כותרות TheMarker >
    ';

    נקודת מבט

    0

    מחזירות עטרה ליושנה - ביקורת על הסרט "ישמח חתני"

    14 תגובות   יום שלישי, 27/9/16, 15:52

    יום אחד לאחר החתונה היא תופיע עם כיסוי ראש. זה יקרה למרות שתמיד אמרה "עדיין לא החלטתי". ברור שהחליטה. זו אפילו לא החלטה, זה ברור מאליו. אתם מכירים אותה. היא הדתיה שאך זה מקרוב התחתנה. אחרי החתונה עליה לשים כיסוי ראש. היא יודעת, בעלה יודע וכולם סביבה מצפים ממנה לנהוג כך. היא אף עושה זאת בשמחה. כך כתוב במשנה במסכת כתובות. היא עוד אחת בשרשרת. מנהג שמתגלגל ומכסה את ראשן של היהודיות מאות בשנים.


    בחיפושי ברשת מצאתי הסבר נהדר לקיומו של המנהג: "איננו מחפשים הוכחות או הסברים למצוות התורה" (וזה ממש לא חשוב לאותו רב שיש מחלוקת גדולה אם זו מצווה או מנהג).

     

    יש מגוון רחב של כיסויי ראש. ממטפחת קטנה, דרך תרבוש מסיבי ועד לפיאה אופנתית. אחת אחת לפי מגזרה וקהילתה. בנוסף, כל אחת גם מנסה להציג טאץ' אישי לתוספת החדשה שעל ראשה. ליצור ייחודיות להופעתה בחברה בה קיים קוד לבוש אחיד ברור ונוקשה. מאוחר יותר היא תתייאש ותיישר קו עם כולן.

     

    בהלכה ובפרשנות שיער פרוע מתקשר לפריצות, ובנות ישראל הכשרות חייבות בכיסוי ראש למען הצניעות. יש על כך התפלפלויות רבות מספור. מאות שנים כתבו פוסקים שונים ורבנים וגאונים בנושא וכולם ידעו מה נכון לאישה לשים על ראשה. מי לא התעסק עם זה, רבני המשנה, רש"י, הרמב"ם והראב"ד והרשב"א והרא"ש ועוד מלא ראשי תיבות. ורק קולה של האישה לא נשמע. אף אחד לא שאל אותה. מהמעט שחיפשתי, לא מצאתי תיעוד לאחת שהביעה דעתה בנושא. דממה.

    לי יש בעיה עם כיסוי הראש כי הוא מסמל יותר ממה שמוצהר. כיסוי הראש הוא הצעד הראשון בפטריארכיה. קיבוע מעמדו של הגבר כחזק, כשולט, כקובע. על פיו יישק דבר. והדבר הראשון הוא להרכין את ראשה של האישה ולכסותו. נדיבותה של האישה, הוא כתב הכניעה שלה. מאותו רגע שהחליטה לשים כיסוי ראש, היא מחוייבת לסגנון החיים שמכתיב הבעל, שמכתיבה החברה.

    ''

    ב"ישמח חתני" הנשים הן ללא כיסוי ראש. זו נקודת המוצא שמאפשרת לסרט להתקיים. זה הגרעין שממנו נוצר התסריט וסביבו מתרחשת כל הדרמה. קיים איזון התחלתי בין הגברים לנשים בקהילה הירושלמית הקטנה. איזון זה מופר כשרב צעיר נכנס לתמונה ומנסה לתקוע תריז בין מנהגי העדה ובין מה שבעיניו חשוב. הוא מגייס לעזרתו את חוקי ההלכה הנוקשים, את הכריזמטיות שלו ואת השליטה בחסידיו הצעירים. קרב איתנים מתרחש מול עינינו בין גמישות מחשבתית, שאיפיינה בעבר את קהילות יוצאי עדות המזרח, ובין הקשיחות ההלכתית שמאפיינת את קהילות אשכנז.

