונטלה מימון,דור מיכאלי, גל שדה, דלית דוד והדרה דדון שחולקת את התפקיד עם גל שדה. עד ה-24.5.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל