צילומיו המדהימים של אשר סבידנסקי שתיעדו את חייהם של ציידי העיטים החיים סמוך להרי האלטאי במונגוליה, עובדו לסרט "ציידת העיט הזהוב"  בבימויו של אוטו בל שהוקרן בפתיחת פסטיבל הילדים ונוער בסינמטק.

ציידי העיטים משמרים זה אלפיים שנה מסורת העוברת במשפחה מדור לדור, בה מאלפים עיטים ומשתמשים בהם לצורך ציד של חיות קטנות כגון שועלים, מרמיטות ועוד.

מספר סבידנסקי, "מה שמשך אותי אליהם היתה הדרך שבה בחרו לשמר את המסורת העתיקה ללא כל אופי תיירותי, בשונה מהנעשה בקזחסטן. יש לציין כי ציידי העיטים החיים במונגוליה כיום הם למעשה האחרונים בעולם אשר באמת זכאים לתואר 'ציידי העיטים' שכן זו דרך חייהם".

הוא ממשיך ומספר "רציתי להציג את 'דור העתיד'- נערים העושים את צעדיהם הראשונים בלימוד מיומנות זו, נערים שבזרועותיהם מונח כל עתידה".

הסרט מגולל את סיפורה של אשול-פאן בת ה- 13, בת לצייד עיטים ותיק באזור הן-גוהדוק שנמצא דרומית לאולגי, אשר מקטנותה נמשכה בעבותות של קסם לעיטים, ובקשה מאביה ללמדה להיות ציידת עיטים מיומנת.

למרות ההתנגדות העזה של זקני ציידי העיטים באיזור שלא ראו בעין יפה שאישה, ויתרה מכך ילדה, תלמד להיות ציידת עיטים שכן מקומה בבית, בני משפחתה של אשול-פאן תמכו בבתם לאורך כל הדרך.

האב זיהה את כשרונה של בתו הצעירה ויצא אתה למסע ללימוד המיומנות.

אשול-פאן חמסה גוזל עיט זהוב מקינו, ולאט ובסבלנות אין קץ שאופיינה ברוגע, תמיכה ואהבה, האב הדריך את בתו צעד צעד כיצד לאלף את העיט הצעיר לצוד כאילו היא הוריו המכונפים עד שהוא הפך לצייד מושלם. מיומנותה גם נבחנה בפסטיבל הציידים באולגי בה קובעים השופטים איזה עיט נשמע טוב יותר לקריאת בעליו, מי עט מהר יותר, מי מרחף נאה יותר אל זרוע בעליו.

סיפורה של אשול-פאן הוא סיפור אנושי המתאר את הקשר בין ילדה קטנה לטבע  (כיצד לשרוד בו ולדבר בשפתו) ואת הקשר בין אב לבתו המעניק לה כנפיים ומשאיר אותה ללמוד לעוף בכוחות עצמה.

זהו סרט מקורי ומרגש על ילדה מדהימה ומעוררת השראה ששברה מוסכמה עתיקת יומין בחברה בעלת מושגים של סטראוטיפים מיגדריים.

87 דקות ,תרגום לעברית | גיל 11+

ארה"ב, 2016

בימוי: אוטו בל | צילום: סימון ניבלט | הפקה: סטייסי רייס, שרון צ’אנג | משחק: אישולפן נורגיב, רייס נורגיב, אלמה דלייקאהן