     

    הביקורת של הסרט חריפה מאד. הרב הצעיר, בגילומו הנהדר של אביב אלוש, הוא מזרחי ומה לו ולכל המנהגים האשכנזים? מלבושו ועד נוקשותו ההלכתית, הוא מנסה להיות יותר אשכנזי ויותר מחמיר משכניו הליטאים. דמותו באה להדגיש עד כמה התרחקה התרבות היהודית מזרחית ממקורותיה ומרכינה את ראשה אל מול האשכנזית. עד כמה הניסיון להידמות לאשכנזים הוא עלוב ולא פורץ דרך אלא מתבטל ונאלם.

     

    עד התפנית העלילתית, בית הכנסת היה מקום המפגש בו נחגגות השמחות ובו נפגשים בני הקהילה הקטנה אחד עם השני. מרגע שבית הכנסת הפסיק לתפקד, התפוררות הקהילה היא רק עניין של זמן. זה המשל. הנמשל יכול להיות החברה הישראלית בכללותה. רוב הציבור לא רואה בבית הכנסת מקום נוח להגיע אליו או להשתייך אליו. לא מעט "בזכות" השתלטות הזרם האורתודוקסי על היהדות כולה. כשאין "בית" כל אחד חי לבדו. חיי הקהילה נעלמים ואין "סיפור" מאחד. האתוס מתמסמס. הסרט מציע חזרה לסיפור המאחד. סיפור שהוא לא פחות שמרני אך יותר גמיש ויותר מותאם לחברה המודרנית.

     

    "ישמח חתני" הוא סרט פמיניסטי וניתן בקלות רבה להתחבר לפמיניזם הזה. הדמויות הנשיות הן לא הפמיניסטיות המיליטנטיות שנמצאות בפייסבוק שכל הווייתן היא שנאת גברים וכל אינטרקציה שלהן עם גבר מקבלת תיוג של הטרדה או אונס. הנשים בסרט מכירות בכוחן וביכולותיהן ולא מוכנות להרכין ראש ולהגיד אמן. במובן הזה נראה שהסרט עתידני. אני לא יודע עד כמה הפמיניזם שמוצג בו אכן קיים במציאות במגזר הדתי. הסרט מציג אלטרנטיבה הפוכה לכל טקסי "הפרשת חלה" ולשאר האיוונטים הדתיים שמציעות נשים שונות בשם היהדות. הטקסים הטרנדיים משמרים את הסדר החברתי ושואפים לשמור על אורח החיים הקיים. עולם בו מקום האישה הוא בדיוק זה השמור לה על ידי הגברים. הדרך בה עליה לצעוד היא בתלם אותו עיצבו הגברים. הסרט מציע משהו אחר. הוא נותן קול לנשים. משחרר אותן לזעוק את כאבן וללחום את מלחמתן על מקומן הראוי בחברה.

     

    אי אפשר שלא להיזכר ב"גט" של רונית אלקבץ. גם היא התמודדה עם השיער וכיסוי הראש. ב"גט" התכופפה אלקבץ והיתה מוכנה להפסיד בקרב ולכסות את ראשה אל מול הממסד ובית הדין הרבני כדי לנצח במערכה כולה. "ישמח חתני" הולך צעד אחד קדימה ולא מוכן להתכופף אל מול הממסד, כפי שמיוצג על ידי הרב הצעיר. אוולין הגואל, במשחק מופלא, לא מוכנה להרכין את ראשה ומנהלת מאבק על זכותה ועל קולה.

     

    בדומה לאלקבץ ובהשראת הסרט, הבחורה שישבה לידי בקולנוע הסירה את כיסוי הראש ופיזרה את שערה השופע והגולש. כשנדלקו האורות מיהרה לאסוף ולקלוע אותו בחזרה ולקשור את המטפחת. החוצה כבר יצאה צנועה ומכוסה. את התהליך שעוברות הנשים בסרט, היא לא עברה ואולי גם לעולם לא תעבור.

     

    הסרט מאיר שני תנאים שבעזרתם ניתן לממש את האמנציפציה המגדרית של הנשים היהודיות. התנאי הראשון הוא הסרת כיסוי הראש. רק כשהנשים יסירו את כיסוי הראש אפשר יהיה להתחיל לצעוד לעבר שיוויון חברתי ומגדרי. התנאי השני הוא מרד הצעירים כנגד הסמכות. כשהדור הצעיר צועד בתלם שחרשו הוריו, זה לא נחשב למהפכה. אימוץ של חשיבה עצמאית ויכולת להמרות את פי הרב השמרן הם נכסים שבלעדיהם אי אפשר ליצור שינוי.

     

    מדינת ישראל הרי קמה בזכות המרד. דור שמרד בהורים וקידש את הלאומיות והערכים האוניברסליים החילוניים שקדמו בעיניו לערכי היהדות הגלותיים. הסרט לא עד כדי כך רדיקלי שמצביע על החילוניות כפתח לגאולה אלא מחפש את דרך הביניים של חברה דתית שיוויונית יותר וקשובה יותר לנשים.

     

    זהו סרט קטן על נושאים גדולים, מלא בהומור ובחוכמת חיים. אני ממליץ לכל אישה לראות אותו, לבטח אם היא מכסה את שערה מטעמים דתיים ולבטח לבטח אם היא באה מבית ספרדי.

     

    ''

    הציון שלי לסרט הוא חמש (מתוך חמש) למרות שלא לקח אף פרס אופיר בשתי קטגוריות בהן היה מועמד (אביב אלוש לשחקן המשנה ואורנה בנאי לשחקנית המשנה). אני נהניתי מאד.

     

    דודו ישורון

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/12/16 21:15:

      צטט: רונית אברהם 2016-12-11 18:43:48

      מקסים.
      גם הסרט וגם הסקירה שלך.
      צאריך לארגן הצבעה אלטרנטיביתקריצה

      תודה.

        11/12/16 18:43:

      מקסים.
      גם הסרט וגם הסקירה שלך.
      צאריך לארגן הצבעה אלטרנטיביתקריצה

        14/11/16 15:54:

      צטט: --()-- 2016-11-14 12:20:58

      רציתי לראות אותו אבל משום מה הלכתי בסוף ל-״להקה האחרונה בלבנון״. עכשיו, אחרי שקראתי את הביקורת שלך, אפילו יותר ברור שזו היתה טעות וחובה לתקן אותה.

       

      ספרי לנו אחרי זה איך היה נבוך

        14/11/16 12:20:
      רציתי לראות אותו אבל משום מה הלכתי בסוף ל-״להקה האחרונה בלבנון״. עכשיו, אחרי שקראתי את הביקורת שלך, אפילו יותר ברור שזו היתה טעות וחובה לתקן אותה.
        26/10/16 20:19:
      כמו תמיד, מעניין וכיף לקרוא אותך. וזורק אותי לתקופת נעוריי, ונעוריי המאוחרים, בהם מאוד התעניינתי בכל נושא מעמד האישה בחברה הדתית והחרדית, ובכל מיני ספרי נערות שחזרו בשאלה. אז חשבתי שהן, הדתיות והחרדיות, מאוד מסכנות ומקופחות. ועכשיו אני רואה שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת ורב מימדית. :)) ולי כבר אין יותר כוחות להתעניין במעמד האישה, וכל מה שמעניין אותי זה המעמד הרעוע שלי.
        23/10/16 15:28:
      נראה לי שפספסתי אותך חבר. לא צפיתי בסרט אבל מהזוויות שאתה מאיר את הפרטים ואת השלם מצטייר סרט שמקפל תובנות עמוקות בעלילה. באתי גם לומר לך שהיום ראיתי שאלון עידן פירסם בטור המקוון שלו רשימה שחורה טקסט שעוסק באיטיות נוספת - האיש שלקח לו זמן לצאת מהחנייה. (תודות לך על שהפנית תשומת לבי לכותב המוכשר הזה, שגורם לי להבין שכל מה שכתבתי ואכתוב כבר כתבו לפניי.).
        6/10/16 22:54:

       

      ברוטוס:   מסכימימיתך, אוולין נפלאה

       

       

      נטוס:      "אוולין, אל תלכי" (חולה אהבה משיכון גימל)

       

       

      ..

        5/10/16 10:14:

      צטט: זונות פוליטיות 2016-10-05 07:41:59

       

      ברוטוס:   ראינו והיה שווה

       

       

      נטוס:      אוולין הגואל נפלאה ומיוחדת, כולם שיחקו במידה בלי אובר דוינג. תודה על ההמלצה

       

       

      ..


      צטט: זונות פוליטיות 2016-10-03 16:46:07

       

       

      ברוטוס:   בעקבות הסקירה המקיפה והמגרה נלך לצפות בסרט המעניין

       

       

      נטוס:      אפשר לומר שהקולנוע הישראלי משתפר בנסיונותיו להתמודד עם בעיות אמיתיות מבלי לשקר לעצמו

       

       

      ..

      אבל אוולין הגואל מעל כולן. הממזריות, הנחישות והתבונה שלה הם אלה שתרמו לאיכותו של הסרט.

        5/10/16 07:41:

       

      ברוטוס:   ראינו והיה שווה

       

       

      נטוס:      אוולין הגואל נפלאה ומיוחדת, כולם שיחקו במידה בלי אובר דוינג. תודה על ההמלצה

       

       

      ..


      צטט: זונות פוליטיות 2016-10-03 16:46:07

       

       

      ברוטוס:   בעקבות הסקירה המקיפה והמגרה נלך לצפות בסרט המעניין

       

       

      נטוס:      אפשר לומר שהקולנוע הישראלי משתפר בנסיונותיו להתמודד עם בעיות אמיתיות מבלי לשקר לעצמו

       

       

      ..

        3/10/16 16:46:

       

       

      ברוטוס:   בעקבות הסקירה המקיפה והמגרה נלך לצפות בסרט המעניין

       

       

      נטוס:      אפשר לומר שהקולנוע הישראלי משתפר בנסיונותיו להתמודד עם בעיות אמיתיות מבלי לשקר לעצמו

       

       

      ..

        30/9/16 08:45:

      צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2016-09-30 00:58:06

      כתיבה מרתקת ומשכנעת ביותר

       

      תודה.

      כתיבה מרתקת ומשכנעת ביותר
        28/9/16 06:16:
      מסכימה עם כל מילה שלך. כתיבה מרתקת ואהבתי את זווית הראייה. מסכימה איתך שגם זה פמיניזם. גם אם הוא לא מתקומם כנגד השלטון הפטריארכלי כולו אלא רק כנגד אספקט מאוד מסויים שלו. פמיניזם רדיקלי יש לא רק בפייסבוק, אבל אני חושבת שהוא באמת מיעוט מבוטל ובעיקר קולני. מצד שני, לא צריך להיות פמיניסטית רדיקלית כדי להתקומם כנגד הפטריארכליות הדכאנית שיש באורח החיים הדתי, וכיסוי ראש זה אולי דבר מאוד סימבולי אבל גם די קטן. עד שנשים לא יתקוממו כנגד חוסר השיוויוניות המובנה בתוך דרך החיים הדתית זה מרד מאוד קטן...
        27/9/16 19:22:
      סרט כזה עלול לקומם אותי מאוד .בכל פעם שאישה מצופה להיות האישה הכנועה שמרכינה ראשה מול הגבר יש משהו שמטריף את דעתי בענין. אך מה שאהבתי בסקירה שלך זה זה את הרקע שהבאת.כמו סקירה הסטורית של כל עניין כיסוי הראש... אני אראה את הסרט בהזדמנות.תודה על הסקירה

      ארכיון

      פרופיל

      מסתכל סביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין